מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבא רבא היה נוטר בירושלים ושמר על היישוב היהודי

סבתא ונטע במסיבת בת-המצווה.
סבתא דבורה בסיום קורס קצינים.
בית הספר שכן באחת הדירות, חדר אחד לכיתות הנמוכות וחדר שני לכיתות הגבוהות

השניים הראשונות לחייה של סבתא

סבתא דבורה נולדה בהדסה , הר הצופים בשנת 1940, היא גדלה בירושלים, ויש לה אחות, בשם חיה. 
חיה, גדולה ממנה ב 4 שנים. התקופה הייתה ערב מלחמת העולם השנייה, אבא של דבורה ,מרדכי,
עסק כנוטר בירושלים לשמירת היישוב היהודי.
 
לאחר תום התקופה ההיא התגייס אביה לצבא הבריטי וסבתא עברה עם אמה ואחותה לקיבוץ עין חרוד.
הם היגיעו לקיבוץ כמשפחה של חייל. בתקופה הזו עד גיל שש לא זכור הרבה לסבתא חוץ מתמונות בודדות .
 בקיבוץ הילדים שהו כל היום ואף ישנו בלילה בבית הילדים,  אחר הצהריים בשעה 16:00 הם היו הולכים
לחדר המשפחה עד שעה 20.00 בערב, שעת ההשכבה.
 
כשנגמרה מלחמת העולם השנייה, אחרי שאביה חזר מהצבא, משירות בלוב ובאיטליה, עברה המשפחה
למפרץ חיפה לשכונה 'עיר גנים' ששיכנה חיילים משוחררים. בתקופה הזו סבתא עלתה לכיתה א, התקופה
הייתה תקופה של מלחמת השחרור, חוסר עבודה והמצב בבית היה מאוד קשה. בית הספר שכן באחת
הדירות , חדר אחד היה לכיתות הנמוכות וחדר שני לכיתות הגבוהות יותר .ליד בית הספר הייתה חפירה
ששימשה מקלט מפני תקיפה של הערבים.          
                         
מדי פעם הערבים בסביבה היו מתנפלים על השכונה ומאיימים לירות במשפחות, כשהאבות היו ,למעשה מגויסים, לשמור על הסביבה.
סבתא נזכרת: " כילדה החוויה הייתה של מתח וקושי, לא היו לנו משחקים אבל המצאנו משחקים ,
שחקנו בחמש אבנים, שחקנו בקלאס, בקפיצה על חבל וטיילנו בשדות. היה לנו אוסף של כפתורים שמהם
היינו בונים רהיטים, כסאות ובובות מאולתרות. אהבתי לקרוא ספרים מהספרייה של בית הספר.
זוכרת את עצמי, יושבת עם חברי לשכונה ומספרת להם אגדות שהמצאתי".
 
באותה תקופה בנו בשכונה שתי מחנות של עולים חדשים ובהם עולים מעיראק, ממרוקו, מרומניה, הונגריה,
רוסיה, בשכונה התאספו המון חברים חדשים והיה צורך להגדיל את בית הספר.בית הספר החדש בשכונה
נבנה בצריפים ליד הגבעה.
 
את יום העצמאות הראשון של המדינה חגגו במצעדים בערים הגדולות. ההתרגשות הייתה עצומה,
כל התושבים וגם משפחתה של סבתא נופפו בידיהם ללוחמים, שעברו במשאיות וחלקם הלכו ברגל.
בתקופת הקיץ ,ליד אחד ממחנות העולים ,שהיו בנויים מאוהלים, היו מקרינים סרטים בחוץ, על  מסך שהיה
מתוח על גדר. "הסרט הראשון שראיתי הוא: "שיר אשיר בגשם", מאז אני אוהבת סרטים עד היום הזה".
כשסבתא הגיעה לגיל מצווה, אמה קנתה לה נעליים ואף הזמינה תופרת שתפרה לה שמלה. לא הייתה
מסיבה ולא שום  פעילות אחרת כשאני זוכרת כי אז זה לא היה נהוג גם לבנים בר מצווה חגגו בבית כנסת ולא באולמות. כשסבתא סיימה את כיתה ח' היא למדה בבית ספר תיכון בחיפה 'תיכון חדש' והצטרפה לתנועת הנוער המאוחדת. סבתא כבוגרת וכאחות בתום לימודי בית הספר התיכון סבתא עברה לבית ספר לאחיות מוסמכות
שליד בית החולים רוטשילד שבחיפה. שם למדה שלוש שנים ואז הלכה לצבא.
 
בצבא היא עברה קורס קצינים ומשם עבדה כחיילת בבית חולים רמב"ם. לאחר שנת השירות בבית החולים
חזרה סבתא  לעבוד, שנה, בבית החולים בחדר לידה. לאחר מכן למדה בריאות הציבור ועבדה כאחות
בחיפה באזורים שהיו מיושבים בעולים חדשים שיצאו ממחנות העולים והתיישבו בשכונות שנעזבו בזמן
המלחמה על ידי הערבים.
 
בינתיים סבתא התחתנה ונולדו לה שני ילדים : דרור ועירית. הימים היו ימי  מלחמת ששת הימים ,והמשפחה
עברה להתגורר בקיבוץ 'חוקוק', שנמצא ליד הכינרת, על הגדה של נחל עמוד. בקיבוץ שמשתי כאחות
במרפאה במשך חמש עשרה שנים. בשנים הראשונות בקיבוץ לא היה רופא קבוע במרפאה , לא היה טלפון ,
לקיבוץ היה אוטו אחד בלבד גם לעבודה וגם ליתר הצרכים.הילדים היו רוב היום בבתי ילדים דרור בגן ועירית
בפעוטון. אחר הצהרים חזרו לחדר המשפחה לשעתיים, בהן שיחקו ,שמעו מוזיקה, אכלו ארוחת משפחה
משותפת וקראו סיפורים.בערב היו חוזרים לבית ילדים והולכים לישון כשהאימא רוחצת אותם, מלבישה אותם,
מכבדת אותם בשלווה (מין חטיף) ומקריאה להם סיפור, יושבת איתם על המרפסת של בית הילדים ושרה איתם שירים, משכיבה אותם לישון במיטה, נותנת נשיקה והולכת. במשך הלילה שמרה על הילדים אחת החברות התורניות.בשבתות היו יורדים ברגל דרך הפרדסים או דרך הסלעים השחורים לוואדי עמוד ושם היינו טובלים במעיין, מריחים כלניות ורקפות ומאוחר יותר היה יורד אחד החברים ולוקח אותם חזרה לקיבוץ.                                                     
באחד הימים, ביום כיפור, פרצה מלחמת יום כיפור ,שהתחוללה ברמת הגולן לא רחוק מקיבוץ 'חוקוק',
ימים של חרדה שלאחריה הפסיקו הסורים לירות על יישובי עמק הירדן.לאחר תקופה קשה זו המשיכה סבתא
לעבוד במרפאה, הילדים גדלו ולמדו בבית הספר המקומי ולאחר כמה זמן נבחרה להיות מרכזת הבריאות
במועצה האזורית עמק הירדן, והייתה אחראית על כל יישובי המועצה.לאחר שמונה שנים עזבה את הקיבוץ
ועברה לעבוד בבית חולים 'פוריה' שבטבריה. בתקופה הזו גם התרחשה מלחמת 'שלג הגליל' שזו מלחמת
לבנון הראשונה, גם מלחמה זו הייתה לה השפעה על יישובים בעמק הירדן.
 
כיום סבתא גמלאית וגרה בחדרה. היא מעבירה את הימים בקריאה, בשימוש במחשב, בחידונים, בציור,
בפיסול בעיסת נייר ובשמיעת מוסיקה. יום אחד בשבוע היא מתנדבת בבית חולים 'הלל יפה' שבחדרה שבו
היא בודקת שמיעה לילודים. בזמן הנותר היא מתפקדת כסבתא לששת נכדיה.

מילון

קלאס
קלאס הוא משחק ילדים. מקורו של המשחק בבריטניה שבתקופת האימפריה הרומית.

קיבוץ חוקוק
חוּקוֹק הוא קיבוץ ליד הכנרת, בקרבת הערים טבריה וצפת, בתחומי מועצה אזורית עמק הירדן. הוא הוקם ביולי 1945, כישוב לחיילים יהודים שהשתחררו מהצבא הבריטי, לאחר מלחמת העולם השנייה.

ציטוטים

”מדי פעם הערבים בסביבה היו מתנפלים על השכונה ומאיימים לירות במשפחות.“