מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפורו של גדעון פילו

אני וסבא גדעון
סבא גדעון חייל
הילדים שהיינו......

 נולדתי בישראל של לפני קום המדינה, החיים אז היו הרבה יותר פשוטים וצנועים .
גרנו 3 משפחות בדירת שלושה חדרים.הדירה הייתה ברחוב בלפור, בכל חדר השתכנה משפחה אחת. בחדר אחד שכנה משפחה בת שלושה נפשות,  בחדר השני גרה משפחה בת ארבע נפשות, בחדר השלישי גרה משפחתנו שהייתה בת  חמש נפשות, כך שבדירה אחת בת שלוש חדרים גרו שתים עשר נפשות.
בדירה היה מטבח אחד לשלוש עקרות בית והחגיגה הייתה גדולה, הריבים והצעקות הגיעו עד לב השמים, בדירה הזאת היה גם חדר שירותים יחיד ובכל  בוקר  עמדנו בתור ארוך לשירותים , בקושי הצלחנו להתאפק. כל השבוע לא הינו מתקלחים כי לא היה דוד מים חמים רק מתרחצים ליד הכיור ביום שישי הבית היה הופך למפעל, היה דוד שהיו מדליקים עצים בפתח מיוחד על מנת לחמם את המים , ולתגבור היינו מדליקים  גם פרימוס כשמעליו דוד מים וכשהמים  היו מתחממים היו ממלאים  בהם את האמבטיה או לפעמים  כשלא הייתה אמבטיה היו  ממלאים פאיילה  וכולם היו מתקלחים באותם המים ורק שותפים  את עצמם במים נקיים.
כמובן שלעקרות הבית היו חיים קשים מאד כדי לשמור על המזון לא היה  מקרר רק ארגז קרח  וכל יום היה צריך לקנות בלוק קרח מעגלה עם סוס שהייתה עוברת ברחובות והסייס היה מצלצל בפעמון יד ומודיע על בואו. מכונת  כביסה  לא הייתה ואת הכביסה היו עושיםבפיילה  באמצעות קרש מיוחד שעליו היה מודבק פח גלי ועליו היו משפשפים  את הכביסה , פרויקט שהיה לוקח יום שלם.
משחקים לילדים לא היו ואת המשחקים היינו ממציאים לבד והכל היינו עושים ברחוב, למשל משחק קלאס היינו מצירים על המדרכה בגיר כל מיני  צורות  והיה צריך לקפוץ בין הצורות בלי לדרוך על הקווים או לקפוץ בחבל או לשחק בחרצנים של משמישים שקראנו להם "גוגואים"  או סתם ב"שוטרים וגנבים".
 
למרות זאת החיים היו  טובים והאנשים היו מרוצים והיו עוזרים אחד לשני.ככה גדלנו בביתנו אבא אימא שלושה אחים  ואחות אחת זה היה בשנות החמישים המצב הביטחוני היה קשה והיו מחבלים שאז קראו להם פאדיונים שהיו תוקפים רכבים וישובים בדרום  הארץ.
בשנת 1956 הייתי בבית ספר  ופתאום נשמעה אזעקה  זה היה האות לפרוץ  מלחמת סיני עם  המצרים, זו הייתה המלחמה הראשונה  שבה היינו כבר ילדים בוגרים, היינו מפוחדים מאוד כולנו ונשארנו בבית כמה ימים.
 
גמרתי את בית הספר העממי והלכתי לתיכון אורט שם למדתי 4 שנים הנדסת מכונות, סיימתי את  התיכון והתגייסתי לצבא, לחיל האוויר בתפקיד מכונאי מטוסים. שנה לאחר שהשתחררתי, בשנת 1967, המצב עם המצרים הורע נשיא מצריים  קידם כוחות עוינים לסיני וסגר את מיצרי  שארם אל שיח לתנועה של אניות ישראליות, אוירה של מלחמה הייתה באוויר, כולם גויסו לכוחות המילואים ולאחר שבועיים של מתיחות  גבוהה העירו אותנו באמצע הלילה לחמש מטוסים בפצצות מיוחדות לפיצוץ מסלולי המראה של שדות התעופה של מדינות ערב, המלחמה החלה ! – "מלחמת ששת הימים".
לא ישנו ששה ימים עד שנגמרה המלחמה. נפלו לנו הרבה מטוסים ונהרגו לנו טייסים שהיו חברים היה מאוד עצוב וכואב.
המלחמה הסתימה בניצחון גדול כנגד ארבעה צבאות של מצרים סוריה ירדן ועיראק. שחררנו את ירושלים וכבשנו את הרמה הסורית את שטחי יהודה ושמרון  ואת סיני.
 
השתחררתי מהצבא  והלכתי  ללמוד בטכניון,  במהלך הלימודים  פגשתי בחורה נחמדה וקטנה ששמה ציפורה התחתנו  ונולדה ל נו בת ששמה ליאת , גם היא גדלה ובחרה לה בן זוג  ולהם נולד ילד  קטן וחמוד  ששמו תום,  הוא הנכד הראשון ולכן הוא הבכור שיושב איתי עכשיו ומעלה איתי זיכרונות  ממי ילדותי.            
 
תשע"ו
 
תכנית הקשר הרב דורי
מורה מובילה: אלונה מייזל
מדריכה: ליאורה כהן                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                         

מילון

פאיילה
היא קערה גדולה, בעלת תחתית שטוחה ושתי ידיות מצדדיה להרמה ולתליה, עשויה מעץ, פח מגולוון או פלסטיק. בשנים עברו הייתה הגיגית כלי הכרחי בכל משק בית, להשריית כבסים, לכביסה, לרחיצת ילדים ולשימושים אחרים, לפי הצורך, ובכל גזוזטרת מטבח הייתה תלויה גיגית פח על וו ברזל.

פאדיון
הוא כינוי משותף לקבוצות שונות, לא בהכרח קשורות זו בזו, של מחבלים ערבים שהופעלו בידי גורמים ממלכתיים במדינות ערב והסתננו לישראל למטרות טרור וגרילה החל מאמצע שנות החמישים ועד שהוחלפו בארגוני הטרור הפלסטיניים באמצע שנות השישים.

פרימוס
הוא כירה ניידת הפועלת באמצעות לחץ, שנפוצה מסוף המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20. החידוש והיתרון בפרימוס היה מנגנון ההפעלה שלו, שאיפשר להבה עזה פי כמה מזו של מוצרים דומים לו.

ציטוטים

”"כח רצון ונחישות יהפכו את הבלתי אפשרי לאפשרי"“