מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבתא בתיה – דור שביעי לבוני ירושלים

עמית קובו עם סבתא בתיה, ברקע ורדים
סבתא בתיה בצעירותה
סבתא היא נצר ליואל משה סולומון

שמי בתיה, אני סבתא של עמית. נולדתי בירושלים בשכונת מאה שערים וכשהייתי בת 3 עברנו לגור בשכומת קטמון הישנה. אני דור שביעי לבוני ירושלים, צאצאים של יואל משה סלומון.

ימי ילדותי עברו בלימודים מעניינים שהיו שילוב של יהדות, ערכי משפחה ואהבת הארץ. בתנועת הנוער "בני עקיבא" טיילנו ברגלינו ברחבי הארץ והתוודענו להיסטוריה של עם ישראל בהיותו בגולה ובתושבות בארץ ישראל. יצאנו לשטח עם התנ"ך ופגשנו את סיפורי התורה במקומות שבהם התרחשו. בתיכון למדתי באקדמיה למוזיקה ושם נחשפתי לאמנות הבמה וליצירה הקלאסית והמודרנית. התחלתי לעבוד בבית ספר תיכון כמורה לשל"ח ותוך כדי למדתי והוצאתי תהודת הוראה ותארים באוניברסיטה. במשך 36 שנים הייתי מורה, מחנכת ומנהלת בבתי ספר יסודי ובהם בית ספר מסורתי שיש בו תגבור לימודי יהדות (תל"י).

ניסיתי והבאתי שני ילדים לעולם: לירון, שהיא אימא של עמית ואת טל שהוא אב ומגדל שתי בנות, הם מתגוררים בקנדה. עמית, נכדי הראשון, נתן לי את התואר המכובד סבתא. הקשר שלנו הדוק למדי. כך גם עם שאר נכדיי ונכדותי. הקשר המיוחד שלנו מתבטא במשחקי חשיבה ומשחקי קופסא, כדורגל ושיחות רבות על העולם ועל מה שמתרחש בו. אני מארחת את עמית בביתי ונהנית להיות בחברתו. בימי שישי ובחגים כשאנו מסביב לשולחן, אנו מדברים על כל נושא בפתיחות.

אני מתנדבת במרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית. יש לי הרבה חברות וחברים ואנו מטיילים בארץ ובחו"ל.היום אני גמלאית ,עברתי לגור בתל אביב לפני שבע שנים ואני נהנית מכל רגע בתל אביב.

הזוית האישית

הנכד עמית: היה לי מאוד כיף ללמוד עם סבתי ולדעת עליה עוד.

מילון

אבוץ עאנק
חמוד

יואל משה סלומון
יואל משה סלומון (י"ח באדר תקצ"ח, 8 במרץ 1838 – י"ב בחשוון תרע"ג, 22 באוקטובר 1912) היה שד"ר, עיתונאי, עורך ומדפיס, מפורצי חומות ירושלים וממייסדי פתח תקווה. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”אם אתה יכול לחלום את זה, אתה יכול גם לעשות את זה“