מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבתא רעיה מספרת על עלייתה מליטא והסתגלותם בישראל

אני וסבתא כשהייתי יותר קטנה
אני וסבתא בעבר
ליהי קוגן, הנכדה מעלה את סיפורה של סבתא רעיה

שמי רעיה רודיק אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם ליהי השנה ולה סיפרתי את קורות חיי:
 
אמי ואבי ילידי קובנה, ליטא, לאמי היה עוד אח ואחות ולאבי היו שתי אחיות ואח. מכל המשפחה של אמא נשארו רק אחותה והיא. מכל המשפחה של אבא נשארו רק אחיו והוא.
 
הם התחתנו לפני המלחמה ואז הם קבעו שמי שנשאר בחיים חוזר לקובנה ושם הם נפגשו. שניהם היו במחנות הריכוז: אמי הייתה ב"שטוטהוף" ואבי היה ב"מחנה הריכוז דכאו". אבי חזר בשנת 1945 לקובנה ואמי חזרה כמה חודשים אחר- כך באותה השנה.
 
הם מכרו את כל רכושם (שלושה בתים) והם באו לחיות בוילנה. בוילנה הם גרו בדירת 2 חדרים והיה בה מטבח די גדול. אבי עבד בבית חרושת לתיקים ואמי עבדה בחנות בשר, מפני שהיו זקוקים למעט כסף בשביל לחיות.
 
אני נולדתי בתאריך 12.9.1947 ולאחר מכן הלכתי לגן ילדים פרטי. בגיל-7 הלכתי לבית ספר שבו דיברו ברוסית. בבית הספר היו לי המון חברים ואחר כך התחלתי גם לרקוד במקהלה יהודית שפתחו ושמה הוא: "אנחנו כאן", שם רקדתי 6 שנים. אחר כך התקבלתי ללימודים בבית הספר לאחיות. למדתי שנתיים וחצי וסיימתי שם בשנת- 1968 ואז הכרתי את בעלי לעתיד. הוא היה רופא ועבד בבית החולים של הצלב האדום שבליטא ליד ביתנו.
 
לאחר שנה שהכרנו התחתנו ובשנת 1969 הולדנו את בתנו, שלומית. המשכנו לעבוד רק שאנחנו לחמנו עם השלטון הרוסי לעלות ארצה. אחותה של אמי עלתה ארצה דרך פולנייה בשנת 1957 ואחיו של אבי גם  הוא עלה באותה הדרך ובאותה השנה. הם הגיעו ארצה, הדוד (אחיו של אבי) קיבל דירה בנצרת עלית והדודה (אחותה של אמי) קיבלה דירה בבת ים. הדוד עבד בבית חרושת "עלית" בנצרת, ולדודה הייתה חנות בשר.
 
לנו לקח זמן, מפני שלא נתנו לנו לצאת ונשארנו שם עד שנת 1971. בשנת-1971 עלינו ארצה ואז רצו לתת לנו אולפן ללמוד את השפה העברית, אך בגלל ההורים שלא רצינו להשאיר אותם לבד, אז אמרנו שאנו לא רוצים דירה, אנו רוצים 2 דירות. קיבלנו 2 דירות בשיכון בקריית שלום. גרנו אצל דודתי עד שהדירות יהיו מוכנות ובבת ים (איפה שהיא גרה)
 
היינו הולכים לאולפן ללמוד עברית מהבוקר עד הצהריים. לאחר שלמדנו כמה חודשים אחת הרופאות הכירה את בעלי והיא ביקשה שיבוא לבית החולים איכילוב ויתחיל לעבוד שם. הוא התקדם מאוד יפה. הוא הקים מחלקה להרדמה וטיפול נמרץ, בהמשך גם הקים מחלקת הרדמה ליולדות בקריה. החיים לא היו קלים ובעלי המשיך לעבוד עד  לתאריך 1.1.2016 כדי לפרנס את המשפחה. אני התחלתי לעבוד בקופת חולים כללית בתור אחות במרפאת שיניים באלנבי.
 
העשרה
מחנה הריכוז דכאו: "היה מחנה ריכוז נאצי ליד העיר דכאו בגרמניה. לאחר המלחמה נבנו שכונות של העיר מסביב למחנה. יהודים ושבויי מלחמה סובייטים רבים מתו במחנה בשל תנאי המחיה הנוראים, בדכאו שהיה מחנה ריכוז..".
 
תשע"ו

מילון

מחנה דכאו
היה מחנה ריכוז נאצי ליד העיר דכאו בגרמניה. לאחר המלחמה נבנו שכונות של העיר מסביב למחנה. יהודים ושבויי מלחמה סובייטים רבים מתו במחנה בשל תנאי המחיה הנוראים, בדכאו שהיה מחנה ריכוז

ציטוטים

”הכי חשוב זה בריאות, כל השאר זה תוספות.“