מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבתא רבתא מראשוני רמת גן

עומר וסבא כיום
עומר עם סבתא רבתא נחמה
סמל לנתינה ללא חשבון, לאהבה ללא גבולות ולמסירות אין קץ

קוראים לי יהודה ואני סבא של עומר.

בחרנו להתרכז בסיפור המורשת באימא שלי נחמה, סבתא רבתא של עומר. עומר היתה הנינה הראשונה שלה והנכדה הראשונה שלנו. כדי להבדיל בינה לבין אשתי, שהיא סבתא של הנכדים, קראנו לאמי סבתא'לה. נחמה נולדה כבת בכורה ליוסף ואידה יהודית פולנר, בשבעה ליוני 1924, ה' בסיוון (ערב שבועות) תרפ"ד, בעיר קונוטופ שבאוקראינה, ברית המועצות.

הוריה של נחמה, סבא וסבתא שלי, היו ציונים חדורי חזון ואידיאולוגיה, ובשנת 1925 עלו ארצה. יוסף ואידה יהודית פולנר הצטרפו לגרעין הראשונים ששם לעצמו מטרה להקים יישוב בארץ ישראל, והתיישבו במושבה עיר גנים, שצמחה לצידה של תל-אביב. שנה אחר כך, ב- 1926, הוכרזה עיר הגנים בשם: מועצה מקומית רמת-גן.

הם קבעו את ביתם בדרך העולה מהעיר הלבנה ללב עיר הגנים (לימים רחוב ארלוזורוב המחבר את ככר הציונות – צומת "עלית", לככר העצמאות – צומת "כפר היישוב"). בבית החדש, במספר 65 ברחוב המתפתל, נולדה אחותה של נחמה, תמר. בחצר הבית גדלו עצי פרי כמו שסק ,אנונה ועוד. בתקופתי גדלו בחצר תרנגולות ויונים. בתקופת הצנע גידל סבא בחצר גם עיזים. זה היה באישור ראש העיר המיתולוגי קריניצי, כדי ליצור לתושבים מקורות מזון.

אביה של נחמה, יוסף פולנר, עבד עד יומו האחרון במחלקת המים בעירייה, דאג להמשך צמיחתה של העיר החדשה ולחיבור התושבים לאספקת מים עד לבית. לצורך עבודתו הוא היה צריך לעבור בין הבארות. לשם כך הוא קיבל בתקופתי “רכב תנאי שרות – חמור לבן”. כשאחי בני נולד, חמש שנים אחרי, החמור הוחלף בג'יפ.

יוסף פולנר על 'רכב מהעבודה'

 

סבא יהודה עם סבא שלו יוסף

נחמה, בוגרת הגן הראשון ובית הספר העממי הראשון ברמת-גן, למדה במחזור הראשון של תיכון "'אהל-שם" – התיכון הראשון ברמת-גן. היא התעניינה בגאוגרפיה, באמנות ובמוזיקה. היא אהבה לצייר ושרה במקהלה.

בשנת 1947 התחתנה נחמה עם מנחם שיינברג. בני הזוג הקימו משפחה, ונולדו להם שני בנים, אני ואחי בני. שנינו למדנו בבית הספר "אהל-שם". אני במחזור כ"ה, סיימתי בהצטיינות במגמה ריאלית פיסיקלית, ובני למד במגמה הומנית במחזור ל'.

נחמה התגוררה כל שנותיה ברמת גן. היא אהבה מאד ילדים, וילדים החזירו לה אהבה. נחמה זכתה לשבעה נכדים ועשרה נינים, שכולם אהבו ואוהבים אותה!

נחמה הייתה אישה בעלת נפש צעירה ומיוחדת, אשת חַיל אמיתית – היא הקרינה שלווה ונועם הליכות, עדינות נפש, טוב לב וחוכמת חיים. נראה לי שהתחביב האהוב עליה ביותר היה סריגה. סריגה מאד יפה ואיכותית. מעילים, נעליים לתינוק/ת, סודרים, אפודות ועוד לקטנים ולגדולים. חבל שלא הספיקה ללמד את עומר. היא לימדה את דודה של עומר, מיכל, לסרוג.  נחמה – רעיה, אם, סבתא, סבתא רבתא – סמל לנתינה ללא חשבון, לאהבה ללא גבולות ולמסירות אין קץ.

היא נפטרה בשיבה טובה ובצלילות מלאה בתאריך 28 לנובמבר 2017, כ"ז באייר תשע"ז,  ונקברה בבית העלמין בנחלת יצחק, מעל אימא שלה. אמה -סבתא שלי – נפטרה בגיל 48 מסרטן בשד. הן היו מאד קשורות זו לזו ואימא תמיד רצתה להיקבר לידה. היא לא יכלה להיות יותר קרובה.

כסמל לנתינה ולאהבת הילדים ללא גבולות שלה, הוקם בתיכון אהל שם מרחב מהו"ת לזכרה. זהו מרכז התעצמות ותובנה המרכז עזרה לתלמידים בעלי לקויות למידה. בחנוכת האולם בנוכחות ראש העיר, מנהלת מחלקת החינוך, נכחו בעלי תפקיד נוספים בעירייה ובני משפחה, כולל עומר הנינה הראשונה ונעמה הנינה הצעירה, נכדתו של אחי בני, שנולדה לאחר פטירתה של נחמה.

הכיתוב על המצבה:

בִּשְׁבִילֵי חַיַּיִךְ צָעַדְתְּ,

אַצִּילָה וּמְלֵאַת נְתִינָה,

חַיֵּינוּ חַיַּיִךְ, אָשְׁרֵנוּ אָשְׁרֵךְ,

לָעַד תִּהְיִי לָנוּ, נֶחָמָה!

 

הזוית האישית

יהודה ועומר: נהנינו מאוד מהעבודה יחד כחלק מהמפגש הבין דורי. זה תהליך שאנחנו חווים אותו בחיי היום יום. כסבא אני רוצה לאחל לעומר שתהיה "בן אדם" ושתדע לממש את מלוא הפוטנציאל שגנוז בה. כנכדה אני רוצה לאחל לסבא שימשיך להנות מהחיים.

מילון

אִידֵאוֹלוֹגְיָה
אסופה של רעיונות ותפיסות חיים ערכיות, המהווים יחדיו משנה רעיונית בתחום מסוים.

ציטוטים

”אין דבר העומד בפני הרצון“

”נחמה הייתה אשת חַיל אמיתית – היא הקרינה שלווה ונועם הליכות, עדינות נפש, טוב לב וחוכמת חיים“