מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבתא חיה שר והמדינה

רקע משפחתי ומלחמת ששת הימים

רקע משפחתי

נולדתי ברחובות ב-6.7.1947  לשושנה ילידת הארץ וליהושע יליד ליטא. אבי עלה ארצה בשנת 1933 עם קבוצת נוער בית"ר והתיישב בעיר רחובות.

                                                 אבי בתל-אביב
קבוצת אחווה, תלמידי ז'בוטינסקי השייכים לתנועת בית"ר. אבי יושב שורה ראשונה 

אבי עבד בפרדסים ולאחר מכן התחיל לעבוד בקואופרטיב "דרום יהודה" שלימים הפך להיות, אגד. משפחתו נשארה בליטא, הוא התחנן שיגיעו ויעלו ארצה בתקופה של טרום המלחמה , עדיין הייתה אפשרות לצאת מליטא, לא עזר כלום, הוא התעקש והמשפחה נשארה בליטא ונספתה בשואה. בתקופת טרום המדינה שהבריטים שלטו בארץ, אבי היה חבר באצ"ל, הוא השתתף בהרבה מבצעים חשובים שמטרתם הייתה להוציא את הבריטים מהארץ, הכינוי של הבריטים היה "הכלניות" בכלל הכומתות האדומות שהם חבשו. הוריי החביאו נשק בבית , אבי חי במחתרת, העביר נשק ממקום למקום כנהג, היה חברו של מנחם בגין שהיה חבר אצ"ל גם.

                         מנחם בגין שהיה ראש ממשלת ישראל, עם הוריי
                                  מנחם בגין עם אשתו עליזה בחתונת הוריי

במשך השנים אבא היה פעיל במפלגת "החירות", היה בהסתדרות והקים את סיעת "תכלת לבן" עם דוד לוי. אבי היה פעיל בקואופרטיב "אגד". אמי שושנה נולדה בשנת 1926 בתל-אביב לאהובה ואליהו ליכטנשטיין.

                                                   אהובה ואליהו ליכטשטיין

אמי הייתה אשה יפיפייה, דומה הייתה בצעירותה לזמרת יפה ירקוני…

                                               הוריי ביום חתונתם
                                               תמונה משפחתית בחתונתם
                                          הוריי עם הוריהם ביום החתונה

אימי מאוד עזרה לאבי מול הבריטים ביופייה ובשפת האנגלית שידעה היטב, כשהבריטים באו לביתם כדי למצוא נשק.

                                    אמי היפה

אחותי הבכורה נולדה בשנת 1944 ואני נולדתי בשנת 1947.

                       אחותי  הבכורה אסתר, הוריי ואני

חליתי בגיל צעיר באסטמה, הורי נאלצו לעזוב את רחובות שהייתה עיר עם הרבה פרדסים, הפריחה של פרי ההדר לא הייתה טובה עבורי.

גרנו בתל אביב ולאחר כמה שנים עברנו לגור ברמת גן. למדתי בבית הספר יהלום,  סיימתי את כיתה ח', (לא הייתה חטיבת באותם שנים). למדתי בתיכון הכפר הירוק ולאחר כיתה י"א עברתי ללמוד בבית ספר לאחיות בבית החולים סרוקה בבאר שבע.

             אני בבית חולים סורוקה בבאר – שבע בבית ספר לאחיות

התגייסתי לצבא לאחר הלימודים ושירתי בחטיבת הצנחנים בנחל המוצנח, במרפאת הגדוד, ועברתי את מלחמת ששת הימים.

                                     אני בזמן השירות הצבאי

בשנת 1969 התחתנתי עם גידי שר יליד אבן יהודה, בן לחנה והרצל שר.

                               אני, חיה ביום חתונתי

הוריי גידי הגיעו  לאחר מלחמת העולם השנייה, אחרי הסבל הנוראי בבריחה מהגרמנים וסוף כל סוף מצאו את ביתם וקבעו אותו באבן יהודה. גידי נולד באבן יהודה, אחרי עלייתם של ההורים.

                                                  גידי והוריו

החיים היו מאד קשים הרצל  האב היה מאוד חולה במחלת לב, כל העול נפל על חנה. קשיים של פרנסה ומחלות. במשך השנים נולד יוסי ושלומיק ועם כל הקשיים הילדים גדלו לתפארת והביאו נחת להוריהם. נולדו לנו שני  בנים עמית יליד 1970 והרצל יליד 1977. הבנים למדו ביסודי בבית ספר "בכר", חטיבה ותיכון בהדסים. שירתו בצבא ביחידה קרבית, טיול אחרי צבא למזרח, חזרה הביתה והתחלת החיים, לימודים וחתונה.

עמית נשוי למתי ונולדה להם בת ששמה עדן והם חיים בספרד עד היום כלומר (16 שנים). ראה תמונה. עמית אומן, תכשיטן מאוד מצליח, חיים בעיר שנקראת דניה בחבל ולנסיה, מאושרים עם בתם היפה, עם החתולים והים.

                                  נטלי, הרצל, הילה וקארין.
 עמית, מתי עם בתם עדן

הרצל ונטלי הכירו בווינגייט, נטלי עלתה ממולדובה לבד בשנת 1998, נערה בת 17.5 בלי הורים ובלי משפחה . נטלי למדה בווינגייט  מורה לחינוך- גופני וכיום מלמדת בבית ספר שפיים, מאמנת כדורשת ,ושופטת באגוד הכדורעף ועושה חייל בתחום הספורט. הרצל משמש כמנהלן בבית ספר "בכר", מאמן כדורסל, התחתנו, גרים באבן יהודה ונולדו להם שתי בנות מקסימות הילה וקארין שלומדות גם הן בבית ספר " בכר" שבעצם למד בו האב, הדודים, הסבא, וכיום הן, זהו הקשר הבין דורי.

                                      סבתא חיה, סבא גידי עם הילה הנכדה
                                      הנכדות הילה וקארין.
                               נטלי, הרצל, הילה וקארין.
הנכדה קארין לומדת בכתה א' בבכר.

סיפור על מלחמת ששת הימים 1967

במלחמת ששת הימים שירתי בנחל המוצנח גדוד 50 בחטיבת הצנחנים במרפאת הגדוד שלנו.

                                   חיילת בצבא ההגנה לישראל

במשך שלושה שבועות הגדוד היה בכוננות בקיבוץ נחל עוז, כשאני חושבת היום אחרי 52 שנה עדיין הקיבוצים בעוטף עזה סובלים מהשכנים הערבים שמפריחים בלוני תבערה אל השדות הפרחים, העצים והגידולים של קיבוצי וישובי הסביבה.

ובחזרה ל-1967, למתח לכוננות והנחישות לקראת שמירה על הבית (ארץ ישראל). בתאריך ה-5.6.1967 פרצה מלחמת ששת הימים וכשמה כך היה. במשך ששה ימים הדפנו  את הצבא המצרי לתעלת סואץ, בחזיתות אחרות שחררנו את הכותל המערבי ואת יהודה ושומרון ששייכים לעם היהודי.  בצפון שחררנו את רמת הגולן וחזר השקט לצפון המדינה. אבל, אני חוזרת לדרום הארץ, במלחמה לצערנו נהרגו ונפצעו חיילים רבים שחלקם כמובן היו חבריי הקרובים. עברתי תקופה לא קלה ומצד שני הניצחון הגדול, ירושלים מאוחדת הכותל בידינו, רמת הגולן שלנו וכמובן כל סיני ותעלת סואץ !!!

לאחר שבועיים קיבלתי תפקיד ממפקד הגדוד להגיע לבתי הנופלים ולהביא תמונות וסיפור חיים על הנופלים לחדר הזיכרון, התפקיד היה מאוד מרגש עם המשפחות של הנופלים. עמדתי במשימה והוספנו תמונות וסיפורים בחדר הזיכרון של הגדוד.

אני מאחלת לי ולמשפחתי ולכל עם ישראל שלא תהיינה עוד מלחמות.

                                  גידי בעלי ואני סבתא חיה

הזוית האישית

סבתא חיה: הילה נכדתי התגלתה כילדה בוגרת וסקרנית מאוד התעניינה בתולדות המשפחה

הילה: הרגשתי זמן איכות עם סבתא.

מילון

אצ"ל
הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל[1] (בראשי תיבות: אצ"ל) היה ארגון צבאי מחתרתי עברי, שנוסד בירושלים, בשנת 1931. הארגון הוקם על ידי מפקדים שפרשו מארגון "ההגנה", בשל דרישתם לפעולה נחרצת נגד התוקפנות הערבית של אותם ימים, בעיקר זו של מאורעות תרפ"ט. מרבית אנשיו היו צעירים מתנועת הנוער הרוויזיוניסטית בית"ר. מטעמי חשאיות לא נהגו לקרוא לארגון בשמו כי אם "ההגנה" או "המעמד". אנשי הארגון הצטרפו לצה"ל עם הקמתו. האצ"ל נחשב בעיני ממשלת המנדט הבריטי כארגון טרור.

ציטוטים

”אוהבת את המדינה הזו היא ארץ ישראל, נשמור עליה, היא שלנו לעד!“