מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבתא ג'ויס באנגליה של שנות ה-40

סבתא בילדותה
סבתא בילדותה
החיים בצל המלחמה והעוני

סבתא ג'ויס באנגליה של שנות ה- 40 . תקופת מלחמת העולם השנייה. 

החיים בצל המלחמה והעוני

סבתא ג'ויס נולדה בתאריך 31/3/1938  בעיר ברמינגהם שבאנגליה. שמה המלא הוא ג'ויס פטריסיה, Joyce Patricia ושם המשפחה הראשון שלה לפני הנישואים היה Jordan. לסבתא ג'ויס שתי אחיות נוספות ואח אחד, סבתא היא השלישית.

סבתא גדלה בעוני גדול. העיר ברמינגהם היתה עיר של תעשייה כבדה, למעשה העיר בה התחילה המהפכה התעשייתית. היו בה מכרות פחם, ברזל, תעשיית שרשראות ומסמרים.

ברמינגהם של הימים ההם היתה עיר של אנשי מעמד הפועלים. באנגליה זה בעצם המעמד התחתון. אנשים מאוד עניים. אנשים שעבדו קשה מאוד בתמורה למשכורות נמוכות מאוד. בעית העוני וחוסר הכסף היה הדבר הכי קשה עבור סבתא. היא גדלה במשפחה של מעמד הפועלים. לאבא של סבתא לא היה מקצוע מסויים ולכן עבד בעבודת שונות; מפעלים, הרכבת מסילות ברזל. עבודה מאוד קשה. אמא של סבתא לא עבדה. בתקופה זו לא היה נהוג שנשים יעבדו.

כשסבתא היתה בת שנתיים, הבית שלה הופצץ על-ידי הגרמנים במהלך מלחמת העולם השנייה שהתחוללה אז. למזלם, הם לא היו בבית ואף אחד לא נפגע אך הבית כולו נהרס.  המדינה נתנה למשפחה פתרון זמני והעבירה אותם לבית חווה ישן שהיה מיועד להריסה. כיוון שהיה מחסור גדול בדיור בעקבות המלחמה, הם נאלצו להישאר לגור בבית הזה. מדובר בבית בן 400 שנה. לא היה להם חשמל ולא מים חמים. השירותים היו בקצה הגינה והתאורה בבית היתה על גז. בבית היו 8 חדרים אך בחלקם לא ניתן היה לגור כיוון שהיו בסכנת התמוטטות.

הזכרון החזק של סבתא מהילדות שלה הוא הקור בבית. היה תנור עצים קטן לחימום וכולם היו מתקבצים סביבו. סבתא מספרת, שהם היו ישנים עם מעילים כי השמיכות לא חיממו מספיק. מקלחת לא הייתה, הם היו מתקלחים בגיגית ופעם אחת בשבוע היו חופפים שיער.

סבתא בילדותה

כשסבתא ג'ויס הכירה את סבא אריק (אבא של אבא), למשפחה של סבא היה קשה לקבל אותה. הסבים מצד סבא אריק היו אנשים בעלי מעמד יותר גבוה, היו להם מקצועות ויותר כסף. לעומת זאת, ההורים של סבתא היו ממעמד נמוך יותר. אמא של סבתא היתה אלכוהליסטית (מכורה לשתיית אלכוהול). ההורים לא השקיעו בחינוך ובלימודים של הילדים. ולכן ,כשהכירו ההורים של סבא אריק את סבתא ג'ויס והבינו שבעצם לא יודעת דבר; לא לתפור, לבשל או להחזיק בית הם התנגדו והחרימו את הנישואים של סבתא ג'ויס וסבא אריק. הם לא הגיעו לחתונה.

כמשפחה שחיה בעוני, לא היה להם כסף לארועים מיוחדים או לחופשות. המשפחה המורחבת היתה נפגשת בימי ראשון והם היו משחקים יחד בקלפים. לא היו חוגגים ימי הולדת ואף פעם לא היתה עוגת יום הולדת. היו מקבלים ברכות ומתנה קטנה. פעם אחת כשביקרה סבתא בארץ, בדיוק היתה לה יום הולדת 78. הכנו לה עוגה וחגגנו לה. סבתא מאוד התרגשה וסיפרה שזו בעצם הייתה הפעם הראשונה בשבילה שקיבלה עוגת יום הולדת.

עצם החיים בעוני והמצב של חוסר תמידי השפיעו מאוד על סבתא ג'ויס. כשהתבגרה, הדבר שהיה לה הכי חשוב זה שתהיה לה השכלה על מנת שתוכל להשיג עבודה טובה. וכך, ברגע שהיתה לה הזדמנות, היא יצאה ללמוד בלימודי ערב.

בגיל 15 מספרת שהשתנו לה את החיים. זאת בעקבות קבלתה לעבודה ברשת האופנה הגדולה – מקס אנד ספנסר S&M. העיניים של סבתא נפתחו לעולם אחר וחדש. נשים מטופחות, לבוש, אופנה, נשים שעובדות, בגדים יפים.

הזוית האישית

רות אורם: חוויתי היה מרתקת מאוד, הסיפור של סבתא זה סיפור מעניין מאוד נהנתי לחקור על העבר של סבתא.

מילון

מהפכה תעשייתית
המצאת המכונות

ציטוטים

”אפשר להיות מאושרים גם שעניים “

”''סבתא חייה בעוני גדול ''“