מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבא משה בספינת המעפילים

סבא בבית הספר עיינות
סבא בספינת המעפיליים
בדרך לארץ ישראל באניות פאן יורק ופאן קרשקנט

סבא משה מספר על עלייתו לארץ באניות העפלה אניות: "פָּאן יוֹרק" ו"פָּאן קרֶסֶנט"

נולדתי בשנת 1931 בעיר ואסלוי  שברומניה מצבנו הכלכלי היה טוב.  נולדתי בן שלישי להורים בעלי מסעדה. להורים שלי היה  קשה  לטפל בשלושה תינוקות לכן העבירו אותי לידי אומנת (משרתת) בביתן שהיה בחצר.  בעיר בואסלוי למדתי בבית ספר ישראלי ששמו "עשה טוב".                                         

כשהייתי בכיתה ה' פרצה מלחמת העולם השנייה. הגרמנים השתלטו על רומניה ובין יתר הצרות סגרו את בית הספר. את המבוגרים העבירו למחנות עבודה ואת הילדים לקחו לעבודות חקלאיות.  את  אבי אלעזר  ואת אחי הגדול אריה  לקחו למחנות עבודה שם נהרג אבי בגיל 40.

אחרי המלחמה התחילו לפעול ברומניה תנועות נוער ציוניות ובהמשך הקימו מחנות הכשרה לעליה לארץ .בשנת 1947 אני נכנסתי למחנה כזה וכעבור כמה חודשים ב דצמבר 1947 יצאנו ברכבות בלילה לנמל בבולגריה שם עלינו  על אניית משא עם אצטבאות כך נכנסו לאנייה כ-8000 עולים והייתה אנייה שנייה באותה צורה. לאניות קראו אניות: "פָּאן יוֹרק" ו"פָּאן קרֶסֶנט" 

 הכתבה בעיתון על סיפור עלייתם

בינואר שנת 1948 הגענו לנמל חיפה אולם האנגלים לא נתנו לנו לרדת ועלו חיילים אנגלים על האוניות והובילו אותנו למחנה מעצר בקפריסין. משם האנגלים הסכימו לעליית ילדים בלבד לארץ. ובחודש  מרץ 1948 עלינו באנייה קטנה ארצה.

יצאנו מקפריסין באוניה קטנה נמל חיפה לא היה עמוק ואניות לא יכלו להיכנס לנמל .האנשים הועברו לנמל בסירות קטנות.

מנמל חיפה העבירו אותנו למחנה עולים באוהלים שהיה ברעננה. אחרי כמה ימים באה לבקר גב'עדה מימון-פישמן שהייתה מנהלת   בית ספר תיכון חקלאי "עיינות". אחרי כמה ימים עברה כל הקבוצה שלי לעיינות. .מסביב לעיינות היו כפרים ערבים (איבנה, קוביבה  ועוד)  והערבים היו פולשים בלילות בעיקר לשם גניבות. . כשהגענו לימדו אותו להשתמש ברובים וברימונים. 

היממה שלנו התחלקה לארבעה חלקים:

רבע יום למדנו, רבע יום עבדנו בחקלאות (אני עבדתי בכוורות הדבורים) רבע יום בלילה שמרנו בעמדות ע"י הגדר ורבע הלילה  האחרון שנשאר  היה לשינה.

העשרה

אניות: "פָּאן יוֹרק" ו"פָּאן קרֶסֶנט" 

"הפָּאנים היה כינוין של שתי אוניות מעפילים גדולות: "פָּאן יוֹרק" (Pan York; ובשמה העברי: "קיבוץ גלויות") ו"פָּאן קרֶסֶנט" (Pan Crescent; בשמה העברי: "עצמאות"), שיצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר 1947 כשעליהן מעל 15,000 נפש מקהילת יהודי רומניה ו-420 מיהודי בולגריה, ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין. שתי הספינות שטו יחדיו לאורך כל הדרך ולכן הן כונו בשם אחד- "הפאנים". גודלן של האוניות, הארגון המדוקדק והמאבק הדיפלומטי סביב הפלגתן על רקע החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר, הקנו לפרשת ה"פאנים" חשיבות רבה בתולדות ההעפלה". ויקיפדיה

תשע"ו, 2016

מילון

ואסלוי
עיר ברומניה

הפָּאנים
הפָּאנים היה כינוין של שתי אוניות מעפילים גדולות: "פָּאן יוֹרק" (Pan York; ובשמה העברי: "קיבוץ גלויות") ו"פָּאן קרֶסֶנט" (Pan Crescent; בשמה העברי: "עצמאות"), שיצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר 1947 כשעליהן מעל 15,000 נפש מקהילת יהודי רומניה ו-420 מיהודי בולגריה, ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין. שתי הספינות שטו יחדיו לאורך כל הדרך ולכן הן כונו בשם אחד- "הפאנים". גודלן של האוניות, הארגון המדוקדק והמאבק הדיפלומטי סביב הפלגתן על רקע החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר, הקנו לפרשת ה"פאנים" חשיבות רבה בתולדות ההעפלה.

ציטוטים

”לאניות קראו אניות: "פָּאן יוֹרק" ו"פָּאן קרֶסֶנט" “