מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבתא מירי דור ראשון במדינת ישראל

זו תמונה שלי ושל סבתא מירי
סבתא מלמדת בצעירותה
מחיפה לראשון לציון

לסבתא שלי קוראים מירי (שם חיבה) ומרים הוא שמה המלא. השם ניתן לה על שמו של סבא של סבתא שנרצח על ידי הנאצים בוורשה פולין. שמו היה משה. שם משפחתה- רטמן בעקבות נישואים לנפתלי הרץ (תולי)רטמן. שם משפחתה הקודם היה פרידמן שפירושו – איש שלום.

ילדות

סבתא מירי נולדה בחיפה בבית חולים צבאי כי אבא שלה יצחק פרידמן שירת בצבא, היא נולדה לאחר קום המדינה ב- 1949. כעבור חצי שנה סבתא ומשפחתה עברו לגור ברמת גן כי ההורים והמשפחה של סבתא שושנה, סבתא רבתא שלי, עלו לארץ מפולין וגרו שם.

לסבתא שלי יש אח אחד ששמו ברוך והוא עדיין גר ברמת גן עם משפחתו. קוראים לו ברוך על שם אמא של סבא יצחק ששמה היה ברכה שרק לפני לידתו של ברוך נודע שנרצחה על ידי הנאצים.

סבתא מירי היא הבת הבכורה במשפחה הגרעינית, אחיה ברוך צעיר ממנה ב- 5 וחצי שנים. כבת בכורה סבתא הרגישה אחריות לגבי אחיה הקטן, והקשרים ביניהם  טובים מאוד. סבתא זוכרת היטב איך לאחר הלידה של אחיה ברוך, אבא שלה שמח כל כך עד שרץ ברחובות וצעק "נולד לי בן!" (אבא שלה ניצול שואה יחיד מכל המשפחה שלו).

סבתא מירי גדלה ברמת גן בשכונה נוה-יהושוע בדירת שני חדרים. ההורים ישנו בחדר שינה והיא ואחיה ישנו בסלון במיטה שנפתחה כל ערב ובבוקר נסגרה.

כל ילדי השכונה אחר הצהריים נהגו לצאת ולשחק ברחוב משחקים שיצרו בעצמם, כמו: חמש אבנים מאבנים אמיתיות, קלאס, גומי ועוד… הילדים הכירו כולם את כולם הבתים של כולם היו פתוחים ויכלו להיכנס לכל בית. כמעט ולא היו מכוניות ולכן לא הייתה בעיה לשחק ברחוב. בשעה שבע בערב נשמעו קולות של ההורים: "מרים תעלי הביתה". הרחוב התרוקן וכל ילד חזר לביתו. בבית התקלחו ואכלו ארוחת ערב, קראו ספר והלכו לישון. בילדותה סבתא אספה בולים ואהבה מאוד סוגים שונים של עבודות יד.

היא זוכרת שאמא שלה היתה שרה לה שירים באידיש.

סבתא למדה בגן הילדים שהיה בשכונה ובבית ספר יסודי עד כיתה ח בנווה יהושע. בתיכון למדה ברמת גן, ולאחר מכן ב"סמינר הקיבוצים" בתל אביב. אח"כ התגייסה לצה"ל והייתה מורה חיילת.

צבא ועבודה

סבתא מירי חיילת

 

מקום העבודה הראשון שלה היה כמורה חיילת בבית ספר "מבועים" בנגב. היא זוכרת את מבצע סיני ולאחר מכן את מלחמת ששת הימים שבה בשישה ימים כבש הצבא את סיני והגיע עד ים סוף בדרום ותעלת סואץ במערב. ב 1973  פרצה מלחמת יום כיפור שבה גם סבא תולי השתתף והיה בחיל שיריון. בתקופת מלחמת יום הכיפורים  הייתה אווירה מאוד קשה בארץ, כל צבאות ערב הפתיעו את ישראל, חיילי המילואים גויסו ביום כיפור, והחשש היה גדול. סבתא הייתה בהריון וסבא לא היה בבית אבל היה להם ביטחון שהצבא ינצח. סבא שלי השתחרר מהמילואים בבוקר ובצהרים הוציא מבית חולים את סבתא לאחר שילדה את אבא שלי שרון.

סבתא למדה הוראה ב"סמינר הקיבוצים" בתל אביב והיא בחרה במקצוע זה כי מילדות רצתה בו. היא מאוד נהנתה מעבודתה כמורה. היא אף ניהלה את תכנית היל"ה עד שיצאה לגמלאות.

הקמת משפחה

סבא וסבתא בליל נישואיהם

 

סבתא הכירה את סבא תולי כששירת בצבא. חברה שלה הכירה לה אותו. סבתא הייתה אז בת 23 וסבא בן 25. הם התחתנו בת"א בשנת 1972. כשסבתא הייתה בת 25 נולד שרון אבא שלי, ובגיל 27 נולד גיל דוד שלי.

לסבא וסבתא יש שני בנים וחמישה נכדים. אנחנו בקשר קבוע לפחות פעם פעמיים בשבוע רואים זה את זה ומדברים כמעט כל יום.

הנכדים של סבתא מירי

 

בכל שבת בצהרים אוכלים אצל סבתא וסבא, את החגים חוגגים ביחד ובפסח סבא תולי נותן לכל הילדים מתנות לאחר מציאת האפיקומן.

סבא וסבתא נוסעים הרבה מאוד לחו"ל הם מבקרים, מבלים ונופשים. הם היו בארצות הברית, קנדה, דרום אמריקה, וגם במזרח הרחוק ובאירופה.

מאז צאתה לגימלאות סבתא וסבא מרבים ללכת לשמוע הרצאות, הם נוסעים לחו"ל, מטיילים בארץ, מבקרים את הנכדים וכל שבת כל המשפחה אוכלת ארוחת צהרים בביתם.

 

הזוית האישית

למדתי מסבתא דברים שלא ידעתי עליה ועל המשפחה. היה כיף שסבתא באה לבית הספר והיה מעניין בבית התפוצות. הלוואי שתמיד תמיד ישאר ביננו קשר אוהב.

מילון

משפחה גרעינית
המשפחה המצומצמת: הורים וילדיהם

גפילטע פיש
באידיש פירושה דג ממולא

לוקשן
איטריות מרק

ציטוטים

”הייתי בהריון וסבא גוייס למלחמה. עם זאת היה לי ביטחון שהצבא ינצח. “