מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפורה של סבתי מרגלית

סבתי בנעוריה
המשפחה של סבתי (היא השנייה מימין למטה)
הביוגרפיה של סבתי

שמי מרגלית שושן, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי. אני בת 63, ואני קרויה על שם סבתי. אנו ממוצא תימני, הורי עלו לארץ בשנת 1943, כאשר אמי הייתה בהריון. לרוע מזלם נתפסו בתעלת סואץ על ידי הבריטים והובאו למשפט אנגלי בעתלית. השוטר האנגלי ביקש מאמי להישאר בחוץ אך היא ביקשה שבעלה יהיה איתה וכך למעשה הם ניצלו מהמשפט. חלק גדול מעולי תימן גורשו באניות מעפילים יחד עם העלייה מאירופה, תוך כדי הגירוש הוריי הצליחו להתחמק והגיעו לקריית אתא. שם הגיעו למעברה ברעננה בשם "כפר-נחמן" אשר שכנה מעבר לפרדסים.

נולדתי בארץ ישראל בבית חולים "בית תג'אני" בעיר יפו בתאריך 14.11.1955, כ" בחשון תשט"ז. גדלתי ברעננה במשפחה דתית-מסורתית עם 10 אחים ואחיות. לאבי קראו שלמה (ז"ל), בראשית עסק כעגלון ובהמשך עבד כחקלאי. לאמי קראו יהודית (ז"ל), היא עבדה במשק הבית וגידלה אותנו, ולאחיי קראו מנחם, רותי (ז"ל), נחמה, זכריה (ז"ל),יונה ,יהודה (ז"ל), משה, יפה ורוני.

להורי היה משק חקלאי ושם עבדתי עם כל אחיי ואחיותיי. גדלנו בבית שלידו שדה ופרדסים. ביום יום אכלנו מרק, קובנה, דייסות ופיתות תימניות. המשחקים שלנו היו בעיקר גוגואים, גולות, גומי וחבל קפיצה. לא היו לנו הרבה שעות פנאי משום שאחרי הלימודים היינו עובדים בשדה, בפרדס ובמשק הביתי. למדתי בבית הספר "יחדיו" ברעננה עד כיתה ח'. אהבתי ללמוד היסטוריה, חשבון ואנגלית, זכורים לי במיוחד המחנכת והמורה שלי להיסטוריה.

כאשר הגעתי לגיל גיוס, אבי אסר עליי להתגייס כדי שאמשיך לעבוד במשק הבית, בשדות ובפרדסים. בעבר לא יכולנו להחליט או לקבוע "עובדות" מול ההורים. באותה תקופה היו כבוד והערכה בין הילדים להורים. נהגנו ללכת לבית הכנסת, לקרוא את פרשת השבוע. אני אהבתי בעיקר את חג הפסח כי אמי הייתה מחליפה את כל הלכים, ובעיקר אהבתי את ליל הסדר עצמו .

המאכלים המסורתיים היו בעיקר פיתות שאמי יהודית (ז"ל) הכינה במו ידיה בטאבון שהיה לה בחצר, קובנה, ג'עלה, מרק רגל, מרק שעועית, חילבה, סחוג ופיתות.

את בן זוגי הכרתי בשכונת מגוריי והתחתנו בתאריך 11.4.1976. נולדנו לנו 3 ילדים: שלומי, אודליה ושמוליק. בתאריך 5.11.1984 התגרשתי. בתאריך 24.12.1994 נישאתי בשנית ונולדו לנו 2 ילדים: משה ואלמוג. בתאריך 2.3.2004 התגרשתי בשנית. כיום שלומי בן 42 עובד באלומיניום ואב ל-3 בנות. אודליה בת 40 עובדת בהייטק ואמא ל-4 ילדים. שמוליק בן 39 עובד בפרטנר ואב ל-3 ילדים. משה בן 26, מנהל מסעדה. אלמוג בן 21, חייל משוחרר. ומהם יש לי כיום 10 נכדים, ובן (המתעד) הוא אחד מהם.

הזוית האישית

הנכד בן: אני מרגיש שאני מכיר את סבתי הרבה יותר טוב, התקרבנו עוד בגלל התיעוד המשפחתי, ולשנינו היה כיף מאוד לעבוד יחד.

מילון

סאלם
שלום בערבית/תימנית

זחוק (סחוג)
זחוק (או: סחוג, בערבית: سحوق, תעתיק מדויק: סחוק) הוא ממרח חריף עשוי מפלפלת צ'ילי שמקורו במטבח התימני. ישנם מספר סוגים של סחוג, המוכרים שבהם הם האדום, העשוי מפלפלים חריפים אדומים מיובשים, והסחוג הירוק אשר מכיל פלפלים ירוקים טריים ועשבי תבלין טריים בלבד, אם כי יש המכינים גם אותו מפלפלים מיובשים. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”אם אין אני לי מי לי“

”חלק גדול מעולי תימן גורשו באניות מעפילים יחד עם העלייה מאירופה, תוך כדי הגירוש הוריי הצליחו להתחמק והגיעו לקריית אתא“