מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפורה של איזבל

מיכל ואיזבל
איזבל עם חבריה
סיפור חיי

שמי איזבל, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי. להלן סיפורי:

נולדתי בשנת 1951 בצרפת ב Metz שבחבל לורן. גדלתי במשפחה של 5 ילדים, אני האמצעית. אחותי בריג'ט, אחותי פני, ושני אחים צעירים ממני: גיל ושרלי. היינו משפחה חילונית מסורתית אבל קיבלתי חינוך יהודי מגיל צעיר בנוסף לבית ספר.

ילדותי

הייתה לי ילדות מאוד טובה. בגיל 10 התחלתי ללכת לבני עקיבא. בשנת 1967 הורי עברו לעיר Besancon ושם למדתי כיתה יב' ועשיתי בגרות בשנת 1968, בזמן מהפכת הסטודנטים. אחרי הבגרות באתי לארץ לשנת הכשרה ואז התחלתי ללמוד עברית, שלא ידעתי בכלל. הגעתי לקיבוץ "עין הנציב" ועבדתי שם. נשארתי בקיבוץ שנה למדתי ועבדתי. בתום השנה אחותי התחתנה בקיבוץ "שדה אליהו", אז היה מאוד שמח.

חזרתי לצרפת לעבוד בבני עקיבא והתחלתי לימודי רפואה בעיר Bordeaux שנמצאת בדרום מערב צרפת. נשארתי בבורדו שלוש שנים ואז עליתי לארץ. הגעתי לעפולה לשנת מכינה (התחילה אז עלייה מרוסיה), והיו איתי עשרה סטודנטים לרפואה מברית המועצות שלא ידעו מילה בעברית. לא היה לי הכי טוב במכינה, כי הם כל הזמן דיברו רוסית ולא הבנתי מילה, אבל היה לי חשוב להיות בארץ. בסוף השנה המשכתי את הלימודים בטכניון בחיפה. סיימתי את הלימודים בשנת 1976 ועשיתי שנה סטאז' בבאר שבע. כשסיימתי את הסטאז' התגייסתי לצבא, שם הייתי רופאת ח"ן פיקודית בבאר שבע. תוך כדי הצבא התחתנתי והשתחררתי מהצבא. עברנו לגור בחיפה. בחיפה התחלתי לעבוד בבית חולים 'כרמל' וילדתי את הילד הראשון שלי. אחר כך את השני, ואז עברנו לגור בקיבוץ 'שלוחות' בעמק המעיינות. עבדתי כרופאה גם בקיבוץ וגם בבית שאן, שם נולד לנו הבן השלישי, ואחרי שנתיים בשלוחות עזבנו ובאנו להקים את "מצפה נטופה".

הורי עלו בשנת 1985 (אחרי שעזבנו את שלוחות) והגיעו לרעננה. שם הם היו באולפן, ואחרי זה הם באו לגור בטבעון. הם קנו שם בית וגרו שם שלושים שנה. לפני חמש שנים הם עברו לשדה אליהו. אבי נפטר לפני שנתיים והשאיר לנו יומן מלחמה (ממלחמת העולם השנייה) שהוא כתב. התחלנו לקרוא אותו ולהעביר את הטקסט למחשב עם תרגום.

המעבר למצפה נטופה

כשהגענו למצפה נטופה היו עשרים ושתיים משפחות, וטלפון אחד בכל היישוב. היה די קשה ולכן שמו בכל שכונה טלפון אחד אצל משפחה אחת. וכשהיה מצלצל הטלפון אז היו צועקים לאיזו משפחה יש שיחה. גרנו בקראוון ארבע שנים ואז עברנו לבית. באותה תקופה לא הייתה בנייה בסגנון של 'בנה ביתך' (שכל משפחה בונה את הביתה לפי ראות עיניה), אלא היו דגמים וכל אחד בחר דגם של בית בו הוא רוצה לגור. הבן הרביעי נולד לנו בקראוון, ואז הוסיפו לנו עוד חדר, כי היו לנו רק שניים. כשעברנו לגור למשכנינו החדש – בית הקבע שבנינו, נולד לנו הבן החמישי.

כשגרתי במצפה נטופה עבדתי ב'עפולה עלית', ושימשתי גם כרופאה ביישוב. הייתה לי מרפאה קטנה ממש. אחרי כמה שנים עזבתי את העבודה שלי ב'עפולה עלית' והתחלתי לעבוד קרוב יותר, בקיבוץ לביא, אילניה, שדה אילן ובית רימון. במשך השנים עבדתי גם במושב חזון ובהודיות, וגם במושבת כינרת. אחרי הרבה שנים עבדתי גם בבית החולים זיו בצפת.

לפני שיצאתי לפנסיה עזבתי את המרפאות ועבדתי חלקית בבית חולים פוריה. אחרי שיצאתי לפנסיה למדתי גינון טיפולי וכיום אני מתנדבת בכפר 'נהר הירדן' (כרופאה). נסעתי כמה פעמים ללאוס בהתנדבות כרופאה, אני לומדת יהדות בשדה אליהו, שם אמי גרה ויש לי יותר זמן לעשות דברים כמו לצאת להרצאות ולשמור על הנכדים.

איזבל עם משפחתה

 

הזוית האישית

מיכל: היה לי מאוד מעניין ללמוד על דברים שלא הכרתי ובכללי נהניתי לשבת ביחד.

מילון

אהבה
במילת אהבה אני מתכוונת לאהבת ה', אהבת האדם, אהבת הארץ, אהבת הבריות, אהבת הטבע ועוד...

ציטוטים

”נשארתי בקיבוץ שנה, למדתי ועבדתי“