מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפורה של רינה פור

תמונה שלי ושל רינה באירוע משפחתי
תמונה של רינה מופיעה
מאיראן אל ישראל

רינה פור נולדה בתאריך לא ידוע לאימא עיראקית ואבא פרסי. השם איתו נולדה הוא תורן, בכיתה א׳ גיל 4 בסוף כיתה א׳ עלתה לארץ, בארץ הגננת נתנה לה את השם רינה. היא חזרה הביתה ואמרה להורים את השם החדש שניתן לה ואימצה את השם. שם משפחתה הקודם היה סאידיאן-שונה לסדאן בארץ. שם המשפחה הנוכחי הוא פור-המקור זה שאנישה פור לקחו את השם פור בתור השם משפחה כשהגיעו לארץ.

רינה נולדה בעיר הבירה הקודמת של פרס (איראן) – היספרן. תאריך לידתה לא ידוע. בארץ כתבו ילידת שנת 1941. התאריל העברי הוא הרביעי לחודש אב לפי תעודת זהות יום הולדתה חל בתאריך 1.1. היו לה שבעה אחים ואחיות. האח הבכור נפטר, היא האחות השלישית ויש לה שני אחים גדולים.

רינה גדלה בפרס (איראן) ובגיל 5 עלתה לארץ. כשהגיעה לארץ, כאשר ירדה מהמטוס נישקה את האדמה. עד גיל 13 הייתה בכפר ליד לוד ואחר כך באה לתל אביב. ליד ביתה היה בית חב״ד בו למדה עד כיתה ח׳ ואז עברה לבית ספר בילו (בית ספר דתי). בילדותה אהבה רינה ציור ,שירה, היסטוריה, טבע וגאוגרפיה. תחביב השירה נשאר איתה עד היום. בגיל 15 הופיעה רינה על הבמה הכי גדולה בארץ – חגיגות 13 למדינה – בתפקיד סולנית. היא נבחרה על ידי נעמי פולני לתפקיד הסולנית. אימא שלה שרה שיר ארץ עצוב, שיר ערש המיועד להרדים תינוקות. רינה נהגה לשיר את השיר גם לבנה לפני השינה.

בילדותה נהגה רינה לשחק קלאס, חבל, היא נהגה לשחק בשכונה עם חברותיה. בילדות הכירה את שחקן הכדורגל רחמים טלבי. לא היה גן בכפר, נהגו ללמוד מתחת לעץ. היא למדה פיתוח קול אצל המורה של שושנה דמארי-שלמה וייספיש, דודו של שייקה אופיר. כאמור, היא למדה בבית ספר בילו בתל אביב. כשעברה לתל אביב הכיש את אחיה נחש צפע ובבית החולים אמרו שהוא נפטר, ואז הודיעו שהוא חי אחרי שנוסה עליו נסיוב נגד נחשים. מקום עבודתה הראשון היה מפעל לשיניים תותבות בחברה ישראלית אמריקאית. ביום היא עבדה ובלילה למדה. בזמנו עבדה רינה במקצוע זה מפני שזה מה שמצאה.

הזוית האישית

רינה תורן פור השתתפה בתכנית הקשר הרב דורי ותועדה על ידי נכדה אדיר פור. התכנית נערכה בבית הספר אורט רמת יוסף בבת ים, התשע״ט.

מילון

וואלד
ילד

ציטוטים

”בגיל 15 הופיעה רינה על הבמה הכי גדולה בארץ, היא נבחרה על ידי נעמי פולני לתפקיד הסולנית“