מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבתא אביה כאימא צעירה

אני עם נכדי ועם היציקה ״ראש של אישה״
אני כאימא צעירה: טיול עם הכלבה בשבילי הקיבוץ
לבד עם בני הבכור במלחמת יום הכיפורים

שמי אביה מאירי. סיפורי עוסק במשפחה שהקמתי, בעשור של יצירתה. בשנת 1965 התחתנתי ומאז אני חיה עם בן זוגי אמנון כזוג נשוי. בשנת 1971 נולד אלון ואז הפכנו למשפחה. בשנת 1975 נולדה איריס, בשנת 1977 נולדה אפרת. לאחר הולדת הילדים התחלנו לגדל בעלי חיים שאפשר לגדלם בבית.

לגדל ילד לבד – מלחמת יום הכיפורים

בני אלון נולד בשנת 1971, לאחר חזרתי מהולנד מהשתלמות במשתלות, עד פרוץ מלחמת יום כיפור היינו משפחה. בקיבוץ יגור בשבת ההורים עבדו בבית הילדים, ואני באותה שבת עבדתי בבית הילדים של אלון.

לאחר ארוחת הצהריים השכבנו את הילדים (כל הורה השכיב את ילדו למנוחת צהריים). לאחר פרידת ההורים מהילדים ארגנתי את הבית. פתאום נשמעה אזעקה. לא הבנו מה קורה, היות וזאת שבת של יום כיפורים. גם המקלטים לא היו פתוחים ומאורגנים, לא ידענו מה לעשות. פתחנו טרנזיסטורים, שמענו שפרצה מלחמה והתחילו להקריא סיסמאות לגיוס מילואים.

בו זמנית חברי הקיבוץ התחילו להתארגן, פתחו את המקלטים ונאמר לכל בית ילדים לאיזה מקלט הם מסודרים. הילדים המשיכו לישון וההורים התחילו להגיע לבית הילדים כדי להעביר את ילדיהם למקלט. חלק מהאבות שלא גויסו בשלב זה עזרו בהתארגנות המקלטים ובחיים הכלליים. לא ידענו כמה זמן תימשך המלחמה: אמנון גויס לצפון הארץ ואני נשארתי לבד עם אלון בני ועם גור כלבים בן פחות משנה, למשך חצי שנה. אלון היה בן שנה ועשרה חודשים, אחר הצהריים היינו מטיילים לרפת, לפינת החי, משחקים עם כדור על הדשא ועם החברים. נאלצנו למסור את אוסקר הכלב לשמירה היות והיה לי קשה להקדיש את זמני גם לו וגם לאלון. בדירתנו בערב היינו משחקים, הייתי מספרת לו סיפורים, שרנו שירים ובכלל נהנינו להיות יחדיו. הייתי מכינה ארוחות ערב. בשבתות יפות טיילנו בהר הכרמל ראינו פרחים, ציפורים, ובכלל נהנינו מהנוף ומהאווירה. כשאמנון היה מגיע לחופשה הייתי לוקחת צעד אחד אחורה כדי שהוא יוכל ליהנות מאלון. הוריי היו מגיעים לעזור לי מדי פעם באמצע השבוע או בסוף שבוע. בין אלון ואבא שלי (סבא שלו), נוצר קשר מאוד חזק. ההורים של אמנון לרוב לקחו את אלון אחרי ארוחת הצהריים איתם עד שהוא הלך למנוחת צהריים (כך הם עשו עם שאר הילדים שלי). אמנון היה בצבא חצי שנה ברמת הגולן ולקראת פסח 1974 אמנון שוחרר וחזר לחיק המשפחה, והחיים נהיו יותר נוחים.

סיפור חנוכה של משפחתי (נכתב על ידי הנכד יובל וסבא אמנון)

בחנוכה יש שמחות ויש עצבות. סבתא רבתא שלי, חייקה, אימא של סבא, נולדה בנר חמישי בחנוכה. שמונים שנה לאחר מכן, בנר חמישי של חנוכה, נפטר אבא של סבא, שלום. בנר אחרון של חנוכה נולד אחי הבכור פלג.

סבא מספר: ״חגגנו את חנוכה גנים עם נרות, חנוכיות, סביבונים, טהרבה שירים. את רוב מילות השירים חיבר לוין קיפניס. הרבה שירים לילדים ולפעוטות וסיפורים חיבר אותו האיש. בבית ההורים אכלנו סופגניות ולביבות מעשה ידיה של סבתא רבתא. וכמובן שרנו שירי חנוכה שלמדנו בגן ובבית הספר. בסביבונים היה לנו משחק, שיינו מסובבים וצריך היה לנחש על איזו אות ייפול הסביבון. תחרות אחרת הייתה מי יצליח לסובב את הסביבון הכי הרבה זמן.״

אבא של סבא מאוד אהב את השיר ״מעוז צור״, המנגינה שלו באה מגרמניה (סבא רבא שלום במקור היה מגרמניה).

סיפורו של חפץ: עבודת יציקה, ״ראש של אישה״

בשנת 1965 התחתנתי עם אמנון. אחת המתנות שקיבלנו הייתה ראש של אישה מחברים של הוריי. האדם שנתן את המתנה עסק ביציקות לאומנים, כלים חקלאיים וגם יצירות למערכת הביטחון, במקביל לעבודות שוטפות במסגרייה. הוא היה חבר בקיבוץ אשדות יעקב שהיה חבר טוב לי ושל בעלי. הוא היה אב שכול, בנו הגדול נפל על כיבוש לוד במלחמת השחרור, ובנו השני נפטר מהכשת נחש בעת קטיף בעצי פרי בקיבוץ יראון.

למצגת קבוצתית של פעילות התכנית:

הזוית האישית

יובל: דרך הסיפור למדתי על ההיסטוריה של סבתא שלי, והיה לי מאוד מהנה לעבוד עם סבתא.

סבתא אביה: היה מרגש ומעניין לספר על הקמת המשפחה והדברים שבדרך שדרשו התמודדות, הייתה התעניינות מצד נכדי יובל.

מילון

מילת קוד
בצה"ל משמשות מילות קוד לגיוס פומבי של חיילי מילואים בשעת חירום שבה נדרשת התייצבות מיידית לשירות, ואין זמן לגיוס סמוי (המצריך פנייה אישית לכל מגויס). במקרה של גיוס פומבי, ידוע לכל שומע שמדובר בגיוס פומבי, אך מילת הקוד (הקרויה בהקשר זה "סיסמה", אף שאיננה סיסמה) מסתירה את שמות היחידות המגויסות ואת היקף הגיוס. (ויקיפדיה)

יציקות
תהליך ייצור שבו יוצקים חומר גלם מותך, כגון מתכת או פלסטיק, לתוך תבנית בעלת צורה רצויה, שבה הוא מתמצק ומקבל את צורת חלל התבנית. (סבתא אביה)

ציטוטים

”בדירתנו בערב היינו משחקים, הייתי מספרת לו סיפורים, שרנו שירים ונהנינו להיות יחדיו“