מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבתא עירית לנדסמן

עם נכדי
בילדותי
סיפור עלייתה והתאקלמותה של סבתא עירית בארץ

הסיפור שלי מתחיל מסבתא עירית שנולדה בשנת 1954 בפולין ועלתה לארץ בשנת 1957. יחד עם משפחתה בעלייה הגדולה שהייתה מפולין בשנת 1957. סבתא ומשפחתה עלו באונייה שנקראת "ארצה". הקליטה בארץ הייתה קשה מאוד. זו הייתה תקופת הצנע, שבה חילקו לכל משפחה תלושים לפי מספר הנפשות. תמורת התלושים הם קיבלו מצרכי מזון.

סבתא עירית בילדותה

כמובן שסבתא לא זוכרת את זה, כי היא הייתה רק בת שלוש בתקופה זו, אבל הוריה סיפרו לה על התקופה. הם שהו במעברה מספר חודשים ובשלב מסוים הם עברו לקיבוץ "מענית" שבצפון הארץ. גם בקיבוץ היה קשה, במיוחד לאימא של סבתא שלי…השפה, חברי קיבוץ ותקים, שלא קיבלו כ"כ עולים חדשים, השיטה השיתופית ועוד. סבתי ומשפחתה גרו בקיבוץ במשך שנתיים ועזבו לעיר ראשון לציון בגלל קשייה של אימא של סבתי.

סבתא עירית על הדשא

סבתי עירית למדה בבית הספר החקלאי "עיינות" והגיעה הביתה פעם בחודש. קמה בכל יום בשש בבוקר לעבוד בלול התרנגולות, בכרם, בפרדס, תורנויות מטבח ואח"כ הלכה ללמוד כל יום עד שבע בערב. סבתא מספרת שאם הייתה יכולה לחזור בזמן… הייתה חוזרת לתקופת הלימודים בעיינות.

על הרכב

במלחמת יום הכיפורים סבתא עירית הייתה חיילת במודיעין בתור שרטטת ולקראת סוף השרות התחתנה עם סבא אהוד. סבא היה מגויס למלחמה ושרת בחרמון משך חצי שנה אחרי החתונה. סבא שוחרר ליום החתונה וחזר לשרת במילואים עוד ימים רבים. סבא וסבתא שמרו על קשר באמצעות מכתבים וגלויות, לעיתים סבא בא לחופשה קצרה.

 סבתא עירית חיילת בצבא

כאשר סבא חזר מהמלחמה, סבא וסבתא שלי נסעו לאילת לירח דבש לכמה ימים. המלחמה הייתה קשה והרבה מאוד חיילים לא חזרו ממנה. אבא שלי אסף, שהוא הבן הבכור נולד אחרי המלחמה בשנת 1974.

את סבא אהוד סבתא פגשה בשירות הצבאי. סבא גדל בעיר הגדולה תל אביב וסבתא גדלה בשכונה בראשון לציון וללא הצבא הם לא היו נפגשים.

ביום חתונתם

לסבתא ולסבא יש עוד שני ילדים, כולם נשואים ויש לה תשעה נכדים. לכולם יש קשר עם סבתא וסבא ואנחנו גרים באזור ובאים מדיי פעם בסופש ובחגים כולם נפגשים אצל סבתא וסבא. לאחרונה היינו בחופשת סוכות בקפריסין ביחד והיה כיףףף.

סבתא עירית כיום, גימלאית מבנק אוצר החייל כבר תשע שנים. היא עוזרת בעסק המשפחתי דפוס "אהוד", כמה שעות בשבוע.  היא מציירת פעם בשבוע ועוזרת בטיפול בנכדים. אני הכי אוהב שסבתא מגיעה כל יום שלישי עם צידנית ובתוכה ארוחת צהריים טעימה.

סבתא תמיד אומרת לנו את המשפט: "מכל מלמדי השכלתי", שזה אומר שמכל אחד תמיד אפשר ללמוד.

תמונה משפחתית

מצגת התמונות שלנו

הזוית האישית

סבתא עירית: איתי הוא אחד מתשעת נכדיי, שכולם אהובים ואת כולם לוויתי בכל צורה אפשרית מהרגע שהם נולדו ועד היום. בתכנית הקשר הרב דורי נפגשתי עם איתי, בכל יום שני, היינו שעה ביחד. שוחחנו המון שאלנו ועננו דיברנו וצחקנו וזו חוויה אישית מבורכת! מאחלת לאיתי שיצמח ויגדל לנער בוגר ומאושר ואני אזכה לראות את זה.

הנכד איתי: אני למדתי על סבתא המון דברים. למדתי על סיפור חייה. ועל דברים שלא ידעתי קודם. כמו: כשסבתא וסבא נפגשו בצבא ונלחמו במלחמת הכיפורים. אני ממליץ לכל הילדים להשתתף בתכנית כזו כי חשוב שאנחנו הנכדים נדע על הסיפורים משפחתיים שלנו. אני מאחל לסבתי רק בריאות !!!!!!!!!!!!!!!

מילון

מעברות
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה.

ציטוטים

”"מכל מלמדי השכלתי"“