מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפורה של סבתא דינה

אני ונכדתי שירן
אני ביום חתונתי
העלייה ממצרים

קצת על עצמי

שמי דינה שאלתיאל לבית פדידה. אני נקראת על שם סבתא שלי שגם קראו לה דינה. בימים הקדומים נהוג היה לקרוא לילדים בשם של הסבתא או קרוב משפחה. כשנולדתי, אבא שלי יוסף הבטיח לאמו שהבת שלו תקרא על שמה, כי זה כבוד לנותן השם.

ילדות במצרים

נולדתי באלכסנדריה שבמצרים בשנת 1953 להורי ויקטוריה ויוסף פדידה. העיר אלכסנדריה משמשת במצרים כעיר מרכזית. אבי היה רוקח במצרים. הוא היה נוסע לכפרים ברחבי מצרים ומחלק תרופות לתושבים שגרו רחוק מהעיר ולכן לא יכלו לקחת את התרופות. הוא היה מגשר בין הכפרים לעיר והביא מזור לתושבים עם התרופות. במשך כל השבוע אמי הייתה בבית מטפלת בנו ומכינה אוכל, מכבסת בגדים וכו'. זכור לי כשהיינו נכנסים לבית של הורי היה שוער ובערבית זה נקרא "בוואב". אחיי הגדולים ממני היו הולכים לבית הספר בשם: "אליאנס" שם היו לומדים בנוסף למקצועות הרגילים שפות אחרות.

עלייה וקליטה

בשנות החמישים המאוחרות עלינו ארצה עקב פרעות במצרים. הביאו אותנו לקיבוץ נען. נתנו לאבי לעבוד עם טוריה, אבל במצרים הוא היה רוקח שחילק תרופות לכפריים והוא ביקש להחליף את המטלה הזו. בעקבות זה עברנו למעברת בת ים, שם קיבל אבא יוסף את תפקיד החלבן של המעברה.

מעברת בת ים הייתה מקבילה לחוף הים והדרך לים הייתה קצרה ומהנה, ובילינו הרבה בים בחוף הסלע. כשהיינו חוזרים הביתה לא היו מקלחות ואבי היה רוחץ אותנו עם צינור ההשקיה של הגינה. אחר כך עברנו לשכונת תל גיבורים בחולון ושם למדתי בבית ספר "מגינים". (לאחר 50 שנה נערך מפגש כיתתי בגן סיפור בחולון "כיתה ח'3" והמורה יהודית נכחה גם במפגש. היה מרגש מאוד). כשבגרתי עבדתי בבנק הפועלים ואז הכרתי את סבא אליאס. יש לנו שלושה ילדים וחמישה נכדים מהממים!

אני, בעלי ונכדינו

החתונה

הנכדה שירן: סבא שלי אליאס ראה לראשונה את סבתא שלי דינה באוטובוס וזו הייתה אהבה ממבט ראשון. הוא ידע מהרגע הראשון שזו תהיה אשתו. סבא הציע נישואין לסבתא כאשר הם ערכו סעודת היכרות בין שתי המשפחות והיה זה מרגש מאוד בזמנו כי גם סבא וגם סבתא היו בני הזקונים במשפחותיהם. החתונה התקיימה בחודש מאי בשנת 1972 ונערכה באולמי "ברוך" בחולון. זו הייתה חתונה מפוארת ושמחה מאוד. לחגיגה הגיעו המשפחה שלהם וגם חברים קרובים. כולם היו לבושים יפה ולסבתא הייתה שמלה לבנה וארוכה. היה לה גם כובע עם תחרה לפנים. שערה היה שחור מתולתל ומסודר להפליא. לסבא הייתה חליפת טוקסידו שחורה עם עניבה שחורה וחולצה לבנה שבצבצה מעל לחולצה השחורה. בנוסף, הייתה להקה שניגנה ושרה שירים וגרמה לכולם לרקוד ולעשות שמח. הוגשו מאכלים טעימים ומגוונים, כגון בשרים, עופות, דגים, סלטים, אורז, תפוחי אדמה ועוד. הם קיבלו מתנות של כסף וכלים לבית כדי שיוכלו להשתמש לשנים הבאות שיהיו יחד.

סבא וסבתא ביום החתונה

התנדבות

בימי רביעי אני מתנדבת בבית ספר שז"ר בחולון כספרנית בספרייה, התנדבות זו מעניקה לי סיפוק רב בגלל הסיבה שאני רואה את נכדיי שירן ועומר איילון.

הזוית האישית

סבתא דינה: מפגשי תכנית "הקשר הרב דורי" הם מפגשים שבהם ניתנת האפשרות לקשר עם הנכדים בצורה אישית וללא מתווכים בצורה מהנה, שהרי אין כמו נכדים.

מילון

אלכסנדריה
אלכסנדריה היא עיר נמל גדולה במצרים, השנייה בגודלה בערי המדינה, ובעלת היסטוריה עתיקה. אלכסנדריה נוסדה בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 334 לפנה"ס והוא קרא לה על שמו. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”סבא שלי אליאס ראה לראשונה את סבתא שלי דינה באוטובוס וזו הייתה אהבה ממבט ראשון “