מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבא יששכר גדל עם המדינה ואוהב אותה בכל ליבו

סבא יששכר פרובלר
סבא יששכר ואלעד הנכד
סיפור חיים השזור בתולדות המדינה

שמי יששכר פרובלר, סבא של אלעד עמו אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי.

נולדתי בישראל בחיפה בשנת 1950 בבית חולים אמהות שהיה בית חולים ליולדות. גדלתי בקרית ביאליק בן יחיד להורי משה ושרה. אבי משה עלה לארץ בשנת 1935 מהעיר לבוב שבפולין, יחיד ממשפחתו ולכן הוא היחיד ששרד את השואה. אמי שרה לבית שוואר עלתה לארץ מהעיר וויזניץ שברומניה לאחר שעברה את השואה בשנת 1948 לאחר שהוגלתה למחנה מעצר על ידי הבריטים בקפריסין. שניהם היגיעו לארץ ופה הכירו והתחתנו בשנת 1949.

אבי היה איש מאוד מיוחד היא העניק לי חינוך ערכי המלווה אותי עד היום אחד הערכים החשובים ביותר היה אהבת אדם. אבי נהג תמיד בכבוד כלפי הזולת כאשר היינו צועדים ברחוב היה נוהג לברך כל אדם שעבר מולו הוא היה מרים אתה כובע שלו ומחייך בסבר פנים יפות. לעיתים, כילד הייתי שואל אותו האם הוא מכיר את האיש שעבר, הוא היה מחייך ואומר: "כל ישראל חברים זה לזה, כל ישראל אחים כולנו משפחה אחת".

למדתי בבית הספר יסודי ממלכתי ביאליק ילדותי באותם ימים הייתה ילדות מלאת חוויות, בבית הספר היסודי. הייתה לנו מורה מקיבוץ לוחמי הגטאות היא הייתה פרטיזנית, היא נהגה לקחת אותנו לטיולים של רכיבה על אופניים ככה הכרנו את הסביבה ואת הטבע המיוחד של האזור בו גדלנו. היא גם ספרה לנו על השנים בהם הייתה פרטיזנית ביערות בתקופת מלחמת העולם השנייה. היא הייתה מורה מאוד מיוחדת ואנחנו התלמידים שלה היינו לה כמשפחה גדולה. הכרנו את משפחתה, את בעלה וילדיה וביקרנו בביתה. היא הייתה דמות מאוד משמעותית עבור תלמידיה.

חוויה נוספת שזכורה לי היטב הייתה בשנת הבר מצווה שלנו היו לנו משימות שונות שאחת היתה נסיעה לקיבוץ שער העמקים כדי להכיר את החיי הקיבוץ למדנו שם הכרנו את ילדי הקיבוץ בני גילינו ואחר כך הם באו והתארחו בבתים שלנוכל גן הם למדו על החיים בעיר.

בתקופת הנעורים הייתי חניך בתנועת הנוער העובד והלומד ולאחר מכן עברתי לתנועת הצופים בשבט "להבות". הייתי מדריך שאני מנסה לשחזר את תקופת הנעורים בקריית ביאליק תקופה נפלאה, מלאת חברים, החיים מתנהלים ברחוב, משחקים כדורגל, עושים מתיחות ותעלולים לאנשים ברחוב, משחקים משחקי חברה על הדשא, רוקדים ריקודי עם. "בן לוקח בת ובת לוקחת בן והרבי אמר שאסור להתחתן."

בשנים אלו גם עברנו את מלחמת ששת הימים וזכור לי האפלה של החלונות, חפירה של שוחות, מילוי שקי חול, שיירות של הצבא, טנקים משוריינים שעוברים בכביש חיפה עכו, בדרכן לצפון ואנחנו עומדים בצידי הכביש זורקים לחיילים ממתקים, סיגריות ומברכים אותם שיחזרו בשלום.

בתיכון למדתי בתיכון קריית חיים לאחר התיכון התגייסתי לצה"ל שירתי בגדנ"ע כמדריך נוער. זה היה שירות חשוב ומשמעותי. לאחר השירות בצבא המשכתי את העשייה החינוכית כמדריך, לאחר הצבא הייתי מרכז שבט צופי קרית ביאליק ובמקביל ניהלתי מועדון נוער של עיריית חיפה בשכונת חליסה. מועדון הנוער של העיריה שימש בית אליו הגיעו ילדי השכונה מכל הגילאים. במועדון הם יכלו לשחק משחקי חברה, משחקי קופסא ופינג פונג, כמו כן אירגנו להם מסיבות בחגים ובילוי עם מוסיקה בימי שישי. המועדון הזה היה כמו בית שני לילדים ולנוער מבתים לא פשוטים. העשייה הזו הייתה מאוד חשובה ומשמעותית, התרומה למען האחר היא ערך חשוב בחברה וערך חשוב עליו גדלתי עוד מבית הורי ואני שמח שיש לי חלק בזה גם לנכדי אלעד כמו גם לנכדים האחרים והאהובים שלי אני מנסה להחדיר את הערך החשוב של אהבת עם ישראל ואהבת ארץ ישראל דרך טיולים בארץ, רק ככה באמת ניתן להכיר ולאהוב את ארץ ישראל.

בגיל עשרים וחמש התחתנתי אם נאוה כהן, נאוה היא צברית דור שביעי בארץ. כשהיכרתי אותה היא הייתה אלמנת מלחמה, ממלחמת יום הכיפורים אימצתי את בתה מיכל, שנולדה לאחר שאביה נהרג. לאחר שהתחתנתי עברתי לגור בעיר חיפה. הקמנו משפחה יש לי שני ילדים ושבעה נכדים. התחלתי לעבוד בבנק ורכשתי את השכלתי האקדמית תואר ראשון ושני בחוגי לימודי ארץ ישראל והיסטוריה של עם ישראל.

כיום כסבא לשבעה נכדים אני מקפיד להיות מעורב בחיים שלהם. בשעות הפנאי אני פעיל במועדון ספורט,  במועדון הגמלאים של הבנק. אני אוהב מאוד סרטים ואופרה ובעיקר אוהד שרוף של קבוצת הכדורגל הפועל חיפה שגם היא עושה לי נחת בתקופה האחרונה.

הזוית האישית

יששכר פרובלר, סבא של אלעד  משתתפים יחד בתכנית הקשר הרב דורי.

מילון

פרטיזנים
התארגנות של לוחמים ביערות שלחמו נגד הנאצים בתקופת מלחמת העולם השנייה

ציטוטים

”אהבת עם ישראל ואהבת ארץ ישראל דרך טיולים בארץ “