מאגר סיפורי מורשת

צבי דוד פיקסלר ז"ל – סבא רבא שלי מצד אבי, נולד בשנת 1919 בעיירה טורון שבצ'כיה כבן שני מבין שבעה ילדים. בנעוריו הצטרף לתנועת הנוער בית"ר בטורון והיה פעיל בה ביותר. בשנת 1939, העפיל לארץ ישראל בעליית "אף על פי כן" באנייה האחרונה שהפליגה לארץ ישראל מאזור מגוריו, בטרם פרוץ מלחמת העולם השנייה (השואה). צבי הגיע לארץ ישראל לאחר שלשה חודשים בים. צבי ואחיו הבכור נותרו לבדם מכל משפחתם שנספתה בשואה.

כשהגיע צבי פיקסלר לארץ ישראל הצטרף לאצ"ל והשתתף בפעולות בירושלים, בתל אביב ובנתניה. הוא היה ממפקדי האצ"ל בנתניה. בשבת הגדול (השבת שלפני פסח) בשנת 1946 יצא לפעולה להחרמת נשק במחנה הבריטי בנתניה. בסיום הפעולה כאשר אחת הלוחמות נסוגה בטעות לכפר ערבי, הקריב עצמו צבי כאשר נחלץ לעזרתה והצילה, אך הוא עצמו נתפס והוסגר לידי הבריטים.

משפט ומאסר בכלא עכו

צבי ביקש רשות ממפקדת האצ"ל בראשות מנחם בגין להכריז במהלך משפטו כי הנו לוחם חרות בשורות האצ"ל ואינו מכיר בסמכותם של הבריטים לשפטו, הכרזה שמשמעותה הייתה גזר דין מוות – בתליה. מפקדת האצ"ל התנגדה למהלך זה וצבי, שקיבל עליו את מרות המפקדה, הופיע במשפט בליווי עורך דין ונשפט למאסר של 18 שנה. הוא הועבר למחנה מעצר בירושלים ומשם לכלא עכו. בכלא, נאמן לעקרונותיו ולתורה, לימד צבי את חבריו האסירים תלמוד, הוא קרא בתורה והיה אחראי על הספרייה.

צבי ישב בכלא בחברת חלק מהרוגי המלכות – עולי הגרדום, תשעה מלוחמי האצ"ל ושלושה מלוחמי הלח"י שנשפטו ונדונו למוות בתלייה על ידי בתי דין צבאיים בריטיים: שלמה בן יוסף, דב גרונר, יחיאל דרזנר, אליעזר קשאני, מרדכי אלקחי, מאיר נקר, אבשלום חביב ויעקב וייס. במהלך מאסרו בכלא עכו כתב צבי יומן ובו תיאר גם את ליל הוצאתם להורג של אבשלום חביב, יעקב וייס ומאיר נקר ה' יקום דמם.

כעבור שנתיים וחודש של מאסר בבתי הכלא של הבריטים, ב-ה' באייר התש"ח 1948 – יום הקמת מדינת ישראל, שוחרר צבי ממאסרו עם סיום שלטון הבריטים בארץ ישראל.

שחרור והקמת משפחה במדינת ישראל

לאחר מלחמת השחרור זכה להקים משפחה עם אשתו ציפורה, נולדו להם שני ילדים. צבי זכה לראות ולשמוח בחייו עם עשרת נכדיו ובהם גם אבי – יהונתן דוד. בשנותיו האחרונות התגורר צבי בגבעת שמואל. לאחר מותו בשנת 1994, החליטה עיריית גבעת שמואל להנציח את זכרו ופועלו בקריאת רחוב על שמו.

הזוית האישית

אחינועם: תמיד הכרתי את סיפורו של סבי אך לא לעומקו של עניין. עוד למדתי על תפקידו של  האצ"ל בהקמת מדינת ישראל. סבתי ואני מאוד קרובות, אבל בסיפור חייו של סבי – אביה הבנתי באיזה בית היא גדלה.