מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבתא מספרת על סבתא רבתא

אמא רחל שטרייכמן
תעודת חלוץ של אמא רחל
סבתא איילה מספרת את סיפורה של סבתא רבתא

אמא נולדה ב 1904 בעיירה ווירלבן שבליטא לבית ציוני. בזמן מלחמת העולם הראשונה המשפחה ברחה לסרטוב שעל הוולגה. בסוף המלחמה המשפחה חזרה לעיירה שהשתנתה מאוד.  העלייה לארץ בגיל 19 (1923) בגיל צעיר עזבה את הגימנסיון והצטרפה לתנועת "החלוץ" שם עברה הכשרה חקלאית ועלתה לישראל ב-1923.

 ".. לא היו סרטיפיקטים. יום אחד הביאו לי איזה חבר ואמרו לי שזה בעלי ושמי עכשיו אברמוביץ…. הוא היה גר בכפר הס.."בשנות השלושים פגשה את  צבי שהגיע במחנה דייגים בעתלית. ב- 1935 התחתנו וגרו כ- 3 שנים בתל אביב. בשנים הראשונות בארץ אבא עבד כבנאי ב"סולל בונה".   
 
אמא למדה בבית ספר לאחיות ועבדה כאחות מעשית בבית חולים דנציגר. בתל אביב נולדו שני אחיי יהואש וגרשון. ב-1939 הגיעו לחרות להגשים את חלום התיישבות העברית. הם לא היו בין מייסדי המושב ולכן קיבלו בית סוכנות של שני חדרים ומטבחון. 
אבי שהיה בנאי הרחיב את הבית במשך השנים. בשנים ראשונות המצב הכלכלי היה קשה מאוד ואבא יצא לעבוד בחוץ כפועל בנין. כך שהייתה "משכורת" חודשית. כל הנטל במשק נפל על אמא. אמא הייתה אישה חרוצה מעין כמותה. קמה עם הנץ החמה וידיה היו מלאות עבודה עד חשכה. במשק ובגינה ואחר לסדר את הבית ולהכין ארוחות לילדים ולאבא שחזר מאוחר.
 
לאט לאט עם קשיים רבים היא הקימה משק לתפארת: לול תרנגולות, פרות בודדות, פרדסים ואבוקדו. אמא אחי ואני היינו הולכים להשקות הפרדס בגומות. בלול הייתה מחלקת תערובת ביד, אוספת את הביצים ודואגת לשלוח אותם לתנובה. אמא רתמה כל בוקר את הפרדה לעגלה הקטנה והייתה נוסעת עם כדי החלב לצרכניה. אמא חרוצה כנמלה אמא זכורה לי תמיד עם טוריה ביד, בכל רגע פנוי הייתה עובדת בגינה. דואגת לאוכל לכל המשפחה.
 
בשנים מאוחרות יותר היה קשה לה לקבל את העובדה שאין לה כוח יותר לעבוד כמו פעם. כשאבא פרש לפנסיה הוא התמסר כולו לשיקום המשק ולבנייתו וכך שחרר במעט את אמא מהנטל הכבד. אך כל אותה תקופה היא הייתה עזר כנגדו. אמא הייתה אשת חברה, הלכה לכל פעילויות מועדון החבר עם זו הצגה או הרצאה, טיול או ימי נופש. תמיד ידעה לצפר אותנו כשחזרה.
 
אמא הנחילה לי את  אוסף הצלחות. תמיד צחקו עליה הבנות כשאמרה שאינה יכולה לחזור בלי צלחת לילדה. אמא הייתה אישה מיוחדת  במינה. צנועה מאוד, ישרה מאוד, מלאת חוכמה ובקיצור אמיתית מאוד. לא הלכה סחור סחור ותמיד אמרה מה שעל ליבה (גם אם העמידה אותנו לעיתים  במצבים מביכים). אהבה לקרוא ספרים ולהתעניין בנעשה במושב ובארץ. הייתה קוראת את עיתון "דבר" ומעבירה אותו בין השכנים.
 
כשבעלי ואני עברנו לבית משלנו במושב, אמא התייצבה מידי יום בביתנו  עם זה בעזרה  בסידור הבית בעיקר בחדרים המבולגנים של הילדים, מעט בבישול, ובעיקר עזרה לנו שנים רבות במשק הפרחים שלנו. גם כשהייתה עייפה וסבלה מכאבי  גב לא הסכימה לצמצם את שעות העבודה.     
 
 
אנחנו בהרכב מלא: יהואש אחי הבכור, אני וגרשון אחי
 
את חייה המאוחרים הקדישה לנכדים אותם אהבה מאוד. בעיקר הייתה מתמוגגת  כשהם אכלו ואיך לא אמא פולניה." אמא הייתה אחראית מאוד וקפדנית בעבודה. היא הייתה מדור הענקים שהלוואי והיינו כמותם, היא הייתה משענתי וחסרה לי מאוד.." 
 
תכנית הקשר הרב דורי, הדר השרון, 2006 
מורה מובילה אילת שחק

מילון

החלוץ
החלוץ הייתה תנועה ציונית עולמית של צעירים יהודים שהתארגנו למטרות עלייה לארץ ישראל. ראשיתה בהתארגנויות ספונטניות בשנות ה-80 של המאה ה-19, והיא התקיימה עד השואה. חברי החלוץ, שהשתייכו לתנועות נוער ציוניות מגוונות, היוו את חוד החנית של העלייה וההתיישבות בארץ ישראל ושל ההגנה היהודית בגולה ובכלל זה בגטאות שבהם רוכזו היהודים במלחמת העולם השנייה.

ציטוטים

”אמא הייתה מדור הענקים שהלוואי והיינו כמותם, היא הייתה משענתי וחסרה לי מאוד......"“