מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבתא יפה הכי טובה בעולם

עומר עם סבתא
סבתא בצעירותה
סיפור חייה של סבתא יפה

שמי יפה, נולדתי בפרס (איראן) בשנת 1950 ועליתי לארץ עם ההורים ואחותי הגדולה בשנת 1951. עליתי לארץ עם מטוס ישראלי. הגענו למעברת אגרובנק בחדרה, בבסיסי הצבא של האנגלים לאחר שעזבו את הארץ וגרנו בצריפים וחלק באוהלים.

השם של אבא שלי היה איוב ושם האמא שושנה. אבא עבד כסוחר ואימא הייתה עקרת בית. הגענו למושב מסלול שנת 1954 במשאית. במשך שנה אחת הייתי בגן מסלול ואחר כך למדתי בבית ספר מסלול. במושב היו ארבעה רחובות. הרחוב והכביש בו גרה סבתא היה קרוב לכביש הראשי. שמות הרחובות: רחוב מקורות, מקורות המים היו שם. רחוב רנן היה קרוב למושב רנן ורחוב משפחות שם היו הכי הרבה משפחות. בנוסף היה רחוב המורים שגרו שם כל המורים ואנשי מקצוע.

סבתא מספרת: ״הבית שלנו היה בית מאוד קטן עם שני חדרים. השרותים והמקלחת היו מחוץ לבית ולא היה כביש, הכל היה חול וחול. שיחקנו בבובות שהכנו עם שני מסמרים גדולים וצמר, ואחר כך עם שני מקלות של ארטיקים. היינו לוקחים גרב ושמים בתוכה ניירות והיינו משחקים כדורגל ועוד. שיחקנו גם בגולות ובמחניים. כטלפון השתמשנו בשתי קופסאות של שימורים עם חוט. את גן הילדים סיימתי במושב מסלול וגם את בית ספר היסודי עד כיתה ו', ומשם המשכתי את לימודיי באשל הנשיא, שם סיימתי את לימודיי. בית הספר היה קטן עם שלושה מבנים ארוכים שלמדו שם ילדי מושב רנן ופטיש. ילדי פטיש הגיעו עם עגלה סגורה וסוס. הצלצול היה עם פעמון. בבית הספר היה גם מטבח שבושל בו אוכל טרי על ידי הטבחית מימי ממושב רנן, ואני זוכרת עד היום את מרק העדשים הטעים שלה. למדנו חשבון, הנדסה, עברית, דקדוק, מלאכה וחקלאות. בבית הספר הייתה גינת ירק וגינת פרחים שמנוהלת על ידי הילדים.״

עוד מספרת סבתא: ״בכל סוף שנה כל כיתה הכינה תערוכה מכל מקצועות הלימוד וגם ממלאכת היד, זה היה ממש יפה. המורים הגיעו מהמושבים הוותיקים וכל המורים גרו במושב וגם היו חלק גדול ממשפחות המושב והשתתפו בכל השמחות של המשפחות. עד היום זכורה לי המורה מיקה מכפר יהושע מכתה ב'. אגב, יש לי קשר איתה עד היום.

המשפחה שלנו הכינה סוכה כל שנה, ואירחנו בה את השכנים. בפסח חגגנו את החג עם ארבע משפחות קבועות. היה לנו שטיח ענק וכולם ישבו עליו וסיפרנו על יציאת מצרים, כל פעם שעלתה המילה ׳דיינו׳ היינו מכים אחד את השני בבצל ירוק. את שבועות חגגנו בפאר ובשמחה, כל משפחה קשטה יפה את העגלה של המשק שלה ורתמה אותו לסוס ובעגלה. היינו שמים את התוצרת החקלאית ולכל הילדים היו זרי פרחים על הראש. העגלות האלה הסתובבו בכל המושב והיה שמח מאוד. החתונות היו קטנות וצנועות וחגגו אותן בחצרות הבתים ובחורף באולם של המושב. באחת החתונות במושב, החתן גר בכניסה למושב ברחוב כביש, והכלה גרה בקצה המושב ברחוב מקורות (כי מקורות המים היו שם) החתן הלך עם חבריו בתופים ומחולות לרחוב מקורות לביתה של הכלה, ובדרך אנשים וילדים יצאו ללוות את החתן עם סוכריות וממתקים.

למשפחה שלי הייתה רפת קטנה שהיו בה שלוש פרות. בוקר בוקר חלבו את הפרות ביד וגם אני חלבתי, לקחו את החלב למחלבה הקטנה.״

אימא של סבתא הכינה מהחלב אשל (לבן), יוגורט גבינה קשה, ובכל יום המשפחה שתתה חלב טרי. היו להם גם כעשר תרנגולות, כל יום אספו את הביצים של התרנגולות. הם גידלו במשק ירקות כמו גזר, צנונית, קולרבי, מלפפונים, עגבניות. יותר מאוחר היה להם לול גדול לביצים ולעופות מאכל. סבתא מספרת שבשנים המוקדמות היו מגיעות חיילות למושב ללמד את האמהות לקרוא בעברית. היה את העיתון "שער למתחיל" ו"אומר".

סבתא וסבא למדו באותו בית ספר יסודי במסלול וגם למדו באותו תיכון. סבתא מספרת: ״שמענו מוזיקה ישראלית ושרנו המון שירים עבריים כמו: בת הדיג, ׳מעל המגדל סביב אשקיפה׳ ו׳הקוצרים היוגבים צאו במצילתיים׳. בתיכון כבר שמענו מוזיקה לועזית והייתה תחרות בין אלביס פרסלי לבין קליף ריצ'רד, אני הייתי בצד של קליף.״ סבא למד בטכני בחיפה ואחר כך התגייס לחיל האוויר. אחרי שהיה בצבא קבע סבא חיזר אחרי סבתא. אחרי שנה הם התחתנו והם גרים במושב עד עצם היום הזה. יש להם שלושה ילדים: שני בנים ובת, וארבעה נכדים מקסימים ואהובים.

הזוית האישית

יפה שדה השתתפה בתכנית הקשר הרב דורי ותועדה על ידי נכדה עומר. התכנית נערכה בבית הספר בגין בנתניה, התשע״ט.

סבתא יפה ונכדה עומר

מילון

עקרת בית
עקרת בית היא אישה העובדת במשק ביתה, ואינה מועסקת, כשכירה או כעצמאית, מחוץ למשק ביתה. (ויקיפדיה)

מעברת אַגְרוֹבַּנְק
מעברת אַגְרוֹבַּנְק הייתה אחת משלוש המעברות שהוקמו בחדרה בימי העלייה ההמונית. בשנת 1961 פורקה המעברה ואחרוני תושביה הועברו לחדרה. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”את שבועות חגגנו בפאר ובשמחה, כל משפחה קשטה יפה את העגלה של המשק שלה ורתמה אותו לסוס ובעגלה “

”אימא הייתה עקרת בית“

”בכל יום המשפחה שתתה חלב טרי“