מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפורה של משפחת סלצקי

אורה וסהר שני
כל המשפחה המורחבת
שושלת משפחת סלצקי וצואתו המיוחדת של אבי המשפחה

סיפורה של משפחת סלצקי

סיפורה של משפחת סלצקי מתחיל בעיר גרודנו ברוסיה בשנת 1890. מרדכי הכיר את חנה שתהיה אשתו באספה ציונית בניו יורק בשנת 1906 כ' בתמוז שהיה יום השנה הראשון לפטירת ד"ר בינימין זאב הרצל חוזה מדינת "ישראל".

חנה האישה לעתיד הייתה בת 18 ומרדכי היה בן 22. מהידידות התפתחה אהבה וחתונה בעיר פילדלפיה ב – 16 לפברואר בשנת 1908 י"א באדר א'. חנה  הוכיחה מיד שהיא מצדיקה את האמרה "אשת חיל מי ימצא" והחליטו לאמץ כדרך חיים 4 עקרונות כ4 עמודי החופה: 1 יהדות, 2 הגינות, 3 יושר, 4 חברות. במשך כל חייהם שמרו על עקרונות אלו ותמיד מתוך הבנה ודרך ארץ אחד בפני השני וברוח זו גם חיו את חייהם וחינכנו את בנותניהם. התוכנית הייתה לעלות ולהתיישב בארץ ישראל. שם יבנו את ביתם  ולמטרה זו הם התחילו לחסוך כסף.

בשנת 1914 פרצה מלחמת העולם הראשונה ושיבשה את התוכנית ברוסיה. הם השאירו את משפחותיהם  ולאור המצב הפוליטי נעשה כל מאמץ להביאם לאמריקה. הם הוציאו את כל חסכונותיהם והגיעו לאמריקה. שם המשיכו לחלום את חלום העליה לארץ ישראל ובשנת 1923 התחילו לעשות תכנית ממשית לעליה. המשפחה מנתה שבע בנות קטנות ונחמדות.

זה היה שש שנים אחרי הצהרת בלפור. שמועות הגיעו לאמריקה על הרעב והעוני בארץ. בזמן שמכל העולם עשו אנשים מאמצים להגיע לאמריקה. מרדכי נסע למשרדי "קהילת ציון" בניו יורק וקנה שטח אדמה במושב בלפוריה בעמק יזרעאל.

במקביל מרדכי ניסה לחסל את עסקיו באמריקה. הוא מכר בית גדול, נכנס לקשיים מרובים והפסיד כסף רב.  הסכום שחשב שיקבל ממכירת הבית היה נמוך בהרבה ממה שציפה, אולם מרדכי לא נואש. ב – 19 למרץ 1924, עזבה המשפחה את אמריקה והפליגה לארץ ישראל. הם הגיעו לנמל חיפה ב – 18 לאפריל 1924.

אנשי הסוכנות עזרו להם בסידור הניירות, בקניית כמה חפצים הכרחיים כמו מיטות, שולחן, ארון וכיסאות ועברו לגור במלון קטן. ביום שישי עלו על רכבת העמק הנוסעת מחיפה לעפולה שהייתה אז כפר ערבי במטרה להגיע לבלפוריה, שם הייתה למרדכי האדמה והובטח לו צריף גדול עד שייבנה את הבית.

הבית בבלפוריה

בל"ג בעומר התחלו בבניית הבית. הבניה הסתיימה אחרי חג הסוכות וקראו לו "הבית התל אביבי" מיפני שהיה היפה ביותר והמודרני ביותר בכל עמק יזרעאל, ומשך הרבה מבקרים מכל הסביבה לראות את הבית היפה באמצע השדה.

כשנכנסו לגור בבית יפה זה עם המשפחה ותינוקת קטנה ויפה, נדמה היה לו ששמע את קול אלוהים מברך אותו בברכה "פרו ורבו ומלאו את הארץ". את שמחתו גאוותו והנאתו אי אפשר בכלל לבטא במילים.

יום אחד היגיע יהושוע חנקין וביקש לערוך קבלת פנים בבית של מרדכי וחנה לכבוד בואו של לורד בלפור לישראל שגם היה אמור לבקר במושב בלפוריה הנקרא על שמו. כל המשפחה התרגשה מאוד לקראת האירוע שגדולי העם יגיעו להשתתף בסעודה. התפריט היה חגיגי והתחלו בקניות. לכבוד האירוע נבנה בית גדול בחצר הבית. האירוע נקבע לקראת חג הפסח וביום האירוע התלוו ללורד בלפור, מר חיים וויצמן, נחום סוקולוב, מנחם אוסישקין, הרב עוזיאל ועוד רבים מהסגל הדיפלומטי. הלורד בלפור ברך ועוד אחרים. כולם מאוד נהנו מהארוחה והיתה אווירה נפלאה.

כעבור חודש היגיעה חבילה מאנגליה ובה תמונתו של לורד בלפור התלויה עד היום הזה בבית הגדול. לאחר מכן הוחלט להפוך את הבית למלון הראשון בעמק יזרעאל הנקרא מלון עמק יזרעאל. בבית נמצא אף פסוק משיר השירים "נלינה בכפרים נשכימה לכרמים"

בינתיים הבנות גדלו ומצאו חתנים והמשפחה גדלה והתרחבה. את החגים ראש השנה וחג הפסח חגגו יחד בבית הגדול בשמחה רבה. הנכדים נולדו ונוצרו חברויות ביניהם. מעבר למפגש בחגים מאוד אהבו להגיע לסבא וסבתא במושב, ולעזור לסבא ברפת, בקטיף תירס. לסבא היו שתי פרדות ושמותיהם היו: חביב ופיתומקה, הם היו רתומות לעגלה מעץ וגלגלי ברזל גדולים.

סבא רבא וסבתא בבית בבלפוריה

הצוואה של סבא

סבא וסבתא התבגרו וסבא מרדכי היה מוכשר מאוד בכתיבה כתב שירים וסיפורים. בהיותו בן שבעים שנים החליט לכתוב צוואה. בצוואה כתב: "לידיעתכם האדם לא חי לנצח המוות לא פוסח לא על העשיר ולא על העני ולכן אני כותב לכם ילדי, נכדי וניני, את בקשותיי ורצונותיי ומקווה שאתם תקראו בעיון רב ותנסו לקיים. אני תקווה שתדעו להעריך אותנו ולכבד את דברי כפי שכיבדתם בחיינו. ראשית שלעולם לא תמכרו את הבית לאדם זר אותו רכשתי במאמצים רבים. בבית תשתדלו להפגש בחגים, תכבדו את סבתא ואחד את השני, תבחרו וועד שמורכב מגברים ונשים וכן קופת צדקה שתוכל לעזור לנזקקים".

הקייטנה המשפחתית

גולת הכותרת של דבריו באים לידי ביטוי היום היא : הקייטנה. יש פירוט מדויק כיצד לנהל אותה, כמובן שבה רשאים להשתתף אך ורק ילדי המשפחה. הקייטנה תערך בחופש הגדול למשך שבוע ימים. המדריכים יהיו מתוך המשפחה וההורים או הסבתות יכינו תבשילים. רותקה – הבת הקטנה שאותה בלבד מכל הבנות שלחו ללמודים והיא אשת חינוך תנהל את הצד הפדגוגי. היא תוכל לספר מגוף ראשון על החיים שהיו לה בקרבנו ומה ששמעה מאחיותיה ועל בני זוגן, תחביבים של כל אחת ואחת ופרטים נוספים ומעניינים.

מטבח הקייטנה

בחודש אוגוסט 1969 התקיימה  הקייטנה הראשונה. לכולם היו ציפיות לגבי אופייה של הקייטנה ואופן התנהלותה. המטרה שלשמה הגיעו היא לאחד את בני המשפחה ולקרב את הילדים לבית ולערכים ולסיפורים על סבא וסבתא. בקייטנה שרים שירים מהווי המשפחה, כך גם הוחלט שהקייטנה חייבת להיות מבוססת על כללי התנהגות, סדר משמעת, עקביות ודבקות במטרה. הם שיסייעו להצלחה. חובר המנון הקייטנה על המנגינה "רבותי ההיסטוריה חוזרת". רותקה, אורי ורחל שהייתה מורה לאומנות ואורה סבתא שלי מנהלת מארגנת ודואגת לכל.

קייטנת סלצקי 2008

 

הנכדה סהר:

שמעתי סיפורים רבים על הקייטנה שאחותי הגדולה הצטרפה לקייטנה ושמעתי את הסיפורים ממנה וכן שמעתי גם מהורי שהיו תורני יום בקייטנה וגם אני הגעתי איתם ומאוד רציתי להישאר, אך היה עלי להמתין עד הגיעי לגיל ארבע. אין גבול לשמחתי להיות חלק מהקייטנים. בחדר הבנות הקטנות ישנות עשר בנות. אני  חייבת כמו שאר הקייטנים לדעת איך אני שייכת למשפחה וזאת למדתי:

"שמי סהר אני הבת של אורן ואסתי שני. אורן הוא הבן השני של אורה ויאיר שני. אורה היא הבת השנייה של דבורה ואריה זוסמן. דבורה היא הבת החמישית של חנה ומרדכי סלצקי. כאשר מסיימים את ההצגה יש את משחקי המשפחות ומי שמנהלת את הפעילות שואלת מי שייך לשבט של דבורה וכך נוקבים בכל הבנות. בבלפוריה יש בריכת שחייה מדהימה. אנו  מבקרים בה וכן יוצאים לטיול מחוץ למושב.

המצגת שלנו

הזוית האישית

סהר שני משתתפת יחד עעם סבתא אורה שני בתכנית הקשר הרב דורי ומביאה את הסיפור המיוחד של המשפחה ובמיוחד שמחה להיות חלק מהקייטנים: "אך היה עלי להמתין עד הגיעי לגיל ארבע. אין גבול לשמחתי להיות חלק מהקייטנים".

מילון

בַּלפוּרְיָה
בַּלפוּרְיָה הוא מושב בעמק יזרעאל, 3 ק"מ צפונית לעפולה, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל

ציטוטים

”בבית תשתדלו להיפגש בחגים, תכבדו את סבתא ואחד את השני“

”לעולם לא תמכרו את הבית לאדם זר אותו רכשתי במאמצים רבים “