מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפורה של סבתא ציונה אהרון

סבתא ציונה ונכדתה מור
באחד המפגשים
נאלצתי להפסיק את לימודיי לפני סיום שנת הלימודים, ולהיערך באופן מזורז בהכנות לחתונתי.

סבתא ציונה מספרת לנכדתה מור אהרון.

שמי ציונה אהרון נולדתי בישראל של שנות ה- 50 בתאריך 14.2.1950, להוריי אהרון וחממה אהרוני.

בשנות ילדותי גדלתי בגדרה. עד לגיל הגן הייתי בבית, כי לא היו מסגרות של מעונות או פעוטונים. כשהגעתי לגיל גן חובה נכנסתי לגן הילדים, שהיה רב גילאי, למדו  שם גם ילדים מכיתות א-ב-ג. הייתה זאת  חוויה קצרת זמן. אחר כך עברתי ללמוד בבית הספר היסודי "אוהל שלום" – ממ"ד בגדרה. את לימודיי התיכון עשיתי כאקסטרנית בתיכון "בגבעת וושינגטון". כשסיימתי את התיכון נסעתי ללמוד בסמינר לגננות "עזתה", סמוך לעיר נתיבות.

נישואיי

לקראת סוף שנת הלימודים הראשונה שלי, נודע לנו בפתאומיות על מחלתו של אבי ומשום כך, נאלצתי להפסיק את לימודיי לפני סיום שנת הלימודים, ולהיערך באופן מזורז בהכנות לחתונתי. תוך שלושה שבועות העמדנו חופה אני ובעלי, גם אחי ובחירת ליבו התחתנו תוך פרק הזמן הקצר הזה. כך, שאבא שלי זכה לראות אותנו תחת החופה. לאחר נישואיי חזרתי ללמוד בסמינר. רק לאחר, שהסמינר הסכים לקבל תלמידות נשואות.

מלחמת יום הכיפורים

בשנת הלימודים האחרונה שלי בסמינר נולדה לנו הבת הבכורה. שבועיים לאחר הולדת בתי, פרצה מלחמת יום הכיפורים. בעלי גויס למלחמה, הוא שרת בחזית 3 חודשים רצופים ללא חופשות. ואני, יולדת צעירה, שרק לפני שבועיים ילדה את בתה הבכורה, נוטלת יוזמה ויחד עם שכן הקמנו "תחנת ריענון" עבור החיילים. חלקנו מזון, שתיה, כיבוד וצידה לדרך לחיילים שעברו דרכנו לבסיסם. לאחר סיום המלחמה, סיימתי את לימודיי, והתחלתי  לעבוד בגני ילדים כמחנכת כיתה.

הקמת המשפחה והרחבתה

לאחר מספר שנים הרחבנו את המשפחה, נולדה לנו בת. לאחר שש שנים נולדו לנו שלישייה, שני בנים ובת אחת, ילדתי אותם לאחר חוויה של שהות ארוכה של חודשים בבית החולים "אסף הרופא". ב"ה הילדים גדלו והתפתחו יפה ב"ה. כולם למדו בסקטור הדתי. לאחר סיום כיתה ו' הבנים עברו לפנימייה בגבעת שמואל ולאחר מכן לישיבת "נועם". הבת למדה באולפנה "צפירה". לאחר סיום לימודיהם, הם התגייסו לצה"ל, כל אחד מהם בחיל אחר.

בסיום השירות הצבאי הם פנו ללימודי תואר ראשון וסיימו בהצלחה!!! אחד מהבנים התחתן ראשון מיד לאחר הלימודים. אחותו המשיכה לתואר שני ולאחר מכן התחתנה. האח הנוסף התחתן אחריהם. בתקופה, שבה הילדים התחתנו, סבא היה חולה במחלה הידועה. הנכדים הראשונים נולדו לנו מהבת שלנו. היא ילדה שני בנים, זה אחר זה, בהפרש זמן קצר. לסבא הייתה הזכות להיות הסנדק בברית. אחר כך לבן שלי נולדה בת, זו הנכדה מור, שלומדת בבית הספר "שלהבות חב"ד" בגדרה. אחריה נולדה להם בת נוספת, הילה. לאחר שלושה חודשים בתי הבכורה ילדה את בנה הבכור, יובל. כשהילה ויובל היו בני שנתיים נפטר סבא, בעלי.

מור הנכדה: סבתא ציונה נותרה לחיות במציאות אחרת, אך מה שגרם וממשיך לגורם לה אושר, אלו הנכדים!! לאחר זמן קצר נולדה נכדה נוספת מבתה הגדולה, ותאומות שילדה הבת  הצעירה בשלישייה. שנה לאחר מכן נולדו לסבתא עוד נכדות תאומות והפעם מהבן, שהן אחיות  למור.

הילדים והנכדים הם אלו שמחזקים ומשרים על סבתא אושר עילאי. סבתא ציונה מצפה לעוד…. כן ירבו.

הזוית האישית

מור אהרון: תודה לך סבתא שטרחת להגיע למפגשים המעניינים, למדתי ממך הרבה. מאחלת לך הרבה נחת, שמחה ובריאות.

מילון

מלחמת יום הכיפורים
מלחמת יום הכיפורים פרצה ביום הכיפורים ה'תשל"ד, 6 באוקטובר 1973, בהתקפת קואליציה של צבאות מדינות ערביות נגד ישראל, בהובלתן של סוריה ומצרים, שנתמכו על ידי חילות משלוח מארצות ערב, בעיקר מעיראק ומירדן. המלחמה התרחשה בעיקר בסיני וברמת הגולן, ונמשכה עד 24 באוקטובר 1973, יום כניסת הפסקת האש לתוקף.

ציטוטים

”הילדים והנכדים הם האושר האמתי שלי.“