מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבתא שלי חלוצה

אמיתי מבלה עם סבתא לורי
סבתא לורי בילדותה
תחנות בחייה של סבתא לורי

שם סבתא מצד אימא­ לורי (לאה רות) ריפל (לייטר). סבתא היא הבת הבכורה במשפחתה, בת ליעקב לייטר ולנחמה לבית לוין. הוריה של סבתא, ילידי ארצות הברית, התחתנו בחנוכה בסוף שנת 1952. סבתא נולדה כשנה לאחר מכן בסוף חודש שבט בראשית שנת 1954. הוריה, על אף שחיו בארצות הברית, בחרו לה קודם שם עברי. לסבתא קראו לאה על שם הסבתא רבה שלה, אשת חסד. השם רות ניתן לסבתא על שם רות המואבייה שאת סיפור חייה הוריה קראו יחד כ-9 חודשים לפני שנולדה. רק אחרי שניתן לסבתא שם בעברית הוריה חיפשו עבורה שם בעל צליל דומה.

סבתא נולדה ברובע ברוקלין בעיר ניו יורק. המשפחה חיה בדירה לא גדולה, לא רחוק ממשפחתו של אביה. באזור מגוריהם חיו הרבה יהודים, היו שם הרבה בתי-כנסת ומסגרות לימוד יהודיות רבות. כשהייתה סבתא בת שנה וקצת נולד לה אח בשם יחיאל מיכל. כאשר סבתא הייתה כבת 3 הוריה החליטו שהדירה בה גרו קטנה, ולאחר התלבטויות החליטו לעזוב את העיר ניו יורק ולעבור למדינת ניו ג'רזי. הוריה של סבתא קנו בית גדול עם חצר גדולה גם מקדימה וגם מאחורי הבית. בבית זה נולדו לסבתא עוד שלושה אחים: עליזה, מאיר ומלכה. בתור ילדה סבתא שיחקה הרבה משחקים בחצר הבית כגון: כדורגל אמריקאי (football) ובייסבול. בסתיו היו גורפים את עלי השלכת לערמות גדולות והם היו קופצים בהן. במוצאי שבתות בחורף אימא של סבתא הייתה מתיזה כמויות גדולות של מים בחצר האחורית של הבית ובבוקר כשסבתא ואחיה קמו, הם יכלו להחליק על משטח הקרח שנוצר במהלך הלילה.

המשפחה של סבתא הייתה המשפחה היחידה בשכונה ששמרה תורה ומצוות, רוב השכנים היו נוצרים, אך נוצרו קשרי ידידות וכבוד הדדי בין המשפחות. המשפחה של סבתא הייתה המשפחה היחידה בכל האזור שבנו בחצר מדי שנה סוכה כשרה, ובחנוכה היו הבית היחיד בו דלקה חנוכיה בחלון הפונה לרחוב הרשי. לא היה בית כנסת בקרבת ביתם. אביה של סבתא יחד עם עוד מספר משפחות שגרו בעיירה סמוכה התארגנו יחד וייסדו מנין אורתודוקסי שהיה מרוחק כ- 45 דקות הליכה מביתם.

עד גיל גן חובה סבתא הייתה בביתה עם אמה. להוריה היה חשוב שילדיהם ילמדו בבית ספר יהודי ולכן מגיל גן חובה עד סוף כיתה ז' סבתא נסעה יום יום לבית הספר היהודי שהיה במרחק כשעה מביתה. שכר הלימוד בבית הספר היה גבוה מאוד. החל מהחופש הגדול שבין כיתה ד' לכיתה ה' סבתא נסעה מדי שנה לחודש שלם למחנה קיץ יהודי הרחק מביתה כדי לשהות לפחות בחלק מהחופש הגדול עם ילדים יהודים שומרי מצוות. הוריה של סבתא חיו בצניעות על מנת לאפשר לכל ילדיהם להתחנך במסגרות יהודיות במהלך שנת הלימודים ובחופש הגדול.

בגיל 12 וחצי המשפחה של סבתא עברה דירה בעקבות העבודה של אביה. הם חזרו לגור לא הרחק מהמקום בו סבתא נולדה. הבית אליו עברו היה במרחק שבע דקות הליכה מהים האטלנטי. הים הפך להיות מקום הבילוי המרכזי של סבתא: שחיה, טיולים לאורך החוף ורכיבה על אופנים בטיילת ליד הים. בשכונה החדשה גרו הרבה משפחות יהודיות מזרמים שונים. גם במקום המגורים החדש סבתא למדה בבית ספר יהודי אליו נסעה כל יום בתחבורה ציבורית. לחגים רבים סבתא ומשפחתה נסעו לסבא וסבתא של סבתא מצד אמה.

בגיל 16 וחצי בקיץ בין כיתה י"א לי"ב סבתא החליטה שהיא רוצה לעלות לארץ, ובמשך התקופה הראשונה להתנדב בקיבוץ דתי. במשך כל שנות ילדותה הוריה דיברו על הרצון לעזוב את ביתם ולעלות לארץ ולכן הם שמחו ברצון של סבתא. כדי לבדוק את רצינותה של סבתא ואת מידת בגרותה למהלך זה הוריה אמרו לה שעליה לדאוג בכוחות עצמה לסידורים העיקרים של המעבר. סבתא הצעירה הצליחה (עם קצת עזרה מהוריה) להשלים את כל מה שנדרש לעלייתה ארצה. בדיוק שבוע ימים לפני יום הולדתה ה17, בראשית שנת 1971, סבתא הגיעה ארצה. לאחר כמה ימים בהם שהתה בביתם של קרובי משפחה בירושלים הגיעה סבתא לקיבוץ עלומים, קיבוץ דתי צעיר בנגב. סבתא הייתה בין דוברי האנגלית הבודדים בקיבוץ, דבר שחייב אותה לשפר את העברית שלה. סבתא עבדה בשדות הקיבוץ, במטבח ובחדר אוכל ורכשה חברות וחברים ישראלים. סבתא גרה בקיבוץ קצת יותר מחצי שנה. לאחר מכן, על פי בקשת הוריה, סבתא החלה ללמוד באוניברסיטת בר אילן. לאחר שנה סבתא החליטה שהיא מעוניינת להרחיב את ידיעותיה התורניות ועברה ללמוד במכללה בבית וגן בירושלים.

תוך כדי השנה השלישית ללימודיה במכללה סבתא החלה ללמד באולפנת בני עקיבא בכפר סבא ולימדה שם במשך שנתיים. באותה עת פנו לסבתא  וניסו לעניין אותה לעבור ללמד בתיכון הדתי בבאר שבע. לאחר התלבטות סבתא נענתה להצעה ונסעה לראיון אצל המנהל הצעיר של בית הספר. המנהל עשה רושם נחמד על סבתא ובמהלך הראיון נוצרה אצלה תחושה שהמנהל אינו נשוי. הראיון היה מוצלח וסבתא התקבלה לעבודה. גם הקשר שהתפתח בין המורה החדשה למנהל הצעיר היה מוצלח. בסוף שנת הלימודים המנהל עזב את בית הספר ועבר לצפון הארץ לפקח על בתי ספר. גם סבתא עזבה את בית הספר ולאחר מספר חודשים סבתא התחתנה עם מנהלה לשעבר. הזוג הצעיר קבע את ביתו בעיר צפת שם הם גרים עד היום. לסבא וסבתא נולדו 5 בנות. בתם הבכורה, ברוריה היא אימא שלי.

הזוית האישית

הנכד אמיתי: מאוד נהניתי לכתוב את הסיפור המעניין של סבתא.

מילון

אורתודוקסי
שמרני

ציטוטים

”סבא יעקב הקים את בית הכנסת האורתודוקסי הראשון בשכונה“