מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפורה של מדלנה

בביקור בבית התפוצות עם סבא וסבתא.
עם סבתא במקום האהוב עליי בבית הספר

סיפור ילדותה של סבתא מדלנה

בית ההורים

שמי מדלנה הלל ונקראתי על שם סבתי. נולדתי בבולגריה ב1947 בסופיה, עליתי בת שנה בלבד עם משפחתי שכללה הורים סבתא ודודה. עלינו באונייה הגענו ארצה למעברה, אבי התחיל לעבוד בחברת חשמל בגלל שלמד הנדסה, ואימי עבדה בעבודות מזדמנות כעבור פרק זמן קצר עברנו לבית שהערבים פינו. הבית הכיל שני חדרי שינה, מטבח, וחצר ענקית מלאה בפירות וסבתי טיפלה בנו. בהתחלה לא היו מים זורמים ואבי הביא מים ממרחק עצום מהבית  במשך הזמן אבי הוסיף עוד מטבח ששימש לבישול ומקלחת, וכל השכנים באו להתקלח. כל השכנים השתמשו באותם שירותים, וכל השכנים נהנו מהפרות אחד של השני. בערבים תמיד נפגשו והילדים ושיחקו. הלכנו לקטוף פרחים, שכנראה בגלל זה הפכו למוגנים. התכונות של ההורים היו אדיבות נעימות ונחמדות, לבשו בגדים פשוטים ושימושים. אחי נולד כעבור 4 שנים סבתי הייתה אישה חרוצה מאוד, רקחה ריבות  ועשתה כל מיני מעדנים. בחצר גידלה עופות ויונים ברווזים ועוד. ועם זה עשתה שכר חילופין בצרכנייה במקום סוכר ומצרכים שימושים כי באותה תקופה היו זמנים של צנע שרכשנו אוכל בתלושים.

 זיכרונות ילדות

בכיתה א עברנו דירה לכפר אתא שזה היה מקום מקסים, היה לנו בית פרטי ובו גרו הוריי אחי וסבתי. שיחקנו בקלאס, תופסת, ומחבואים והיו המון טיולים בהר לקטיפת פרחים.בית הספר שלמדתי בו הוא לוחמי הגטאות. יחסי המורים היו רגילים והמשמעת הייתה רגילה. היו הרבה טיולים. מורה שאני זוכרת במיוחד הייתה אישה מקסימה ושמה רחל,  היא הייתה מלשינה לאמי שלא הייתי אוכלת את האוכל שלי. הייתה לנו גינה מלאת ענבים שבמרפסת השתלשלו האשכולות מעל ראשנו. הקניות נערכו במכולת היה ירקן שעבר עם סוס ועגלה ומכר פירות וירקות עברה עגלה עם קרח שהיו קונים גושי קרח לשמר את המזון מאוחר יותר קנינו מקרר חשמלי. בגיל 12 עברנו לחיפה שכונה מעורבת עם ערבים ויהודים נוצרים ומוסלמים ויחסי השכנות היו מ ד ה י מ י ם. מעולם לא היו עימותים על מוצא דת גזע ומין. בתיכון למדתי בעירוני א ואחר כך עברתי לעירוני ה במגמת כימיה ומקצועי טכנאית כימיה ושירתי במשרד הביטחון במחלקת כימיה.

זיכרונות משנות העשרים

רקדנו ריקודי עם וריקודים סלונים, רקדנו רוק אנד רול, טויסט, סלו, פסדובלה, וטנגו.  והזמרים המוכרים היו פול אנקה, הביטלס, ואלביס פרסלי. הינו רוקדים בבית או בדיסקוטק,  אמצעי האופנה והבידור היו: קולנוע, הצגות, טיולים רגליים, ורכיבה על אופניים. אמצעי התקשורת היו רדיו, תקליטים, פטיפון, טרנזיסטור, וקראנו המון ספרים. שנפגשנו עם החברים היינו משוחחים ומשתפים חוויות.גם הילדים וגם המבוגרים נהגנו לשלוח מכתבים.

 אהבה ומשפחה

במסגרת מסיבה נפגשנו כמה אנשים וביניהם היה סבא. אופי היחסים בינינו היה נפלא. הייתה חברות נהדרת, המון אהבה, חיבוקים ונשיקות. הייתה פתיחות רבה ותמיד שוחחנו בפתיחות והבנה.נולדו לנו שלושה ילדים ושמונה נכדים.

עלייה, תקומה והתיישבות

הגענו באוניה מבולגריה לישראל לחיפה. הסיבה שעלו ארצה כי היינו  ציונים חלמנו  להגיע לארץ ישראל. בסוף  שנת 1948 בדצמבר. גרנו תקופה קצרה במעברה ועברנו לדירה, שהערבים עזבו. זה היה בית נחמד. כעבור הרבה שנים חזרתי לבקר את המקום והוא היה נראה לי הרבה יותר קטן ממה שזכרתי. את השפה למדנו תוך כדי התאקלמות בארץ. נקלטנו יפה מאוד בארץ. כל האזור היה נפלא ומלא עצי פרי.הייתה חברות נפלאה אצל השכנים ובהכרזת המדינה לא היינו בארץ. החוויה הנפלאה הייתה שלג בארץ

למיטב זכרוני לא היו לי סודות. היינו משפחה מלוכדת שדיברנו כל הזמן על הכל, כולל כעסים, חיבוקים, ואהבה, והכל היה בשפע לסבתי היו אמרות כנף שחבל שלא רשמתי, אישה חכמה ונבונה, לדוגמא כשרצינו לקצר תמיד אמרה אין לי זמן לקיצורים. עבודה צריך לעשות בלי לעגל פינות, או למשל לא היה לה כסף לדברים זולים שמתבלים מהר וחסרי ערך. סבתי הייתה אלופה ברקיחת ריבות, חמוצים ופשטידות, מעולם זה לא היה אותו הטעם, היא הייתה אופה בניצה שזה בצק ממולא בבשר או גבינות. סבתי הייתה רוקחת ריבות של משמשים, שזיפים, שושנים ופרי הדר מכל סוג. הורי הביאו מבולגריה פרוכת שזורה בזהב, ומסרו לבית הכנסת, זה היה סימן יהודי בלעדי. בת מצוה חגגתי בבית הורי עם חברי משפחתי וחברים של הורי, היה מענג, נעים טעים אפילו בלי די,גיי  וכו'.

הזוית האישית

 מדלנה:התהליך היה מופלא להנציח את ההיסטוריה שלי והזיכרונות להעביר ולשתף את המורשת שלי לדור הצעיר במשפחה נהניתי מכל רגע מנכדי ומחברי הקבוצה

מילון

תוכנית הצנע
תכנית להתמודד עם העולים ודלות המשאבים שיש למדינה להציע

מעברה
ישוב זמני שהתקיים בישראל בשנות ה 50

ציטוטים

”גרנו בשכונה מעורבת: ערבים, יהודים, נוצרים ומוסלמים ויחסי השכנות היו מדהימים.“