מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבתא מזל מספרת על עלייתה מטורקיה

סבתא וסבא עם רומי ואורי
סבתא מזל בבר מצווה של יוני
העלייה לארץ

נולדתי בטורקיה בעיר אידירנה, בשנת 1948, בגיל 6 חודשים עליתי עם הורי ואחיי לארץ ישראל הדרך הייתה ארוכה  שטנו כחודש באונייה בצפיפות גדולה ומעט אוכל. הגענו לבנימינה היינו שם כיומיים ועברנו ליהוד. ביהוד הגענו לבית ערבי  ברח' השלושה שלא היה ראוי למגורים, אמא שלי שיפצה ביחד עם הפועל את הבית ובזמן זה התארחנו אצל חבר של ההורים. אבא שלי הצטרף לחבר שהיו לו שדות והחל לעבד את האדמה. לאחר תקופה בנייה ושיפוצים מואצת העיקר להגיע להשלמת הגג, כי על פי חוק עמידר בית שפולשים אליו חייב ברצפה וגג. אמא נלחמה על הבית, למרות שבאו מעמידר ורצו להרוס את המבנה הלא חוקי מסיבות שונות אמא עמדה על כך שהבית תקין וראוי למגורים, כך היה וגרנו בבית הזה עד יומם האחרון של ההורים.

ההורים שלי היו קשיי יום הם נלחמו לפרנס את המשפחה, אמא גידלה תרנגולות ואת הביצים נסעה למכור בלוד. אבא עבד בשדות, הם גידלו ירקות ומכרו אותם לשוק הסיטונאי.

אני זוכרת תקופת צנע קשה כל דבר ניקנה באמצעות קופונים בצרכנייה, התור היה ארוך ולעיתים עד שהגיע התור המוצרים אזלו והיינו חוזרים הביתה ללא מזון.

בבית ספר היסודי רמז היו שיעורי מלאכה בהם גם שיעורי תפירה, גיליתי שאני אוהבת ואפילו מוכשרת בתפירה, את השמלה הראשונה תפרתי לחתונה של אחי ואפילו תפרתי וילונות למשרד החינוך. מגיל 13 התחלתי לתפור לאנשים ולהתפרנס מתפירה.

לצבא לא התגייסתי למרות שרציתי מאוד, ההורים אסרו עלי להתגייס וחייבו אותי להצהיר שאני דתייה, היום אני מתנדבת בצבא, כ-8 שנים בנחשונים אנחנו מכינים שם את הקיטבג לחייל, ממיינים מדים ומקפלים, אני נהנית מאוד ומרגישה שאני תורמת לצבא.

יש לי 4 בנים 8 נכדים, כולנו חיים באושר ובאהבה במדינת ישראל.

סבתא וסבא עם רומי ואורי

הזוית האישית

נהנינו מאוד מתכנית שאפשרה לנו להיות ביחד וללמוד אחת על השנייה במסגרת שאינה רגילה לסבתא ונכדה.

מילון

אידירנה
אדירנה (בטורקית Edirne; היא עיר בתראקיה, בחלקה האירופי של טורקיה. היא שוכנת כ-250 ק"מ מערבית לאיסטנבול, בסמוך לגבולותיה של טורקיה עם יוון ובולגריה. העיר משמשת כבירתה של נפת אדירנה, ובשנת 2010 התגוררו בה כ-138,793 תושבים.

ציטוטים

”משפחה מלוכדת היא תמצית הדבר“