מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבתא אילנה מספרת לטל הנכדה

תהליך התיעוד סבתא וטל
סבתא וסבא
סיפור חיים מרתק

היי אני טל והזמנתי את סבתא שלי לתכנית הקשר הרב דורי ועכשיו אציג בפניכם את סיפור החיים של סבתי אילנה בן אריה מלמן וגם את סיפורו של סבי כתריאל ז"ל. מקווה שתהנו מהקריאה טל בן אריה….תודה

סבתא אילנה מספרת:

נולדתי בתאריך 21/לאפריל 1945, ממש כשבנות הברית נכנסו לברלין ואז הכריזו על סיום מלחמת העולם השנייה. שלוש שנים אחר כך פרצה מלחמת השחרור. גרנו קרוב ליפו ואבי השתתף בהגנת העיר. אותנו פינו למרכז  העיר כיוון שצלפים ערביים מיפו ירו לכיון בתינו.

השכונה שלי

הילדות שלי הייתה מאוד מאושרת: הילדים היו משחקים ברחוב חופשיים ללא חשש ממכוניות, כי לא היו אז הרבה מכוניות. היינו מטפסים על עצים, קוטפים תותים, אוכלים צברים – סברס, שקטפנו מהשיחים וכמובן גם נדקרנו מהקוצים. רכבנו על אופניים, החלקנו בסקטים, שיחקנו בתופסת, במחבואים ובמשחקי כדור.

בית הספר

למדנו מכיתה א' עד ח' ומאוד נהנתי מהחברים ומהלימודים. כל בוקר היינו מתאספים בחצר בית הספר להתעמלות בוקר לצלילי האקורדיון של המורה למוזיקה. השתתפתי בתורנויות עזרה ראשונה בחדר האחות וגם במשמרות הבטיחות. אחה"צ הלכנו לפעילות בתנועת הצופים. למדתי נגינה באקורדיון ורקדתי בלט.

תיכון צבא והלאה

אחרי סיום לימודי בבית הספר היסודי "בלפור", נרשמתי לתיכון עירוני י' – אליאנס, ברמת אביב. לשם עברו הורי לגור. בבית הספר למדנו הרבה על התרבות הצרפתית וכך רכשתי את השפה. כמובן כשסיימתי את לימודי  התגייסתי לצבא. שרתתי כמשקית ח"ן. בחופשת השחרור מהצבא התנדבתי לעבודות חפירה ארכאולוגית במצדה תחת ניהולו של יגאל ידין. זו הייתה חוויה עצומה. בכל יום מצאנו ממצאים חשובים כגון תכשיטים, מטבעות וכלים מחמר. חלק מהכלים והממצאים היו שבורים ומנותצים. את עבודת השיקום עשה צוות מקצועי ומיומן. רוב עבודתי התמקמה בארמון המערבי. היום אפשר לראות את הממצאים במוזיאון ישראל בירושלים.

אחרי הצבא למדתי באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת סורבון בפריז בירת צרפת. בסוף שנת הלימודים הראשונה פרצה מלחמת ששת הימים ואני גויסתי למילואים בצבא. זו הייתה תקופה מאד מעניינת ומרגשת. בפעם הראשונה ראיתי את ירושלים, אחרי ששמעתי כל כך הרבה סיפורים מאבי על העיר העתיקה והכותל המערבי. כשסיימתי את לימודי התחלתי לעבוד בקול ישראל ושם הכרתי את סבא כתריאל.

סבא כתריאל ז"ל

סבא כתריאל נולד בפולין בעיר טרנופול. אביו היה רופא, כשפרצה המלחמה וכל היהודים הוכרחו להיכנס לגטו, הבריח אותו אביו לכפר קטן ומרוחק, לגויה שהייתה דודה של אחד ממכריו של אביו. כל משפחתו הושמדה בשואה. הוא הגיע לארץ לבדו. אחרי תקופה קצרה בקיבוץ בצפון הארץ, התגייס סבא לצה"ל, הוא שרת כקצין, בחיל הקשר. אחרי הצבא נסע לפריז ללמוד בסורבון. אחרי שסיים את הדוקטורט הראשון עבר ללונדון ועבד בחברת – בי.בי.סי. אחרי כמה שנים החליט שהוא חייב לחזור לישראל. סבא כתריאל עסק בהוראה שנים רבות. כל השנים המשיך ללמוד לחקור ולכתוב. הוא גם עבד בפו"ם שזה בית ספר גבוה לקצינים. הוא כתב והרצה על היסטוריה צבאית על מלחמות ואסטרטגיה. סבא אהב מאוד ספרות קרא הרבה ותרגם מחזות ושירים, בעיקר אהב ספרות ושירה רוסית. סבא היה רקדן מצוין ורקד ריקודי עם.

קישור לספרים שסבא כתריאל ז"ל כתב.

הזוית האישית

טל בן אריה וסבתא אילנה בתכנית הקשר הרב דורי.

היי אני טל

הזמנתי את סבתא שלי לתכנית הקשר הרב דורי תעדתי את סיפור החיים של סבתי אילנה בן אריה מלמן וגם את סיפורו של סבי כתריאל ז"ל. מקווה שנהינתם מהקריאה.

מילון

סורבון
הסורבון (בצרפתית: Sorbonne או La Sorbonne) הוא כינויה של אוניברסיטת פריז (Université de Paris). מקור כינויה של האוניברסיטה במכללת הסורבון - ה"קולז' דה סורבון" (Collège de Sorbonne) שנוסדה ב-1257 על ידי רובר דה סורבון (Robert de Sorbon). האוניברסיטה נוסדה במחצית השנייה של המאה ה-12. בעקבות מאורעות מאי 1968 בוצעה רפורמה באוניברסיטה והחל מ-1 בינואר 1971 חולקה הסורבון ל-13 אוניברסיטאות נפרדות. זוהי אחת האוניברסיטאות הידועות בעולם, ורבים מזוכי פרס נובל נמנים עם בוגריה.

ציטוטים

”סבא כתריאל ז"ל עסק בהוראה שנים רבות. כל השנים המשיך ללמוד לחקור ולכתוב.“