מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבתא מספרת על אהבתה למולדת

אני וסבתא ברקע של צוקרברג
בחיק הטבע, בטיול שלנו בארץ ישראל היפה
סבתא שלי ברכה'לה

בס"ד

סבתא שלי ברכה'לה

שמי הוא ברכה חוה על שם של שתי הסבתות. השם הקרוי ביומיום הוא ברכה. כינוי נוסף שם החיבה שלי הוא ברכה'לה. שם המשפחה בילדותי הוא לא מקורי, השם שונה במהלך עלייתו של אבי ארצה. נולדתי לשם משפחה זה. השם משפחה של אבי היה יעקובוביץ ושונה ליעקבי.

נולדתי בתל אביב, ארץ ישראל, ב- 12/2/1947. ומכך אהבתי הגדולה אל העיר, זיכרונות הילדות והנעורים שלי גלומים בה, ובאהבה זו "הדבקתי" את ילדותיי ונכדיי. בעלי ואני אוהבים מאוד לטייל ולהכיר מקומות חדשים ותרבויות שטרם הכרנו, ולכן אנו נוהגים מדי שנה לחגוג ביחד ועם כל המשפחה בנסיעות וטיולים. אנו מרבים בנסיעות לחוץ לארץ, ביקרנו כמעט בכל העולם, אנחנו אוהבים בעיקר לטייל ביוון. ולפני  מעל 10 שנים נסענו לבקר את בתי הבכורה, שגרה תקופה בארצות הברית.

אני בת הזקונים. זכיתי ליחס שווה, חיבה ואהבה מהוריי ואחותי הגדולה. אנחנו סה"כ שתי אחיות. מילדותי בתל אביב זכור לי אירוע של שיטפון באזור מגוריי. היינו  צריכים לשוט בסירה למקום גבוה יותר. זו יכלה להיות חוויה מלחיצה אך, ממנה למדנו לקחת הכל ברוח טובה וכהזדמנות לחוויה משפחתית חיובית ומעצימה. גרנו בבית פרטי, ולאחר מכן עברנו לבית משותף בסמוך לחנות של הוריי.

בבית היו לנו 2.5 חדרים והיה בנוי מבלוקים. היינו בבית ארבע נפשות סה"כ. במרחב הציבורי הקרוב לנו היו: בית כנסת, מרפאה, צרכנייה, ועוד. תחביביי היו  נגינה בכינור, ריקוד, תנועת נוער, ים ובריכה בעיקר.

בילדותי שיחקנו בחבל, חמש אבנים, פורפרה ועוד. גן הילדים היה סמוך למקום מגוריי וגם בית הספר והתיכון. אני למדתי 12 שנים.

במהלך בגרותי חוויתי מספר אירועים משמעותיים, שמחים ופחות שמחים, כולם עיצבו אותי להיות אדם חזק ואופטימי, שרואה בכל מצב הזדמנות. כמו שאומרת תמיד לילדותיי ונכדיי הכל וז'נה- הכל מושלם! אנחנו בריאים וביחד, אז הכל מושלם. נישואי אחותי היו האירוע המשמח בבגרותי. מות דודי האהוב (אח של אימי) היה האירוע העצוב שהתרחש בבגרותי.

שירי הילדות על ברכיהם גדלתי, היו באידיש ושירי ארץ ישראל של אותה התקופה שירי חזנות. הורי שרו לי, ואני שרתי לבנותיי ועד היום לנכדיי. תחביביי כיום: ספורט, הליכה, שחייה, ים, סריגה ובילוי עם נכדיי. משחקי הכדורגל עם נכדיי הם הפעילות המאתגרת שלי.

את בעלי, יהודה, הכרתי במהלך שירותי בצבא. התחתנו בשנת 1967, בתל אביב באולמי סביון, אני הייתי בת 20. ילדתי את בנותיי בגילאים: 21, 24, 30. ילדיי ונכדיי גרים בארץ ואנחנו מבלים איתם זמן איכות רב. יש לנו שלוש בנות ושבעה נכדים (בנים בלבד), אנחנו רואים אותם כמעט בכל יום. חשיבות הלימודים גבוהה מאוד בעיני, הרחבת הידע, הנחישות והחריצות מובילים לפסגה בכל תחום.

עבודתי הראשונה הייתה כאזרחית עובדת צה"ל. אני אשת מכירות בדמי ועל כן כל שנות הקריירה שלי כארבעים שנה – עסקתי במכירות! ביציאתי לגמלאות, ממש בימים אלו, סדר יומי מגוון ומהנה. אני הולכת לחוגים: ספורט, סריגה, ציור ובכלל הרבה אומנות. אני מרבה לבלות בים ונהנית להתראות עם נכדיי.

מנהגי המשפחה שלנו הם בעיקרם התכנסות יחדיו, ליהנות מהחברה, מהילדים, הנכדים והסיפורים. כל חגי ישראל נעימים לי ואהובים עליי. העיקר בהם היא התכנסות המשפחתית החגיגית. האירועים המכוננים בחיי: נישואיי בנותיי, לידת נכדיי, וכל נסיעה משותפת בארץ ובעולם עם בן זוגי. בצבא שירתתי בחיל הים. במהלך השירות הייתי בצוללת ונחשפתי לחיי החיילים המשותפים והצפופים בצוללת ונדהמתי מהרעות, חוויה שמלווה אותי עד היום. חוויתי כילדה את מלחמת סיני, ובשחרורי מהצבא חוויתי את מלחמת ששת הימים. חיזק לי את החיבור ואהבה למולדת ! לארץ ישראל!

הקשר הישראלי- חוויה ישראלית

בימי העצמאות למדינת ישראל היינו חוגגים יחד כל תנועות הנוער בכיכר מלכי המדינה ( היום כיכר רבין).

היינו מגיעים יחד ברגל כל אחד מביתו ומשפחתו, נעולים בסנדלים תנ"כיות ובגדי תנועה הכי פשוטים וישראלים שיש עם רוח ישראלית של שמחה ואושר על עצמאות המדינה. היינו רוקדים יחדיו הורה בשמחה רבה, ולאחר מכן היינו עושים קומזיצים עד אור הבוקר. היינו מביאים תפוחי אדמה וקפה שחור והיינו משחקים  שני דגלים עד אור הבוקר.

כיום כשחוגגים את אירועי העצמאות הולכים להופעות ורואים אמנים חסר לי ההשתתפות של כל אזרח בחגיגה ובשמחה. יחד בריקודים ובאוכל- היום זה נקניקייה וצ'יפס ופופקורן, בעבר פשוט וטבעי סביב המדורה.

החוויה הישראלית הכל כך טבעית הזו היתה האושר שלנו- לא סתם יצאנו ובילינו בערב בהופעה או במסיבה- הרגשנו שבאמת עצמאות המדינה היא הסיבה למסיבה- שחברינו נלחמו עבורה ועבורנו. עוד אוסיף את העובדה שהורינו הגיעו מהגלות והיו שותפים לבניית המדינה- ומגלות הפכו למדינה עצמאית בה חשים בטחון ובונים עצמאות אישית ומקצועית – עובדה זו הוסיפה לתחושת השמחה בעצמאות המדינה.

הוריי הגיעו מפולין לפני השואה ומשפחתם נספתה בשואה. אבי עלה בתור ציוני ואמי עלתה סמוך ממש לשואה. כל חפציהם  כבר לא הצליחו להגיע יחד איתם, כך שממש החלו את חייה מחדש במלוא מובן המילה.

הזוית האישית

יואב: לי היה ממש כיף זה מחבר אותי לסבתא מאוד ומלמד אותי דברים חדשים על הילדות של סבתא ואני מקווה שסבתא נהנתה.

סבתא: החיבור לנכד ולבת שהתעצמו, ולשחזר את חוויות הילדות איתם ביחד, באהבה, נוסטלגיה וצחוקים. אני מאוד נהניתי ומקווה שגם יואבי נהנה.

מילון

וז'נה
מושלם

ציטוטים

”חוויתי אירועים משמעותיים, כולם עיצבו אותי להיות אדם חזק ואופטימי, שרואה בכל מצב הזדמנות.“

”חשיבות הלימודים גבוהה מאוד בעיניי, הרחבת הידע, הנחישות והחריצות מובילים לפסגה בכל תחום.“