מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבתי קלודין לוי חדורת המטרה

בשיחה עם סבתי, היא סיפרה לי את סיפור העלייה המרתק שלה. אני וסבתי תמיד היינו בקשר טוב, אך אחריי השיחה הזאת הבנתי שהיא אדם עם אופי חזק וחדורת מטרה.

שמי הראל, אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתי קלודין. בשיחה עם סבתי, היא סיפרה לי את סיפור העלייה המרתק שלה. אני וסבתי תמיד היינו בקשר טוב, אך אחריי השיחה הזאת הבנתי שהיא אדם עם אופי חזק וחדורת מטרה.

סבתי, קלודין מספרת:

נולדתי בטוניס, בעיר הבירה לאפייט, היינו משפחה בת 8 נפשות, חיינו בבית קטן יחסית לגודל המשפחה, אבל ההווי המשפחתי עזר לנו להתגבר על הכל. מבחינה כלכלית המצב לא היה כל כך טוב אבל ידענו להסתפק במועט. שפת הדיבור שלנו הייתה צרפתית.

היה לנו מנהג קבוע בימי שלישי ושישי לאכול קוסקוס, אבל המאכל המועדף שלי היה "פריקסה", עד היום אני מכינה לילדיי ונכדיי את המאכל הזה, כל פעם שאני מכינה אותו אני נזכרת בבית בו גדלתי ועל החיים לפני שהגענו לישראל.

גרנו בלאפייט עד גיל 15, לאחר מכן עברנו למרסיי שם היינו כחודש ימים, מרסיי הייתה כמו מחנה. לאחר מכן עלינו שוב על אונייה והיינו בדרך לארץ ישראל. כשהגענו לארץ ישראל הורידו אותנו במעברת "מנסי" ליד קיבוץ מגידו. בארץ לא הייתה כל-כך מודעות לדת ולמסורת היות ובחו"ל חיינו והתערבבנו עם הנוצרים, חוץ ממספר חגים כמו: ט"ו בשבט, פורים ופסח, שהיינו חוגגים אותם, אך מבלי לדעת את משמעות החג.

אומנם שבת היינו שומרים בכך שהיינו יושבים ביחד כל המשפחה לארוחת ערב שבת. לא היינו מדליקים אש, אך גם לא הייתה מודעות להדלקת נרות שבת.

בטוניס, הלכתי לבית ספר הנקרא "פולקמבו", אהבתי מאוד ללכת לבית הספר ולפגוש את החברים שלי. אהבתי ללמוד מתמטיקה אבל המקצוע שהכי אהבתי הוא עברית, תמיד רציתי ללמוד את השפה כי ידעתי שיגיע יום ואעלה לארץ ישראל. בהפסקה אהבנו לשחק מחבואים ו-5 אבנים.

אחר הצהריים, לאחר שחזרנו מבית הספר והכנו שיעורים, היה לנו מנהג בשעה 4 בדיוק להיפגש מתחת לבתינו, אף פעם לא היה ילד שאיחר למפגש הזה, אני זוכרת שאני ואחיותיי עזרנו אחת לשנייה בהכנת השיעורים כדי שכולנו נרד ביחד למפגש השכונתי. המפגש היה בכל שכבות הגילאים, אני וחברותיי אהבנו לרכב על אופניים ולשחק מחבואים בשכונה.

את חנניה בעלי זכרונו לברכה, הכרתי בגיל 20, בארץ ישראל בקיבוץ מגידו, התחתנו בקיבוץ, המתנות שקיבלנו לחתונה היו סטים של צלחות סכו"ם, כוסות, בתקופה שלי לא היה נהוג לתת כסף ודברים יקרי ערך. מסיבת החתונה נערכה בחדר האוכל בקיבוץ, המוזמנים היו משפחה וחברים קרובים, לא היה נהוג לערוך מסיבות גדולות כמו היום

הזוית האישית

הראל: לי היה ממש כיף וחווייתי חוויה טובה וזמן איכות עם סבתי. היכרתי את העבר שלה. המפגשים היו חינוכיים. אני מאחל לסבתי בריאות אושר עושר והצלחה

סבתא שלי מאוד נהנתה מהמפגשים והתרגשה לספר על תחילת חייה בארץ ישראל, זו הייתה חוויה מאוד מרגשת. סבתי מאחלת לי הצלחה בלימודים והרבה חברים.

מילון

אַלְיָאַנְס
ארגון נוער יהודי שהוקם ע"י הצרפתים המלמד את היהודים מהי יהדות

ציטוטים

”יהדות ומסורת “

”אהבה“