מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבתא גנט מספרת על העליה לארץ ישראל

סבתא ואני נהנות יחד
סבתא בחתונה של הבן שלה
אני אוהבת את סבתא שלי מאוד, לא ידעתי שהיה לה כל כך קשה בחיים.
סבתא שלי נולדה בשנת 1944 באתיופיה, בכפר ליד גונדר, למשפחת טללה. במשפחה היו 12 נפשות: 6 בנים ו 4 בנות. סבתא שלי היא ה-7 במשפחה.
בילדותה שיחקה עם חברות ועם האחים ואחיות שלה במחבואים, ב-5 אבנים. בין היתר, אהבו לרכב על סוסים וללכת לשדות עם פרות וכבשים ולשחות בנהרות. סבתא שלי הכירה את סבא דרך שידוך בין משפחות. וכך התחתנו והולידו 4 ילדים ובניהם אבא שלי שהוא הבכור.

בית מקש

בית מקש
לפרנסתם עבדו בחקלאות ובגידול צאן ובקר. סבתא גידלה את הילדים בבית, ומידי פעם עזרה לסבא בשדות. סבתא מספרת שהיה כבוד גדול בניהם וזה נמשך עד היום. כשהתחילו הסיפורים על ירושלים, השאיפה הגדולה שלהם הייתה לעלות לארץ ישראל.
בשנת 1984 החלה עליה של יהודי אתיופיה לארץ. רוב המסע היה בשעות הלילה, בכדי שלא יתפסו ע"י אויבים. עם כל הקושי והפחדים בדרכים הצליחו להגיע עם כל המשפחה לארץ המובטחת.
השיר משקף את ההרגשה שלהם במסע:
הירח משגיח מעל, 
 על גבי שק האוכל הדל 

המדבר מתחתי, אין סופו לפנים,

ואמי מבטיחה לאחי הקטנים.

עוד מעט, עוד קצת, להרים רגליים

מאמץ אחרון, לפני ירושלים.

אור ירח החזק מעמד,

שק האוכל שלנו אבד

המדבר לא נגמר, יללות של תנים,

ואימי מרגיעה את אחי הקטנים.

עוד מעט, עוד קצת, להרים עיניים

מאמץ אחרון, לפני ירושלים. 
המשפחה נקלטה במרכז

קליטה בפרדס חנה. סבתא מספרת כמה קשה היה להם עם השפה, והתרבות שהם שונים מהתרבות שהם

באו ממנה. עם כל הקושי, הם השתדלו לעבוד ולהשתלב בחברה בכדי להתפרנס ולגדל את

הילדים שלהם. לאחר מספר שנים הם קנו בית משלהם, והם מתגוררים באושר רב בגבעת אולגה.

מאכל אינג'רה שסבתא גנט מכינה לכל המשפחה

מאכל אינג'רה שסבתא גנט מכינה לכל המשפחה
אבא שלי הוא הבכור במשפחה. הוא למד בפנימייה "בימין אורד" ולאחר שסיים את לימודיו התגייס לצבא, ושירת ביחידה קרבית. לאחר השירות הצבאי הלך ללמוד באוניברסיטה ובבית חולים כאח מוסמך. כיום הוא עובד בבית חולים הלל יפה בחדרה.
לאחר מס' שנות חברות עם אמי החליטו אבא ואימא  להתחתן וכך באתי לעולם.

מילון

דננש
מה שלומך?

ציטוטים

”"קסה בקסה אנקולל בגרוה תהדאלצ'ה"-לאט, בזהירות ובסבלנות גם הביצה תבקע ותלך על רגליה“

”כל אדם העושה את מלאכתו לאט, בזהירות ובסבלנות בסופו של דבר יגשים את חלומו. “