מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפורה של תחיה מנישביץ

אני וסבתא
בשרות הצבאי
סיפורה של תחיה מנישביץ

סיפורה של תחיה מנישביץ

גדלתי בסביבה מעורבת, דתית וחילונית, בירושלים, ילדות רגילה תחת שלטון בריטי. בהמשך ילדותי החלה מלחמת העצמאות. המצור על ירושלים היה חסר לנו מזון ומים. החלו הפגזות של הערבים על ירושלים. היינו צריכים לבנות מקומות מסתור. מלאנו שקי חול והסתרנו עמם את החלונות. בערבים כל השכנים היו בבתיהם, היינו סגורים בבתים, לא יכולנו ללכת לבית הספר, גם לא בכדי לקנות מזון, לחם היינו צריכים ללכת למכולת רחוקה. אבי, אחי גויסו לצבא ואני שכביכול הגדולה בבית.

מתקופת המלחמה, יש אירוע אחד, שזכור לי באופן מיוחד. אני זוכרת, שהלכתי למכולת להביא את מנת הלחם שלנו, כי קבלנו הכל אז בהקצבה. אנשים בישלו אז תבשילים על מדורת עצים, כך בישלו את ארוחתם. ראיתי אדם אחד שעמד ליד העצים פתאום פגז עף באוויר ונחת על האדם שעמד ובישל. אני עמדתי מטרים ספורים ממנו ממש לידו ולא נפגעתי. האדם נהרג במקום. חזרתי הביתה מבוהלת ולא יכולתי לדבר מספר ימים. רק לאחר מספר ימים יכולתי לספר את ספורי.

בילדותי הספורט היה מאוד מוגבל. לי שיחק המזל והיה בית ספר חדש ובו חדר ששימש חדר התעמלות.  אהבתי את ענפי הספורט השונים והשתתפתי  ואף עברתי בהצלחה וקבלתי את כל אותות הספורט ביזמנו.

לאחר המלחמה התגייסתי לצבא, עבדתי כסמלת בחיל רפואה.

 תמונה מהשרות הצבאי שלי

לאחר מכן התחתנתי והתחלתי בלימודי. עבדתי ולמדתי בעת ובעונה אחת. למדתי רישום רפואי ועבדתי בבית החולים הדסה בירושלים. משם התקדמתי גם בלימודים. ילדתי את בתי הראשונה, מירה בגיל צעיר.

השנים חלפו יצאתי לגמלאות ממקום עבודתי והתחלתי להתנדב, עד היום אני מתנדבת במוסד לבטוח לאומי ובאגודה לזכויות החולה, למעלה מ-15 שנים.

אני ומשפחתי שוחרי שלום ומקווים שבזמן הקרוב יהיה שלום בארצנו, ארץ ישראל הנהדרת.

הזוית האישית

שירה תיעדה את סיפורה של סבתא תחיה על ימי ילדותה בתקופת המלחמה, במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בבית הספר רמת חן.

מילון

בוסתן
גן

ציטוטים

”פתאום פגז עף באוויר ונחת על האדם שעמד ובישל“