מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבתא אתי סגל מספרת על משפחתה

אני, אתי סגל היום
אמי ואבי עם אחי
סיפורה של משפחתי

שמי אסתר סגל, נולדתי בישראל בעיר תל אביב בשנת 1951. בחרתי לספר לנכדי את סיפורה של משפחתי ולתעד את סיפורי למען הדורות הבאים.

נולדתי להורי אמי ציפורה ואבי שלום, בת לאחר שנולדו שני אחי צביקה ויוסי.

הורי אבי שלום ז"ל ואמי ציפורה

אמי ציפורה לבית משפחת לוין נולדה בקורוב שבפולין

אמי ציפורה נולדה בשנת 1917 בעיירה קורוב בפולין, עיירה טיפוסית בה ישבו יהודים משנת 1548, בזמן שאמי נולדה היו בעיירה כ-900 משפחות יהודים.

העיירה שוכנת על אם הדרך בין לובלין וורשה, גודלה של העיירה כ-ק"מ על ק"מ בתים ברובם חד קומתיים הבנויים עץ ואבן, עיירה ענייה, שרוב תושביה התפרנסו ממלאכה כחייטים, סנדלרים וסוחרים זעירים. לא רק בבית אחד הורגש מחסור ורעב, בעיר היה בית מדרש ובית כנסת ומספר לא מבוטל של בתי מדרש של חסידים למיניהם.

יש לציין שבית הכנסת היה אחד העתיקים והיפים בפולין, בית המדרש היווה מקום חשוב ומרכזי, מקום מפגש חברתי, מקום תפילה ציבורי, וויכוחים והחלפת דעה בענייני דיומא ופוליטיקה. אל בית המדרש הגיעו על מנת לשמוע על הנעשה בעולם ובסביבה, באותה תקופה רק בודדים קנו עיתונים ומקלט רדיו היה אצל שני אנשים בעיירה: אצל ראש העיר ואצל גביר העיר. והיו הרבה תנועות נוער בעיר.

בשנת 1932 לערך כשהיטלר היה בשלטון החליט סבי, אבא של אמי ציפורה יוסף לעלות לארץ ישראל. יוסף היה נשוי לאשה שנייה. מהאשה הראשונה נולדו לו חמש בנות שהן: בלה, בלומה, לאה, ציפורה וטובה, אימן אסתר נפטרה בגיל צעיר, בלה האחות הגדולה גידלה את הבנות וכן מאשתו השנייה נולדו עוד חמישה ילדים ברצ'ה אחד מהם נקרא ברצ'ה, היתר אני לא יודעת מה שמם.

סבי יוסף, חמש הבנות מנישואיו הראשונים והאח ברצ'ה עלו לארץ. אמי סיפרה, שאביה חזר לפולין והאחים נשארו לשמור על הרכוש. לרוע מזלם היטלר רצח – כולם ניספו בשואה.

שולשלת משפחת אמי – משפחת לוין בארץ:  סבי יוסף לוין, סבתי אסתר לוין. הבנות: בלה בלומה, לאה, ציפורה וטובה.

ציפורה לוין אמי נישאה בארץ לאבי שלום בריגל. נולדו להם שני אחי צביקה ויוסי.

אבי ואמי עם אחי צביקה ויוסי, לפני הולדתי

לצערנו, אבי שלום נהרג בצבא בזמן שהיה במילואים, לפי דבריה של אמי ציפורה, באותו לילה הוא יצא לשמור על קיבוץ בארי שבנגב, הפדאיון – המסתננים הערביים, טמנו מוקש, אשר לרוע מזלו הוא עלה עליו, הוא נפצע אנושות ואף אחד לא שמע את קולו ולא בא לעזרתו, למחרת בבוקר הוא נפטר מפצעיו. אבי נפטר בחודש סיוון חג השבועות, בשנת 1952. אני לא זוכרת אותו הייתי תינוקת בת שנה. ואמי נשארה אלמנה לגדל את שלושת ילדיה.

אמי ציפורה עם אחי, צביקה ויוסי אני התינוקת בזרועות אמי

שושלת משפחת אבי שלום ז"ל לבית משפחת בריגל

הוריו משה ושושנה בריגל. להם חמישה ילדים: שלום, עויזר, טוביה, יוסף, ואחות מלכה. לצערי לא ידוע לי דבר על המשפחה של אבי שלום ז"ל. אמי ציפורה לא נשארה בקשר עם משפחתו של אבי לאחר מותו ולא סיפרה לי דבר.

אבי שלום בריגל ז"ל

מסיפוריה של אמי על אבי, למדתי שאבי שלום היה שותף עם אחיו בבית חרושת למגבות שנקרא "מגבות בריגל", אבי ניהל את הבית החרושת. בית החרושת סיפק מגבות לצבא באיכות טובה, רבים אהבו את המגבות שיוצרו בבית חרושת זה. אמי ציפורה הייתה עוזרת לו בתפירת המגבות, הייתה לה מכונת תפירה גדולה. אמי סיפרה שאבי התעניין  מאוד בתחום האריגה, היו לו ספרים על מכונות אריגה וטקסטיל. הוא תמיד אהב לקנות לביתו ובכלל את הדברים הטובים ביותר, הוא היה אומר: "משלם בזול משלם ביוקר", ועוד ביטוי אחד שנהג לומר לאמי: "לא בוכים על חלב שנישפך".

לאחר נישואי אבי שלום ואמי ציפורה נולדנו אנו הילדים: צביקה, אחי הבכור נולד בשנת 1942, לאחר שנתיים נולד יוסי נולד בשנת 1944 ואני אסתר הקטנה במשפחה נולדתי בתאריך 12.02.1951.

צביקה, אחי הבכור, התחתן עם אדית מרקוביץ ונולדו להם שתי בנות: סיגל שנשואה לרז שני ולהם שני בנים: דניאל, יובל. והבת השנייה שרון. אחי השני, יוסי התחתן עם חנה בורנשטיין ולהם נולדו שתי בנות: גלית שנשואה לאיתמר בר-יוסף ולהם בת בשם שני ובן בשם תומר. גם בתם השנייה אילנית נשואה ויש לה בן.

את ילדותנו עברנו בתל אביב. בתחילה גרנו בדרך יפו ולאחר מכן גרנו ברחוב ביל"ו. שלושתנו למדנו בבית הספר דובנוב בתל אביב.

אני נישאתי ליצחק סגל ונולדו לנו שני בננו: שגיא נולד בתאריך 18.10.1973. שגיא בני הבכור נשוי ליעל נוף ולהם בת, נכדתי הבכורה ליהי ובן, נכדי יאיר. בני אלון נולד בתאריך 13.08.1979.

לנכדי – מצגת המשפחה שלנו

הזוית האישית

אתי סגל: היה חשוב לי מאוד לתעד את סיפורה של משפחתי עבור נכדי ועבור הדורות הבאים, שידעו את מורשתם המשפחתית

מילון

בארי קיבוץ
קיבוץ בְּאֵרִי נמצא בנגב המערבי, כ-5 קילומטר מזרחית לרצועת עזה. בארי הוקמה במוצאי יום כיפור ה'תש"ז - 1946, במסגרת 11 הנקודות. הקיבוץ נקרא על שם ברל כצנלסון, שבארי היה שמו הספרותי הקיבוץ משתייך לתק"צ (התנועה הקיבוצית). ויקיפדיה

ציטוטים

”משלם בזול משלם ביוקר.“

”לא בוכים על חלב שנישפך.“