מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבא זאב מספר על הוריו ממיסדי כפר יונה

סבא ומאיה באחד המפגשים
סבא בטקס טו בשבט
סיפור ילדותו של סבא

שמי זאב ליאור (ליכטיגשטיין), סבא של מאיה נולדתי בכפר יונה בשנת 1934, הורי היו ממייסדיי הכפר.

בילדותי כפר יונה הייתה כפר קטן מאד, המשפחות שחיו שם התפרנסו מחקלאות ובעיקר מפרדסי הדר. כשאימי הייתה בהריון איתי, לא היה בית חולים ליולדות בסביבה, הקרוב ביותר היה בעפולה, לכן אימי נאלצה לנסוע בעגלה רתומה לסוס לטול-כרם ומשם ברכבת לעפולה.

מילדותי אני זוכר שהיינו מעט ילדים בכפר, ולכן למדנו ביחד 2 כיתות. מכיתה ה' אני וחבריי נסענו לנתניה כדי ללמוד שם בבית ספר ביאליק. האוטובוס לנתניה היה רק 3 פעמים ביום לכן לפעמיים נסענו באוטובוס ערבי שנסע מטול-כרם לנתניה.

כבר בגיל 13 הושבעתי ל"הגנה" (הצבא שלפני העצמאות) על אקדח וספר תנ"ך. במלחמת העצמאות הייתי בגיל 13 וחצי, יחד עם חברי עזרנו למגנים על הכפר: היינו מעבירים קשרים (הודעות) מעמדה לעמדה, היינו בתצפית ממגדל המים, עזרנו בניקוי הנשק ועוד.

בילדותי עזרתי להורי במשק העזר: גידול ירקות, גידול תרנגולות וגם בהשקיית פרדס התפוזים. בכפר לא היו כבישים ומדרכות רק חול וחול אנו שיחקנו ברחוב חופשים (ללא השגחה) כי כמעט ולא היו מכוניות. בילדותי שיחקנו הרבה משחקי ילדות ברחוב שיחקנו מחבואים, תופסת, מחניים, הקפות, חמש אבנים, כל מיני גלגלים, קלאס וכדורגל. בבית שיחקנו בדמקה, דומינו, ריכוז (מונופול), קלפים (מלחמה), דוקים ועוד…

החגים בילדותי

בילדותי חגיגות החגים היו חוויות שזכורות לי במיוחד. בראש השנה, בכפר יונה כל הכפר היה מתאסף בבית הכנסת, הילדים שיחקו ליד בית הכנסת וכולם חיכו לתקיעת השופר. ביום כיפור, השתדלנו לצום והילדים היו עושים תחרות מי צם יותר זמן. בסוכות, עזרנו להורים לבנות את הסוכה מענפי דקלים. קישטנו את הסוכה בלולבים ואשכולות תמרים, רימונים וכמובן שהכל קטפנו לבד. עשינו עוד קישוטים מנייר צבעוני שרשראות וסלסילות, בנוסף היו לוקחים ביצה ומחוררים משני הצדדים מוצאים את פנים הביצה על ידי נשיפה ומקשטים את ביצה עם מקור, כנפים וזנב וכך יוצא ציפור שתולים על הסוכה. בשמחת תורה היו הולכים עם דגלים ולמעלה היו שמים תפוח עץ. בזמן ההקפות נישקנו את ספר התורה.

בחנוכה היינו משחקים בסביבון, בבית ספר היינו בונים חנוכייה מפקקים של בקבוקים ואימי הייתה אופה סופגניות ולביבות (לא היו אז קונדיטוריות). בט"ו בשבט, כל ילד מהכיתה החזיק שתיל ביד והלך לשתול אותם ברחבי הכפר.

%d7%a1%d7%91%d7%90-%d7%91%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%95%d7%aa%d7%95-%d7%91%d7%98%d7%95-%d7%91%d7%a9%d7%91%d7%98

בפורים הכנו תחפושות והייתה תחרות של מי התחפושת הכי יפה… בפסח – כולנו התרגשנו לקניית הבגדים החדשים, היו קונים כלים חדשים ואת הכלים הישנים יותר היו שמים בדוד גדול  עם מים רותחים בכפר וכך היו מנקים את הכלים בפסח וזה נקרא "הגעלת – כלים". הילדים היו משחקים באגוזים (זוג או פרד) בסדר קראנו את האגדה עד הסוף (לא כמו היום). נולדתי בשנת 1934, בילדותי עוד לא חגגו את יום העצמאות. בל"ג בעומר כמו הילדים היום אספנו עצים ועשינו מדורה גדולה וזרקנו תפוחי אדמה והיינו שרים שירים נגד היטלר. את חג שבועות חגגו כל תושבי הכפר ביחד וכל ילד הביא טנא עם פירות וירקות בדרך כלל שגדלו בבית ולפעמים גם שמו יונים. נהגו לעשות מכירה פומבית של הסלים בדרך כלל כל ילד היה קונה את הסל של עצמו והכסף הלך לקרן קיימת. חג האהוב עליי הוא פסח כי קיבלנו בגדים חדשים ושיחקנו באגוזים. ובסופו של דבר חיכינו לחופש הגדול! 🙂

תרומתי למדינה

תרומתי לארץ החלה כבר מגיל  13 עם חבריי שבו עזרנו למגיני הכפר בזמן מלחמת העצמאות, עזרנו בהעברת הודעות (אז לא היו טלפונים), ניקנו נשקים ותצפתנו במגדל המים. לאחר כמה שנים התגייסתי לצה"ל, שם שירתתי בחיל האוויר כטכנאי מטוסים. לאחר השירות הסדיר המשכתי במילואים עוד הרבה שנים.

בבעלות משפחתינו היה מפעל גדול למוצרי בטון ומדרכות ובמשך השנים עזרנו בפיתוח ורצוף מדינתינו מהצפוון עד הדרום.

הזוית האישית

מאיה: עם סבי אני נפגשת הרבה אבל לא ממש יצא לי לשבת ולדבר איתו על העבר ולשמוע ממנו סיפורים מילדותו. תכנית זו נתנה לי את האפשרות לעשות זאת ובזכות זאת למדתי על סבי. היה לנו זמן איכות ביחד ומאד נהניתי והתרגשתי לנהל איתו את השיחות האלו.

מילון

הגעלת כלים
במסגרת הכנות הבית לפני חג הפסח היו שוטפים את הכלים בתוך דוד גדול עם מים רותחים כדי שלא יישאר חמץ על הכלים.

ציטוטים

”" כבר בגיל 13 הושבעתי ל"הגנה" על אקדח וספר תנ"ך,"“