מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפורו של דני ורדי

אני סבי ואחותי חוגגים את יום הולדתה ה-16
דני בינקותו עם אמו
הילדות וההתבגרות של סבי

שמי דני ורדי או בלועזית דן האופטמן.

הוריי קראו לי דן כי רצו שאקרא על אחד משבטי ישראל – שבט הדן, נולדתי בבית חולים, בחיפה בשנת 39' בביה"ח "אימהות" שם נולדו המלכים הירדנים, והתגוררתי בקריית חיים.

בביתי היו 2 חדרים ומטבח: חדר לילדים, היינו 3 אחים: רותי, רמי ודני וחדר שינה נוסף להורים ששימש גם כסלון. במקלחת חיממו את המים ע"י תנור עצים ואח"כ תנור נפט. את הכביסה עשו בחוץ וייבשו אותה באמצעות תנור העצים ומאוחר יותר באמצעות פרימוס.

כילדים שיחקנו בעיקר בחוץ במשחקי ספורט במרחבים הפתוחים. שיחקנו בכדורגל, במחבואים, עמודו וכו'. גרנו בקרבת הים וליד בית כנסת, שאותו בנה אבי ששמו היה שמואל וקראו לו גם בומק.

 אני תינוק בזרועות אימי

 

שם אמי היה אסתר, או ארנה. אבי היה מורה לחקלאות ובמקביל הגנן הראשי של קריית חיים. אמי הייתה עקרת בית. הוריי היו אנשים ישרים, מסתפקים במועט, חמים, צנועים וחכמים. ליד ביתנו הייתה מאפיה, כך שהיו  לנו לחמים בשפע. היו הרבה ירקות מהגינה. חלב, ביצים ובשר היו מהמשק שלנו. בנוסף בשבתות אכלנו גפילטע פיש, מרק צח, תפו"א וסלק. גרתי בשכונה יהודית וחבריי היו מהשכונה. ביליתי עם חברי גם בתנועת הנוער "השומר הצעיר" וגם בבית הספר.

תחביביי היו: שחייה, תעופה ונגינה באקורדיון וחליל. תחביבי ילדות אלה מלווים אותי כל חיי ונשארו עיסוקיי עד היום. למדתי בבי"ס יסודי ע"ש ארלוזרוב ובתיכון מקצועי "אינטרנציונל " שאבי היה המנהל של בית ספר זה. במשפחתי היה חינוך נוקשה ואנו הילדים חונכנו מתוך יראת כבוד. שרה קיפניס אמו של לוין קיפניס הייתה מורתי בכיתה א'. בבית הספר לא הייתה לנו תלבושת אחידה. בגיל 13 חגגתי את בר המצווה שלי אולם לא עליתי לתורה.

בשנות ה-20 שלי, טיילתי הרבה והדרכתי בהרבה טיולים. כשהייתי בן 23 התחתנתי עם רבקה (סבתא שלך).  את רבקה פגשתי בחתונה של אחי וכלתו שהיא איך לא – אחות של אשתי. באותן שנים אהבתי לנגן באקורדיון. ליוויתי  בנגינה באקורדיון להקות ריקודי עם. באותן השנים ריקודי העם היו דבר נפוץ ביותר בהווי של מדינת ישראל. בנוסף ליוויתי להקות מחול לייצוג בינלאומי. לצד כל אלו למדתי הוראה ונהייתי מורה לגאוגרפיה, למדעים וטכנולוגיה, לתעופה וטייס ועד היום אני עוסק בתחום זה.

רבים מתלמידיי כיום מהנדסים ואנשי חיל האוויר. תחביביי היו שייט בסירות מפרש ואף הקמתי מועדון שייט מפואר בשבי ציון. בין השייטים הצעירים של המועדון היו שניים שהתפרסמו, שאחד מהם הוא בני, ארז ורדי והשני טייס. כשיצאו לתחרויות שייט מפרשיות בינלאומיות וזכו באליפות העולם. כיום לארז יש בית ספר לשייט בנמל עכו שבו הוא מכשיר רבי חובלים. הוא שירת בחיל הים. גיא ורדי, התגייס לחיל האוויר והפך לטייס.

בשנת 1978 מצאתי תמונה בה אמי מצולמת עם אביה של אופירה נבון ושלחתי לאופירה נבון תמונה זו. בספטמבר של אותה שנה אופירה נבון שלחה לי מכתב הוקרה,על כך ששלחתי לה תמונה זו.

באותה תקופה השירים האהובים עליי היו שירי ארץ ישראל ושירי תנועת הנוער ובכל ערב שירה אני ניגנתי עם האקורדיון. השירים הפופולארים של אותה תקופה היו של ה"גבעתרון" והלהקות הצבאיות. והריקודים הפופלאריים היו הריקודים הסלוניים כגון: טנגו ואלס רומבה סמבה. הריקוד האהוב עליי היה טנגו וואלס וביחד עם אשתי את ריקוד הצ'ה צ'ה צ'ה.

כיום אני אלמן, גר ב"שבי ציון" לרבקה ולי נולדו שלושה ילדים: אסנת, ארז ואורן, הגרים במקומות שונים בארץ, מהם יש לי שמונה נכדים, ועם נכדי, אופק תיעדתי את סיפורי. אני אמנם פנסיונר, אך עדיין נהנה מתחביביי: הנגינה, הטיולים וכמובן מהנכדים, שבכיתותיהם אני מתנדב לתת הרצאה והפעלה בתחום התעופה.

הזוית האישית

דני ורדי: נהניתי מאוד מלספר את סיפורי ולהעלות זיכרונות. הקשר ביני לבין אופק הוא קשר קרוב, וגם בכיתתו הרצאתי והפעלתי את הכיתה.

אופק: במהלך הראיון, התפעלתי מסיפורו של סבי וגיליתי פרטים מעניינים על חייו. במהלך הראיון נהניתי לשמוע איך נראתה תקופת הילדות בשנות ה-40'. למדתי הרבה עליו ועל תקופת הילדות בשנות ה40.

מילון

האופטמן
כן, המפקד!!!

ציטוטים

”שרה קיפניס אמו של לוין קיפניס הייתה מורתי בכיתה א'“