מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבתא נתי מספרת

אני ואלון נכדי
אני בילדותי
ילדותי וחיי הבוגרים

ילדותי

שמי ענת מי-דן (לשעבר גל). נולדתי עם קום המדינה בתל אביב בה גדלתי, התחנכתי ולמדתי, ובה אני מתגוררת עד היום. יש לי שתי אחיות: רחל (רוחי) הבכורה ושרה (שרי) הצעירה.

סבתא ואחיותיה

ילדותי עברה עלי בצפון "הישן" של תל אביב בין בית המטבחיים לבין נחל הירקון, בין סניף התנועה המאוחדת לבין בית הספר העממי 'יהודה המכבי' ובית ספר התיכון עירוני ד'. בחצר הבניין בו התגוררנו היה לנו עולם ומלואו של משחקי ילדים: מחבואים, כדור, קלאס, משחקי אולר, השלכנו 'פצצות מים' מגג הבניין על עוברים ושבים. ישבנו על גדר בית המטבחיים וראינו כיצד מביאים את הפרות לשחיטה. שטנו בסירות בירקון ואכלנו פלאפל חם וטרי בפינת רחוב מגורי. בילדותי הקפידו מאד על מנוחת צהרים ולכן, בין השעות שתיים לארבע, השתררה דממה ברחוב. אספתי מפיות, 'זהבים', וכאשר קנינו ארטיק מצופה (שוקולד או וניל) קבלנו קלפים עם מראי מקומות שונים בעולם כמו הבית הלבן, מגדל אייפל ועוד. בבניין סמוך לבניין שהתגוררתי, הייתה ספרייה בדירה פרטית בבעלות אדון וגברת כהן. בזכות אותה ספרייה, קראתי ספרים לרוב. נהגתי להחליף ספרים כמעט מידי יום. מאז ועד היום, אני אוהבת לקרוא וללמוד.

סבתא בצופים

בתנועת הנוער זכורים לי בזכות בחוויה מיוחדת. יצאנו לטיולים, מחנות עבודה וכאשר הייתי בת שש עשרה הייתי מדריכה של ילדים בכתה ו'. כאשר בגרתי, למדתי באוניברסיטה לימודי המזרח התיכון וגיאוגרפיה ושם הכרתי את יוסי, שהיה לימים בעלי וסבא לנכדי.

חיי משפחה הנודדת ברחבי העולם

יוסי, לבית לנדמן (מוצא משפחתו הוא ביסוד המעלה) התגורר בירושלים והיה קצין בצבא, בחיל המודיעין. כאמור, הכרתי אותו בתקופת הלימודים באוניברסיטת תל אביב. נישאנו לפני חמישים שנה והולדנו שלושה ילדים. נעה הבכורה, אורי הבן האמצעי ומיכל הצעירה. נעה ואורי נולדו בישראל, מיכל נולדה בטהרן כאשר היינו בשליחות הראשונה שלנו, מטעם מדינת ישראל. ימים אלו בהם חיינו בטהרן שלפני המהפכה של חומייני, זכורים לי כימים מיוחדים. בטהרן היה בית ספר ישראלי ובו עבדתי כמורה לילדים בכתות ב', וג'. אורי למד בגן ילדים ונעה הייתה בכתה א'.

ביום חתונתנו

השליחות השנייה הייתה ללונדון, ארבע שנים מופלאות בהן ניהלתי במשך שנתיים בית ספר ישראלי של יום ראשון, עבדתי במשרד נסיעות, והילדים למדו בבתי ספר שונים והכרנו תרבות אחרת. לאחר כמה שנים הגענו לבריסל. נעה למדה משפטים בקרדיף שבאנגליה, אורי ומיכל למדו בבית ספר יהודי בשם 'גננו'. אני לימדתי בו וגם עבדתי בשגרירות ישראל. השליחות הבאה הייתה באיסטנבול, למדתי תורכית ובזכות לימודי השפה הצלחתי להגיע למקומות שונים בעיר וכך כתבתי את הספר ״האימאם התעלף״, מדריך לעיר בן  שנים-עשר מסלולים מיוחדים ואישיים.

ספרה של סבתא על איסטנבול

השליחות האחרונה שלנו, במסגרת עבודתו של  יוסי הייתה לבואנוס איירס, שם חיינו שנה שלמה. כעבור עשרים שנה מהיום שעזבנו את העיר, התפרסם ספר אמנות/אדריכלות שכתבתי בשם ״Art Nouveau in Buenos Aires, a love story״

סבתא עם ספרה השני

בית ומשפחה: ילדים, נכדים וכל השאר

נעה בתנו הבכורה היא עורכת דין, נישאה לאלי לבית ראכלין שלמד משפטים והיום הוא שדרן חדשות בערוץ 'אפיק 13'. יש להם שלושה ילדים: מאיה, שנולדה כאשר היינו בשליחות שלנו בבואנוס איירס. היא משרתת בצבא בגלי צה"ל, כתבת לענייני חוץ ומשדרת בשעה קבועה בלילה בתוכנית 'שתיקת הכבישים'. דפנה תלמידת כתה י'א בבית ספר לאמנויות עירוני א', שחקנית וזמרת מוכשרת. אלון, הצעיר, לומד בכתה ו' ושחקן כדורסל מבטיח.

אורי הוא בנקאי, נשוי לליאת העוסקת במודיעין תעשייתי, ולהם שלושה ילדים: גלעד תלמיד כתה ח', שחקן כדורגל מבטיח. עלמה, תלמידת כתה ו', חניכה בצופים ואוהבת לרקוד. אייל, הצעיר, תלמיד כתה ג', מוכשר מאד בציור.

מיכל הצעירה נולדה כאמור בטהרן בתקופת השליחות שלנו. היא בעלת תואר ד״ר בלימודי סין ואנרגיה ועובדת בתחום. היא נשואה לרון לבית בוסו, עיתונאי בסוכנות ידיעות רוייטרס ומוסיקאי. הם מתגוררים בלונדון ויש להם שתי בנות: אמה תלמידת כתה ה' בבית ספר אנגלי, משחקת כדורגל, שוחה, קוראת ועוד ועוד. ליה הצעירה, בכיתה ב', נולדה בלונדון ואוהבת לרוץ, להשתולל לשחות ולהציק לאמה.

שמונה נכדים, כל אחד מקסים בדרכו שלו, שובים את לבנו ומשמחים אותנו מאד. יוסי ואני גרים בבית בן למעלה ממאה שנים בנווה צדק. אנחנו אספני אמנות של סגנון אר נובו (סוף המאה התשע עשרה, ראשית המאה העשרים) והבית שלנו הוא מעין 'גלריה, מוזיאון', אליו מגיעות קבוצות ל'שיח בית'. זהו מפגש מיוחד בו אני מסבירה על הסגנון, האוסף שלנו ועל האמנים בני התקופה.

ביתנו בנוה צדק

הזוית האישית

הנכד אלון: אני וסבתא שלי מאוד נהנינו מהחוויה כולה, וממליצים לכל מי שרוצה להצטרף אליה.

מילון

בית מטבחיים
(שמו הנוסף "משחטה"), הוא מפעל לעיבוד בשר, אליו מביאים בעלי חיים המיועדים לאכילה, ממיתים אותם לצורך אכילתם, ובהמשך התהליך מנקים את הבשר, מפרקים אותו לחלקיו, עד לאריזתו ושיווקו לצרכן. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”שמונה נכדים, כל אחד מקסים בדרכו שלו, שובים את לבנו ומשמחים אותנו מאד“