מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבתא חנה הצנועה והצדקת

סבתא חנה חמו
סיפור חייה של סבתא חנה חמו
צניעות זה הדבר שהיא הכי אהבה בחיים ושאפיין אותה במיוחד . היא התלבשה בצניעות, דיברה בצניעות והתנהגה בצניעות.

הנכדה חנה חמו מספרת על סבתא:

סבתא חנה נולדה במרוקו בעיר ספרו בשנת 1942 למשפחה צנועה ודתית, משפחת הרוש.

עיר הולדתה ושנות ילדותה עברו עליה בעיר ספרו (צפרו) העיר שוכנת לרגלי הרי האטלס הגבוהים ובקרבת העיר פס, גדלים בה עצי דובדבנים רבים, ופרדסים עוטפים את העיר והיא מלאה בשפע של ירק ומזג האוויר בה נוח קריר ונעים. בעיר שכנה קהילה יהודית חשובה, שבשיאה היוותה קרוב למחצית מתושבי העיר. בין מנהיגי הקהילה לאורך תולדותיה נמנו מלומדים ורבנים גדולים ומפורסמים.

בגיל 18 סבתא התחתנה עם סבא אברהם (ז"ל). שניהם היו צעירים, ומיד לאחר חתונתם הם החליטו לעלות לארץ ישראל. הם הגיעו לעיר לוד והתיישבו בה. בתקופה זו היו שם רק חולות ולא היו שם בניינים כלל. בהתחלה הם גרו בתנאים קשים מאוד כמו כולם שם. ועם הזמן לאט לאט הם הצליחו להתאקלם ולהתקדם, הם בנו להם בית  ופתחו עסק משלהם, ונולדו להם 6 ילדים.

סבתא חנה הייתה אישה מאוד צנועה, צניעות זה הדבר שהיא הכי אהבה בחיים ושאפיין אותה במיוחד . היא התלבשה בצניעות, דיברה בצניעות והתנהגה בצניעות. היא היתה אשת חיל אמיתית. היא השתדלה לעשות הרבה מעשי חסד, היא גם אהבה מאוד להתפלל. תמיד היה אפשר לראות אותה עם ספר תהילים. בערב שבת סבתא חנה הייתה מהדרת תמיד להדליק נרות שבת עם שמן זית דווקא. ולקראת כל שבת סבתא חנה הייתה אופה לחם בטעם נפלא.ובכלל היא היתה בשלנית נהדרת. בכל שבת וחג היא הייתה מארחת הרבה אנשים.

סבתא הייתה תופרת מקצועית, זה היה המקצוע העיקרי שלה. היא תפרה שמלות כלה בסלון לכלות. היה לה טעם טוב בבגדים, והיא תמיד הייתה מתלבשת צנוע ויפה. הרבה אנשים אהבו את סבתא חנה.

לצערנו הרב, סבתא נפטרה לפני שלוש שנים בחודש סיון, היא מאוד חסרה לנו אולם, היא משמשת דוגמא לתפארת לכולנו, איך צריכה להתנהג, לדבר ולהתלבש בת ישראל צדיקה, והליכותיה הם נר לרגלנו.

"שקר החן והבל היופי, אשה יראת ה' היא תתהלל…" (לעילוי נשמת סבתי היקרה חנה בת מזל טוב)

הזוית האישית

הנכדה חנה: סבתא משמשת דוגמא לתפארת לכולנו, איך בת ישראל צריכה להתנהג, לדבר ולהתלבש, והליכותיה נר לרגלנו.

מילון

צפרו
היא עיר במרכז מרוקו השוכנת בקרבת העיר הגדולה פס. לפי המפקד משנת 2004, גרים בה 63,872 תושבים. בעבר שכנה בעיר קהילה יהודית חשובה, שבשיאה היוותה קרוב למחצית מתושבי העיר. בין מנהיגי הקהילה לאורך תולדותיה נמנו מלומדים רבניים גדולים, בהם הפוסק, המשורר ואיש האשכולות ר' רפאל משה אלבז הדיין הרב אלישע אפריאט ועוד. בין יוצאיה ניתן למנות את זקן רבני יהדות מרוקו הרב יהושע מאמאן (מחבר "עמק יהושע", שו"ת על השו"ע), הרב דוד עובדיה (שחיבר מונוגרפיה בת חמישה כרכים על תולדות קהילת יהודי צפרו), ההיסטוריון דוד אסולין (חבר הסנאט הצרפתי, שהפיק סרט אודות קהילת צפרו לערוץ Arté), פרופ' גבריאל בן-שמחון שחיבר מחזות אודות הקהילה, והרב יעקב סודרי.

ציטוטים

”שקר החן והבל היופי אישה יראת ה' היא תתהלל.“