מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבתא שושנה מלחן מספרת

סבתא שושנה ולירן
סבתא שושנה
מנופי הגלבוע לראש העין

שמי שושנה אני גרה היום בראש העין.

השם שלי בתימן היה שמעה וכשהגעתי לישראל, עברתו אותו לשושנה. שם המשפחה של אמי היה כהן ושל אבי היה יעקב. מאחר ולא חייתי עם אבא שלי שם המשפחה הקודם שלי היה על שם אמא שלי ז"ל הייתי מאוד שלמה עם השינוי.

        

אמא שלי

אבא שלי

סבתא שלי מצד אמי

 

לאמי נולדו 3 ילדים, 2 ילדים מאבא אחר, אני נולדתי מאבא אחר. אחותי שרה, היא הבכורה, כיום היא בת 85 היא גרה באליכין. אחי סעדיה הוא האח השני כיום הוא בן 80 והוא גר בכפר סבא שיכון עלייה. אני נולדתי מאבא אחר והתייחסו אליי יפה.

לא נולדתי בארץ אני נולדתי בתימן ועליתי עם המשפחה שלי בשנת 1950 כשהייתי בת ארבע וחצי. במסגרת עליית יהודי תימן בשנים 1949 ו- 1950. מבצע עלייה זה כונה "על כנפי נשרים" כמו שכתוב בספר שמות, פרק י"ט, פסוק ד': "ואשא אתכם על כנפי נשרים, ואביא אתכם אלי". המבצע כונה גם מבצע "מרבד הקסמים".

הגענו לעין שמר, עליתי עם אמא שלי אחותי אחי וכל אנשי הכפר. כל מי שעלה יחד איתי עלה לעין שמר. מחנה "עין שמר" הוקם בשנת 1949 לאחר הסבתו מבסיס חיל האוויר הבריטי למחנה עולים אשר שימש לאחד מארבעת מרכזי הקליטה לעולי תימן, שעלו לארץ ב"מרבד הקסמים". המחנה קלט כ-10,000 עולי תימן. הייתי ילדה קטנה לכן לא הרגשתי את הקשיים.

תעודת עולה של הוריי

תלושים שחילקו לעולים

 

לאחר זמן מה, כששהינו במחנה, שאלו אותנו לאיזה מושב אנחנו רוצים לעבור. הציעו לנו הרבה מושבים ואנחנו בחרנו את מושב נוריס. מושב נוריס או בשמו העברי מושב נורית היה יישוב שהתקיים על הר הגלבוע. נורית הוקמה ביוני-יולי 1950 ככפר עבודה על ידי עולים מתימן. הוא קיבל את שמו בהשראת שמו של הכפר הערבי נוריס ששכן בבקעה הסמוכה ונכבש ב- 29 במאי 1948.

זכרונות ילדות

אני שיחקתי במשחקים כמו: גולות, קפיצה בחבל, מחבואים, תופסת, חמש אבנים וקלאס שיחקתי עם הילדים שהיו בכיתה ובשכונה גם היום כולם מכירים את המשחקים האלה.

אני ואמי ז"ל

 

למדתי בגן במושב נוריס  ולמדתי בנוריס עד כיתה ז' אני זוכרת שהמחנך שלי הכריח אותי לשתות ויטמינים, אני לא אהבתי לשתות את הוויטמינים. אז העברתי מתחת לשולחן את הוויטמינים. לחברה שהייתה לידי שאהבה לשתות אותם. אני למדתי עד כיתה ז' ולא למדתי בתיכון, בגיל 15, התחלתי לעבוד בשדות לעזור בפרנסת המשפחה.

האירוע הכי משמח היה לרעות את הצאן, לחלוב את העיזים, היה לי ממש כיף. היה לי חליל איתו הייתי יוצאת למרעה. זאת היתה חוויה מדהימה לרעות צאן בנוף הנשקף מהגלבוע.

האירוע הכי עצוב שהיה לי בגיל התבגרות היה לעזוב את מושב נוריס ולעבור לעיר כפר סבא. עד היום אני מתמלאת געגועים למושב.

מקום העבודה הראשון שלי היה בשדות, הייתי מוציאה את הירקות וכשהתבגרתי עבדתי כשמרטפית לילדים קטנים וגרתי אצל המשפחה שטיפלתי בהם. לא הייתה לי ברירה נאלצתי לעבוד כשמרטפית כי לא למדתי בבית הספר. היה לי כייף לשמור על הילדים במקצוע הזה.  עבדתי שנתיים כשמרטפית עזבתי את העבודה בגיל 17 כי התחתנתי .

בעלי ואני הכרנו בראש העין בחתונה של חברה שלי. התחתנתי ב- 25/06 בשנת 1962 כשהייתי בת 17. החתונה הייתה בראש העין היתה רק חינה.

אני ובעלי בחתונה

בחתונה

יש לי שלוש בנות ושני בנים. הבכורה אילנה, השנייה שרונה, השלישי רונן, הרביעית יסמין ותומר בן הזקונים. יש לי 15 נכדים הם מבקרים אותי מתי שמתחשק להם.

 

יצאתי לפנסיה לאחר עבודה בעירייה. ואני עוזרת לילדים שלי, בן הזקונים גר אצלי שלוש שנים.

             

בעלי שלום ז"ל ואני לפני שהכרנו

אבא של בעלי ז"ל

אמא של בעלי ז"ל

 

תומר הבן הצעיר מספר

נולדתי בשנת 1976, להוריי שלום ז"ל ושושנה שניהם עולים חדשים מתימן. אבי הגיע לרה"ע ואימי למושב נורית בצפון. הוריי הכירו בחתונה ברה"ע והתאהבו עד מעל לראש עד כדי כך שאבי ז"ל הודיע להוריו כי הוא מבטל את אירוסיו ומתכוון להתחתן עם אימי. נולדנו 5 ילדים וחונכנו לאהבת הזולת אחדות וגמילות חסדים. הורינו לא חסכו מאיתנו דבר ועשו הכל למענינו. בחגים היינו חוגגים יחד כל המשפחה יחד על כל ענפיה ותמיד היינו שמחים. ככה גידלנו גם את ילדינו. בשנים האחרונות אבי חלה ונפטר לפני כשנה ונוצר חלל במשפחה, אותו הצלחנו למלא מעט בזכות האהבה שבינינו ושאותה ירשנו מהורינו.

שרונה ותומר

 

הזוית האישית

לירן: התכנית הזאת תרמה לי בכך שלא ידעתי דברים על ילדותה של סבתא שלי. המפגשים המשותפים קרבו בינינו. נהניתי מאוד מהתכנית.

סבתא שושנה: נהניתי מאוד מהתכנית ומהקשר המיוחד עם לירן, זאת היתה חוויה מיוחדת לשחזר את כל הזיכרונות מהילדות ולחלוק אותם עם נכדי.

מילון

מושב נוריס
מושב נוריס או בשמו העברי מושב נורית היה יישוב שהתקיים על הר הגלבוע. נורית הוקמה ביוני-יולי 1950 ככפר עבודה על ידי עולים מתימן. הוא קיבל את שמו בהשראת שמו של הכפר הערבי נוריס ששכן בבקעה הסמוכה ונכבש ב-29 במאי 1948.

ציטוטים

”האירוע הכי משמח היה לרעות את הצאן, לחלוב את העיזים, היה לי ממש כיף. “

”היה לי חליל איתו הייתי יוצאת למרעה.“