מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סגירת מעגל

סבי
הורי
סיפורה של זהבה זמיר ומשפחתה

אספיר

סבי יחזקאל אספיר עלה לארץ בשנת 1929 מעירק, ואמי וסבתי עלו מעירק בשנת 1933 בעקבות סבי. סבי עלה עם דרכון שהוציא בבצרה ואחר כך מבגדד החלה הנסיעה שלו לארץ, הוא יצא בשנת 1929 והגיע לארץ בשנת 1931. בדרכון שלו מוטבעות חותמות צרפתיות. אני משערת שהוא הגיע ברכבת.

סבתי הגיעה אחריו לאחר שנתיים או שלוש עם אמי שהייתה בת שמונה הם התגוררו במנשיה / נווה שלום שזה היה בגבול נווה צדק לכיוון הים. בעקבות הפרעות ב1936 סבתי וסבי עברו ממנשיה שם התגוררו ושם היה לסבי מאפיה של פיתות עירקיות בבית שהיה שייך לערבי לרחוב הרצל 72 למקלט.

 סבתי הייתה אישה מיוחדת, מאוד אמיצה. בשנות ה-30 המוקדמות היא הגיעה עם ילדה בת 8 לבד והביאה איתה כלים מפעם מהמאה ה-19. סבתי הייתה גם מרפא בעזרת צמחים ועלים.

סבתי לקחה אותי לטיולים למשפחתה ברמתיים, מגדיאל ועפולה היינו נוסעות עם פיתות עירקיות (גאורג) בשר ופירות לשהייה של שבועיים בעפולה. סבתי נפטרה כשהייתי בטירונות. בן דודתי שלח מברק לבה"ד 12 נקראתי ברמקול ונסעתי הביתה, בלוויה של סבתי לא הייתי, הגעתי לשבעה. יש לי תמונות של סבתי אימי ואחיה שהצטלמו אצל הצלם ברחוב חובבי ציון בשלהי שנות השלושים.

אימי יפה זמיר (בדריה)

יש לי תמונות של אמי ברחוב הרצל 72 בחצר ששימשה לדודי, עזרא זמיר, כמקום עבודה. הוא התגורר בחצר עם משפחתו. אמי קלעה כיסאות קש, כנראה ששם היא הכירה את אבי.

כשהורי נישאו הם התגוררו בהרצל 72 בבית של מוגרבי בקומה השלישית, דירת חדר ללא שירותים (היו בחצר) וללא מטבח. לאמי החיים היו מאוד קשים. תורים למזון, בתור לשתיים שלוש עגבניות או בננות. בבניין שבו התגוררנו יש חורים מיריות של ערבים מהמסגד בגבעת הרצל. אמי סיפרה שהיה פחד לעבור ברחוב מהצליפות שהיו צולפים הערבים מהמסגד.

זהבה זמיר (אני)

יש לי תעודת לידה בריטית, נולדתי בתל אביב בזמן המנדט הבריטי.

סיפור מתקופת המנדט הבריטי: בשעות הערב הייתי בגיל 3 בערך בזמן המנדט הבריטי אני זוכרת שחיילים עם כומתה אדומה ונשק דרוך עשו עוצר בבניין ברחוב הרצל הורידו את כל הדירים למקלט וחיפשו חשודים מהמחתרת היהודית אחרי זה שיחררו אותנו וחזרנו לדירות.

למדתי כיתה א' ו-ב' בבית ספר ביאליק (שהיום הוא לא קיים, הרסו אותו). אני זוכרת מסעדת פועלים שאמי לאחר בית הספר, לקחה אותי ואת אחי, המסעדה הייתה ברחוב לווינסקי באולם שלתיאל.

יש לי תמונה בה אני על הברזלים בשפת הים מול בניין האופרה משנת 1948, בת שלוש וחצי שנים. וכן תמונה שלי ושל אחי משנת 1946 בגינת לונדון ליד השגרירות של ארצות הברית, אני בת שנתיים ואחי בן חצי שנה.

למדתי בבית ספר החייל ביד אליהו היה פרוייקט קירוב לבבות עם נוער יהודי בארצות הברית, התכתבתי עם נער מאוהיו ושלחתי לו פרחים מיובשים (שייבשתי בין דפי ספר) מארץ ישראל.

כשהייתי בת עשר, כתבנו מכתבים לחיילים במצע קדש, כעבור 10 שנים ביקר החייל בביתי כשהייתי חיילת.

הייתי בנוער העובד, הסניף המרכזי היה ברחוב טשרניחובסקי. נפגשנו עם נוער משכונות אחרות. הייתי במחנה עבודה בקיבוץ בית השיטה. הייתי בקורס הדרכה באפעל ביוזמת המדריכה שלי, רבקה מקיבוץ גבעת חיים ואחר כך הדרכתי תקופה. הייתי במסע למוחרקה.

אימי לא חתמה לי ללכת לקיבוץ דרך עליית הנוער. הפעם היחידה שהתערבה. הייתי ילדה מאוד עצמאית.

שירתתי בבסיס בית ליד בהגנה מרחבי, בסיס שהגן על ישובים בסביבה וכן שירתתי במשטרה. שביתי אלונה הייתה בת שנתיים הייתי אחראית על תשלומים לאחזקת כלבי שמירה בישובים הנ"ל.

סגירת מעגל

ביתי אלונה מתגוררת בישוב ניצני עוז הגובל בגדר המערכת מול טול כרם.

יש לי שלושה ילדים, שתי בנות ובן, חמישה נכדים.

בתי אלונה הייתה מ"כ בבה"ד 12, בתי אלה הייתה במחנות העולים בשנת התנדבות בקיבוץ כברי אחר שירות צבאי בנחל.

 

 

מילון

המנדט הבריטי
מנדט חבר הלאומים (ייפוי כוח) שהוענק לבריטניה על ידי חבר הלאומים על מנת לסייע ליישוב היהודים‏. ולהבטיח את הקמת הבית הלאומי ליהודים בארץ ישראל, ברוח הצהרת בלפור ועל פי הנאמר בכתב המנדט‏

ציטוטים

”כשהייתי בת עשר, כתבנו מכתבים לחיילים במצע קדש, כעבור 10 שנים ביקר החייל בביתי כשהייתי חיילת“