מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפורה של יעל תמרי – שורשי המשפחה

אני וסבתא שלי בבית התפוצות
סבתי כתינוקת באמצע על לירה
יעל מספרת על ילדותה ועל עלייתה ארצה

סבתא יעל תמרי, נולדה בשנת 1941 במושבה ראשון לציון, בישראל.
 
ההורים שלי עלו לארץ מגרמניה בשנת 1934 כל אחד בנפרד. בארץ נפגשו ובשנת 1939 התחתנו. בתחילה גרו בראשל"צ שבזמנו הייתה מושבה. שם נולדו להם 3 ילדים יעל (אני), איתמר ונורית.
היה להם חלום להקים משק חקלאי משלהם. בשנת 1952 עברו לגור באזור שנכבש במלחמת השחרור בשנת 1948 המקום נקרא אז "בשיט" האזור היה מיושב ע"י ערבים שהמגורים שלהם היו במרכז  (יישובי עשרת היום) והשטחים החקלאים היו מפוזרים ושם הקימו את הכפרים.
ההורים של סבתא קנו בית בישוב ששמו כפר מרדכי ע"ש מרדכי אליעש שהיה שגריר ראשון באנגליה. רוב תושבי הכפר היו עולים מאנגליה שאליהם הצטרפו גם ישראלים שחלקם היו יוצאי קיבוצים. החיים היו מאוד קשים בתים קטנטנים לא היה עדיין חשמל, ולתאורה השתמשו בעששיות, גם מקרר חשמלי לא ניתן להפעיל ולכן השתמשו במקרר קרח שהיו צריכים כל יום למלא בקרח ממפעל שיצר קרח בגדרה. כל התושבים עסקו בחקלאות, גדול עופות ורפתות.
באזור שנקרא "גדרות" היו עוד מושבים כמו כפר מישר, שרוב תושביו היו עולים מפולניה, משגב דב שרוב תושביו היו ממפלגת חרות המקום נקרא על שם דב גרונר, כפר אביב שבזמנו נקרא כפר היאור שרוב תושביו היו עולים ממצרים. הכפרים: כפר מרדכי, כפר אביב, מישר, משגב דוב נוסדו בשנת 1950. שני מושבים נוספים השייכים לקבוצת מושבים זו: מושב גן הדרום – שרוב תושביו היו עולים מעיראק  ומושב שדמה – נוסדו כשנתיים מאוחר יותר.
 
עד לסיום בניית הבתים גרו בצריפים שוודיים במקום שהיום נקרא מושב שדמה ובמרכז גדרות. בשנת 1954 שהתושבים הראשונים של גדרות הגיעו ממרכז הארץ הם היו אלו שבנו את נמל אשדוד היו ביניהם גם רבי חובלים של אניות ישראליות ששרתו אחרי בניית הנמל את נמל אשדוד.
 
ילדות במושב
כשאני הגעתי למושב לא הייתה עדיין מערכת חינוך ולכן נאלצתי ללמוד בביה"ס בגדרה. גם תחבורה לא הייתה עדיין ואנו התלמידים נאלצנו ללכת ברגל לגדרה גם בחורף וגם בקיץ (מה שהיה מאוד קשה). כשהיה לנו מזל תפסנו טרמפ על עגלות שהובילו את החלב מהמשקים למחלבה לגדרה. במרכז הכפר עמד צריף שוודי שבו נערכו מסיבות גם למבוגרים וגם לילדים. מדי פעם היו מביאים גנרטור ומקרינים בשטח פתוח על גבי מסך סרט ולשם באו כולם, כל אחד הביא אתו כיסא או שמיכה מהבית לשבת עליה. כשסיימתי את ביה"ס היסודי בגדרה עברתי ללמוד בתיכון ברחובות.
 
לאחר סיום התיכון התגייסתי לצה"ל ושרתי שרות חובה בביה"ס לטיסה בחיל האוויר, בסיום שרות החובה חתמתי קבע והמשכתי את שרותי בחיל האוויר. את בעלי אפרים ז"ל הכרתי ביישובי גדרות. הוא עלה ארצה מארגנטינה שם הקדיש הרבה לתנועת נוער בשם "הנוער הציוני". מתוך ציונות לארץ ישראל עלו ארצה חברי התנועה. חלקם הגדול הלך לקיבוצים של תנועת הנוער הציוני. עקב עליתם של הילדים גם הוריהם עשו עליה לארץ. ההורים של בעלי קנו בית ב"עשרת" ביישובי גדרות וכאן אני הכרתי את אפרים. אנחנו התחתנו ואני המשכתי בשירות הקבע בצבא, עד להולדת בני הבכור הראשון רז.
 
השנים הראשונות של המשפחות היו קשים מבחינת פרנסה. להורים של אפרים היה בארגנטינה עסק לעיבוד שיער למברשות, מטאטאים, מברשות שיניים ושיער זנב סוס לכינור. הם הביאו איתם שיער וחלק מהמיכון. כאן בארץ העסק הזה לא היה רווחי ולכן נאלצו להפסיק את הייצור. אפרים בזמנו הקים מכבסה ב"עשרת" ששרתה את האניות בנמל אשדוד ועוד מפעלים ובתי ספר עם פנימיות וכו'. במכבסה זו עבדו גם ההורים של אפרים וגם אנחנו.
 
במשך השנים נולדו לנו עוד 2 ילדים דביר וערן. אני ואפרים גרנו בזמנו ב"עשרת" ובשנת 1973 עברנו לגור בכפר מרדכי ששם אני גרה גם היום. כיום במשפחת תמרי יש כבר דור שלישי ביישובי גדרות.
 
העשרה
יישובי גדרות – יישובי עשרת: " עשרת, הוא יישוב קהילתי באזור השפלה ליד המועצה המקומית גדרה, השייך למועצה אזורית גדרות. היישוב נקרא על שם עשרת חברי ביל"ו שהקימו את גדרה. היישוב הוקם ב-1954 כמרכז יישובי של המועצה האזורית גדרות, ומתפקד כך גם כיום.
עשרת הוא מרכז של שישה כפרים: מישר, משגב דב, כפר אביב, כפר מרדכי, שדמה וגן הדרום, המכונים "יישובי גדרות". בעשרת נמצאים המוסדות המוניציפליים הנותנים שירותים ליישובי המועצה האזורית "גדרות", כגון: בנין המועצה, בית הספר היסודי, גני הילדים, מעונות, המתנ"ס ובריכת השחייה, המרפאה, מועדון הוותיקים, הספרייה, בית הדואר, בית כנסת, שבט צופי "גדרות", מכון תערובת המשמש את לולי הסביבה, מרכז מסחרי, מפעל הנייר "אניה" וגן דוד, שבו אנדרטה לזכר בני האזור שנפלו במלחמות ישראל ובעת מילוי תפקידם."

תשע"ה 

מילון

יישובי עשרת
הוא יישוב קהילתי באזור השפלה ליד המועצה המקומית גדרה, השייך למועצה אזורית גדרות. היישוב נקרא על שם עשרת חברי ביל"ו שהקימו את גדרה. היישוב הוקם ב-1954 כמרכז יישובי של המועצה האזורית גדרות, ומתפקד כך גם כיום. עשרת הוא מרכז של שישה כפרים: מישר, משגב דב, כפר אביב, כפר מרדכי, שדמה וגן הדרום, המכונים "יישובי גדרות".

בשיט
כך המקום שהיא גרה נקרא אז

ציטוטים

”החיים היו מאוד קשים, בתים קטנטנים ולא היה עדיין חשמל, ולתאורה השתמשו בעששיות.“