מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפורה של סבתא ירדנה

ירדנה מזור ושחר חלמיש
ירדנה מזור ושחר חלמיש
ילדותה ובגרותה של סבתי ירדנה

שמי הוא ירדנה מזור ושמי המלא הוא ירדנה כהן. מקור השם הוא מנחל הירדן. שם החיבה שלי הוא  דדי. בשנת 1973 כשהתחתנתי החלפתי את שם משפחתי מכהן למזור.

נולדתי בישראל בתאריך 20.1.1952 בבית חולים אסף הרופא. אני הבת השנייה במשפחה ויש לי שלוש אחיות הבכורה בת 67 הבא אחריה בת 47 והאחרונה בת 45, כולן נשואות ובעלות משפחה. רוב שנתי הצעירות גדלתי בבית סבתא הורי התגרשו בהיותי בת 4 במעברה הבית היה צריף קטן לא היה חשמל או מים זורמים בצריף. המעט שנכרת בזיכרוני כאשר פרצה "מבצע קדש" מטוסים ומסוקים חגו מעל הצריף.

בילדותי אהבתי מאוד לקרוא את ספרי קופיקו, רכיבה על אופנים ומשחקי חצר שהיינו עם ילדי השכונה. כמובן שלא היה פלאפונים, טלוויזיה ומשחקי מחשבה בשכונה תמיד מצאנו במה לשחק כמו קלאס, 5 אבנים, מחבואים או סתם ישבנו וסיפרנו סיפורים.

בגיל שמונה עברנו משפחתי ואני לאשקלון בבית היה לנו כלב מסוג רועה גרמני שמו היה נרו  היה חברי הטוב.

בבית הספר היסודי אהבנו מאוד את המורים למורות היה יחסים מאוד מרוחקים והייתה הפרדה גמורה בין תלמיד למורה לא ניתן היה לגשת למורה בסחבק כמו היום. אם כניסת המורה לכיתה היינו עומדים מברכים בברכת בוקר טוב בכיתה שררה דממה אף ילד לא העז לדבר או לקום.

בגיל 14 עברתי לפנימייה ניצנים שם סיימתי בית ספר תיכון החיים בפנימייה היו מאוד עצמאיים עבדנו  בלול התרנגולות ברפת ומשמרות במטבח ובתוך כל זה שילבנו לימודים. סדר היום היה מאוד נוקשה. בחדר גרנו 4 בנות שלכל אחת היה תפקיד בעשייה

בשנת 1967 לפני פרוץ מלחמת ששת הימים התגייסנו כולם להכנת הפנימייה למלחמה חפרנו שוחות ומילאנו שקים בחול כשפרצה המלחמה ישנו בשוחות ובלילות אסור היה עלינו להדליק אור והיתה אפלה מוחלטת מרותקים לרדיו כל המלחמה ושאגות שמחה כאשר נודע על ניצחון צה"ל במלחמה.

היינו הרבה חברים יחד בימי שישי בערב היינו מתכנסים כולם בחדר האוכל ועורכים קבלת שבת עם קריאת פרשת השבוע והדלקת נרות. היה לנו אמפיתאטרון גדול שבו ערכו הופעות שירה בציבור וריקודי עם.

בשנת 1970 סיימתי את הלימודים ועזבתי את הפנימייה עברתי לגור בתל אביב והכרתי את בעלי  עבדתי במספר עבודות ובשנת 1973 התחתנו חודש לאחר החתונה פרצה מלחמת כיפור אני זוכרת שישבנו במרפסת וראינו תנועה ערה של כלי רכב צבאיים ולא הבנו פשר הדבר רשתות הרדיו לא שידרו הייתה דממת אלחוט אנשים החלו לצאת מבתי הכנסת ומכוניות החלו לנוע בכביש דבר שמעולם לא ראינו ביום כיפור היה לנו רדיו בגלים קצרים ושמענו בbbc תחנת רדיו אנגלית שהודיעו כי ירדן מצרים וסוריה פתחו במתקפה על ישראל. כל המדינה רעשה וגעשה גברים עלו על מדים ויצאו מבית הכנסת עטופים בטלית לשדה הקרב. בעלי גם גויס והשתתף בקרב בגבול הצפון. אט אט תחנות הרדיו שידרו את הנעשה בקרב המצב היה קשה נהרגו לנו הרבה מאוד חיילים והיו רגעים בהם חשנו כי הקרב אבוד הקשר עם בעלי משדה הקרב היה רק באמצעות גלויות ששלח והן הגיעו אלי אחרי מספר ימים ארוכים שבהם לא ידעתי מה עלה בגורלו.

בשנת 1978 נולדה בתי שירי עברנו לגור בראשון לציון ובשנת 1981 נולד הבן טל. לשירי 3 ילדים שחר בן 10 בר בת 7 וסער בן 3. טל בוגר אדריכלות ועושה חיל במקצוע בלונדון.

מרבית שנותיי עבדתי כמזכירה בכירה בחברה קבלנית עבודה שמאוד אהבתי עד לפרישתי לפנסיה. כיום את זמני אני מקדישה לנכדים ולתחביביי. פעם בשנה בראש השנה מתכנסת אחיות גיסים ילדים ונכדים וחוגגים ביחד זהו מפגש מאוד מרגש.

הסיפור שהותיר בי זיכרון קשה ביותר הוא מלחמת יום הכיפורים.

הזוית האישית

תודה על ההזדמנות שנתנה לי לספר את סיפור חיי ולהיפגש עם נכדי, שחר חלמיש – תודה רבה.

מילון

שוחות
חפירת בורות בחולות בעת מלחמה

ציטוטים

”להסתכל תמיד על חצי הכוס המלאה ולא על החצי הריקה. “