מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבא רבא גדעון – תחנות בחייו

אור עם סבתא יעל וסבתא אילזה
סבא גדעון ז"ל
סבתא יעל מספרת לנכדתה אור על סבא רבא גדעון

נולדתי בתל-אביב בשנת 1948 (בזמן אחת ההפוגות במלחמת השחרור), להוריי אילזה וגדעון אונגר, שעלו לארץ מגרמניה.

למדתי בבי"ס "דוגמא" עד סיום כתה ח' לאחר מכן, המשכתי לתיכון "גאולה".

גדלתי בתל אביב בדירה בת 2 חדרים עד גיל 15 ואז הורי עברו לרמת יוסף שבבת-ים לבית דו קומתי.

עד כיתה י' הלכתי לתנועת נוער: "התנועה המאוחדת" שלימים הפכה ל"נוער העובד".

שירתתי בחיל האוויר בבסיס חצור, שם הכרתי את בעלי, התחתנו ונולדו לנו 3 בנות מקסימות. היום יש לי 8 נכדים 4 בנים ו4 בנות מהממים.

להלן סיפור חייו של אבי גדעון (גרהארט).

סבא רבא גדעון אונגר ז"ל נולד ב- 14.9.1918 בברלין שבגרמניה להורים זלמן ורוזה שהגיעו לברלין מפולין מהעיר Gribow. היו לו שתי אחיות ואח – דנטי, זמי וצילי.

סבא רבא גדעון כילד בגרמניה

 

סבא רבא גדעון חווה אנטישמיות בילדותו תמיד סיפר שברחוב קראו לו בשמות גנאי, בבית הספר נהג המורה להכות אותו עם מקל על כף היד על כל שטות, בנוסף היה אומר לו: "יהודי מלוכלך לך הביתה ותשטוף את עיניך" (עיניו היו מאד כהות).

בהיותו בן 16 בשנת 1934 כחבר בתנועת "הבונים" החליט לעלות לארץ עם עליית הנוער. ההגעה לקיבוץ ללא ההורים ומשפחתו הקרובה הייתה מאוד קשה. ילדי הקיבוץ נהגו לצחוק וללגלג על העולים החדשים ה"מוזרים", במיוחד על אלו שהגיעו מגרמניה.

הוא הגיע "לקבוצת כינרת" בדצמבר 1934 שם עבד ולמד עברית. (אחיו זמי שהיה מבוגר ממנו עלה חצי שנה לפניו לקיבוץ "גבעת ברנר"). לאחר כשנתיים "בקבוצת כינרת" עבר סבא גדעון להתגורר בקיבוץ "גבעת ברנר" היכן ששהה אחיו.

סבא רבא גדעון כשומר בגורן

 

לאחר כ- 3 שנים הכיר בקיבוץ את סבתא רבתא אילזה אשר הגיעה אף היא בעליית הנוער מגרמניה, חמש שנים אחריו ביולי 1939.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה כשחיפשו מתנדבים אשר יתגייסו לצבא הבריטי, התגייס גם הוא ומאוחר יותר כשהוקמה היחידה "הבריגדה היהודית" הצטרף אליה ונלחם נגד הצבא הגרמני באירופה במשך 6 שנים. כל שנות המלחמה לא שמע מהוריו ומאחותו הצעירה אשר נשארו בגרמניה.

לאחר המלחמה קיבל מאחיו זמי שהיה בגבעת ברנר מברק המודיע שאחותו הצעירה צילי נשארה בחיים והיא נמצאת בעיירה בפולין. סבא גדעון ביקש ממפקדו מספר ימי חופש על מנת לנסוע ולהגיע לאחותו. הוא הכין מסמכים מזויפים ע"ש אחותו וכן מדים של חיילת בריטית על מנת שיוכל לקחת אותה למקום מבטחים. ימים רבים היה בדרכו (אירופה הייתה הרוסה לאחר המלחמה. כבישים הרוסים ומסילות רכבת הרוסות) עד שהגיע בשעות לילה מאוחרות לבניין בו התגוררה אחותו, ההתרגשות הייתה גדולה. (אחותו בינתיים התחתנה במחנה). האחים לא התראו כ- 11 שנה. סבא גדעון העיר את אחותו ולכשהתעוררה והבינה מי העיר אותה על פי הקול אך לא על פי המראה והתעלפה. באותו מעמד סיפרה לו אחותו כי ההורים נספו ורק היא נשארה בחיים. עברה תקופה מאוד קשה במחנות עבודה אך הצליחה לשרוד.

סבא גדעון הצליח למצוא קבוצת פרטיזנים שתעביר את גיסו בדרכים לא דרכים דרך יערות ונהרות את הגבולות עד בלגיה. את אחותו צילי הלביש במדי חיילת הבריטית ויצאו לדרך. במעברי הגבול עשתה את עצמה ישנה מאחר ולא ידעה אנגלית וכך הצליחו להגיע לבסוף לבלגיה. בבלגיה היה מרכז של הסוכנות היהודית, שם התרכזו יהודים רבים שהגיעו מאירופה.

סבא רבא גדעון עם אחותו צילי אותה מצא לאחר המלחמה באירופה

 

לאחר זמן מה, הסיעו אותם לאוניה "נגבה" על מנת לעלות לישראל. בהגיעם לחופי הארץ נעצרו ע"י הבריטים והושמו במחנה עתלית. סבא רבא חזר לארץ במאי 1946 וב- 15.7.1946 הוא וסבתא רבתא אילזה נישאו.

סבא רבא גדעון וסבתא רבתא אילזה ביום חתונתם

 

סיפור האהבה בין סבתא לסבא

בחתונה של סבא רבא וסבתא רבתא לא נכחו אחותו ואחיו. אחותו הייתה בעתלית ואחיו זמי היה גם הוא בכלא, לאחר "השבת השחורה" הכניסו הבריטים יהודים רבים לבתי כלא.

סבא רבא גדעון וסבתא רבתא אילזה עזבו את קיבוץ "גבעת ברנר" ועברו לתל אביב. סבא רבא גר אצל אחותו הבכורה נטי וסבתא אילזה שלמדה ב"הדסה הר הצופים" כאחות מטפלת בתינוקות, עבדה אצל משפחות ושם לנה. סבא עבד בכל מיני עבודות מזדמנות ושניהם חסכו וקנו דירה קטנה בת"א. בזמן אחת ההפוגות במלחמת השחרור ב- 3.9.1948 נולדה סבתי יעל.

סבתא יעל כילדה

 

בזמן מלחמת השחרור גוייס סבא רבא גדעון לצה"ל ושירת כקצין בתותחנים ואח"כ בנ"מ. סבא רבא גדעון המשיך לשרת בחיל התותחנים גם לאחר שהתחתן והקים משפחה. בכל עת שהייתה מתיחות ולו הקטנה ביותר היו מגיעים באישון לילה לקרוא לו (באותה תקופה לא היו טלפונים). למחרת היה אמור ללכת לעבודה כאילו כלום לא קרה וזאת על פי הנחיות שקבל.

אחות סבתי יעל ורדה נולדה ב- 1953 בפברואר.

בשנה זו סבא רבא גדעון פתח את העסק של מחסני עצים לנגרות ולבניין בת"א. בעסק עבד עד לפרישתו לגמלאות.

סבתי יעל מספרת עוד על סבא רבא גדעון כי היה אבא מעורב. כל שנה בסוכות היה בונה סוכה לכל ילדי השכונה ובימים שהיה מגיע מוקדם הביתה היה לוקח את הילדות לגן העצמאות להעיף את העפיפון. סבא רבא גדעון היה אדם עם לב ענק עזר לכולם, אדם רגיש במיוחד בכל מה שהיה קשור למשפחתו ולחבריו. ילדות, נכדים ונינים היו כל עולמו: נהג תמיד לומר: "דם זה לא מים". סבא רבא גדעון נפטר בשיבה טובה בגיל 96 באוגוסט 2014, השאיר אחריו אשה 2 בנות וחתנים, 5 נכדים ו-7 נינים כשאחד בדרך.

יהי זכרו ברוך !

תמונת המשפחה

 

גלגולו של חפץ

בתאריך 17.10.1938 נערך פוגרום בעיירה לויטרשהאוזן שבגרמניה.

סבתא רבתא אילזה נולדה שם וכן גם אביה.

באותו היום סבתא רבתא אילזה, שהייתה אז בת 15, לא התגוררה עם הוריה מאחר ולא איפשרו לה להתקבל לתיכון כיהודייה. לכן, שלחו אותה הוריה לנירנברג ללמוד תפירה.

לפנות בוקר לאחר שהוריה יצחק ופאולה יוכסברגר ואחיה אוטו הסתתרו בעליית הגג, החליט אביה שהמשפחה תעזוב את העיירה ותעבור  לנירנברג.

הוא ניגש לחברו הטוב (לא יהודי) פריץ לוס Fritz Loos וביקש ממנו לשמור עבורו על כל תכשיטי הזהב שהיו ברשותם (ליהודים אסרו על אחזקת זהב) עד יעבור זעם.

הוריה של סבתא רבתא אילזה ואחיה לא שרדו.

לאחר מלחמת השחרור קיבלה סבתא רבתא אילזה מכתב מהחבר של אביה בו הוא כותב לה שהתכשיטים נמצאים אצלו והיא מוזמנת לבוא לקבלם.

חברים של סבתא רבתא אילזה נסעו במקרה לביקור בגרמניה והיא ביקשה מהם להביא לה את אותם התכשיטים .

בחודש יוני 2018 קיבלה סבתא יעל הודעת ווטסאפ מזוג (לא יהודי) מהעיירה לויטרשהאוזן, (שנמצאים בקשר איתה ועם סבתא רבתא אילזה) שהנכד של אותו חבר של אביה של סבתא רבתא אילזה רוצה להעביר אליה שני שעוני כיס מזהב שמצא בבית סבו וידוע לו מהסיפורים במשפחה שהם שייכים למשפחתה של סבתא רבתא אילזה.

זוג המכרים שהגיעו בחודש יולי 2018 לארץ לביקור הביא את השעונים איתו.

וכך, התמלאה בקשת יצחק יוכסברגר ז"ל מחברו: כל התכשיטים הגיעו ליעדם לאחר 80 שנה.

שעוני כיס שהוחזרו לסבתא אילזה

הזוית האישית

סבתא יעל: פרויקט "הקשר הרב-דורי" מעביר את העבר שלנו עם חלק מהחוויות שעברנו אנו הסבים והסבתות לנכדינו/ניננו. בחרתי לספר על אבי ז"ל לאור (שזכתה להכירו) איש משפחה עם לב גדול והיסטוריה מרשימה. חוויתי עם אור רגעים מרגשים של ביחד אשר קרבו עוד יותר את הקשר נכדה – סבתא מקווה שכל ילדי ישראל יזכו להשתתף בפרוייקט זה.

הנכדה אור: אני רוצה להודות על ההזדמנות שקיבלתי להשתתף בתוכנית "הקשר הרב דורי" בחרתי לעשות את הסיפור על סבא רבא גדעון ז"ל ולעבוד עם סבתא יעל מפני שהיא יודעת את כל הסיפורים. תמיד כשאני באה לסבתא אילזה וסבתא יעל הן מספרות לי סיפורי ילדות, שואה, חפצים ועוד… למדתי על סיפור אהבה בין סבתא רבתא לבין סבא רבא ז"ל וגם את סיפור החיים שלו. נהנתי מאוד להשתתף בתוכנית עם סבתא יעל.

מילון

מברק
הודעה מהירה ודחופה הנשלחת באמצעות הדואר או בטלגרף.

הבריגדה היהודית
חטיבה יהודית שהוקמה בזמן מלחמת העולם השנייה כחלק מהצבא הבריטי ולחמו נגד הנאצים

עלית הנוער
מפעל הצלה והחינוך של הנוער והילדים מגרמניה.

ציטוטים

”"דם זה לא מים"- המשפט הזה אומר שהקרבה המשפחתית חזקה יותר מכל קרבה אחרת.“