מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבא ברוך ראובן

סבא ברוך ראובן וסבתא אידיט

שמי שירי לוקיאץ משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבא שלי ראובן וסבתא שלי אדיט. תעדתי והעלתי את הסיפור של שניהם: קישור לסיפורה של סבתא אדיט

סיפורו של סבא ברוך ראובן

סבא מספר:

"נולדתי בשנת 4.1.1951 בבית חולים רמב"ם, גדלתי בעירה סמוכה לחיפה ששמה הערבי עם קום המדינה היה חווסה בשנת 1952 הוסב שמה לבן דור. למדתי בבית ספר גלילות בבן דור שקיים עד היום. לא אשכח את המורים המשובחים שהיו לי. מורי בית הספר היו מורים שהניחו אותי לציונות והגשמה. אזכיר את המורה להיסטוריה יחזקאל תנאי שבזכותו אהבתי את מקצוע ההיסטוריה. המשורר חיים גורי היה מבקר משנת 1957 בבית ספר גלילות ומשתתף בטקס האזכרה של חיים בן דור שנפל בעיירה חוואסה שלימים נקראה על שמו.

משפחת שטלצר. אני ראובן והורי ברוך יצחק ואמי רוזה חלקנו בית ערבי נטוש עם משפחת שטלצר שלהם היו 2 בנות הייתה לנו חצר גדולה ובוסתן של עצי פרי. משפחת שטלצר עלו לארץ מפולניה כפליטי שואה. הורי עלו לארץ בשנת 1948 עם האנייה פאן יורק! שכניי היו זיקו גרציאני המנצח המפורסם של תזמורת צה"ל לאחר שנה זיקו גרציאני עבר ליפו . אבי ברוך יצחק נולד בשנת 1920 בעיר בקאו בחבל מולדביה ברומניה. בתקופת מלחמת העולם השנייה היה עצור במחנה טראנסיסטיאה ועבד כחייט עבור הצבא הגרמני והיה מבריח אוכל למבנה המגורים כדי להאכיל את חבריו העצורים.

נתפס על ידי השומרים הרומנים תוך כדי הברחת לחם, עונשו היה 30 מלקות עם שוט. עם עלייתו לארץ עבד במפעל לגין לקופסאות פח בקיבוץ יגור, בהמשך עבד במפעל לדשנים וחומרים כימים במפרץ חיפה עד ליציאתו לגמלאות ונפטר בשנת 2004.

אמי ברוך רוזה נולדה בשנת 1924 בעיר בקאו. לאביה אברהם אברמן הייתה תחנת קמח לתחינת תירס . איכרי הסביבה היו באים עם שקי תירס לתחנה  ותוכנים  תירס. אם פרוץ המלחמה משתפי הפעולה של הגרמנים החרימו את התחנה . לאחר המלחמה הוחזרה התחנה לסבי אברהם. בזמן המלחמה אמי  הסתתרה במרתף בעיר בקאו. בשנת 1948 עלתה לארץ ועסקה למחייתה כתופרת .

אחי רמי ברוך נולד בשנת 1955 ולמד גם בבית ספר יסודי גלילות. בשנת 1966 עברתי עם משפחתי לחיפה לרחוב הלל 19 . למדתי בגימנסיה ביאליק שהייתה שם דבר בחיפה. אחי למד בבית ספר המקצועי בסמ"ת הנדסאי אלקטרוניקה. אני ואחי רמי אהבנו מאד תאטרון. היה לנו חבר שאביו היה שחקן תאטרון חיפה בשם נתן מידלר.  השחקן נתן מידלר גרם לאחי רמי להתאהב במקצוע המשחק ואכן בהמשך החיים הפך להיות שחקן בתאטרון הקאמרי.

בשנת 1969 בחודש מאי התגייסתי לצבא ההגנה לישראל לחיל השריון! כבר בטירונות ירדנו לתעלת סואץ לעזור לחייל ההנדסה להקים את קו ברלב שהוקם אחרי מלחמת ששת הימים. תוך כדי עבודות הביצורים של מוצבי הקו. תוך כדי עבודות הביצורים נפלה פצצה של מרגמה בתוך חצר המוצב והרגה שלושה חיילים שאחד מהם אברהם צדקה זיכרונו לברכה שהיה בן שכבה שלי בבית הספר גלילות .בהמשך השרות הצבאי הייתי מדריך קשר שריון וזכיתי להיות קשר ראשי של האלוף יאנוש בן גל מציל רמת הגולן במלחמת יום הכיפורים ומאוחר יותר אלוף פיקוד הצפון. בזמן שרותי בסדיר היה יאנוש בן גל סגן אלוף מפקד קורס מפקדי פלוגות. השרות תחת פיקודו היה חוויה נדירה!

עם שחרורי מהצבא בשנת 1972 הכרתי את אשתי אדיט והתחתנו באוגוסט 1973. כחודש לאחר החתונה פרצה מלחמת יום הכיפורים והוקפצתי לרמת הגולן לשרת בחטיבת המילואים של השריון 627. מפקד החטיבה היה אורי אור לימים מפקד פיקוד צפון.  מרגע הצטרפות החטיבה לקרבות פעלה החטיבה באזור נפח ומזרחה לכיוון סוריה. החטיבה פרצה לכוון סוריה והגיעה עד 40 ק"מ מדמשק. אחד הקרבות החשובים של החטיבה הייתה השמדת החטיבה העירקית שעזרה לסורים. צוות הטנק שלי השמיד 11 טנקים של העירקים ובתוך חצי שעה הושמדה כל החטיבה העירקית. זו הייתה גולת הכותרת של קרבות חטיבת 627. ביום השמונה עשרה של המלחמה נפצעתי מנפילת מרגמה ופוניתי לבית חולים זיו בצפת ומשם לשיקום בתל השומר בעיר רמת גן.

כעבור שנים בעת שרות מילואים במסוף ראש הנקרה בשנת 1986 פשטו מחבלים על חוף ראש הנקרה בסירת גומי מסוג זודיאק. בעת הפשיטה של המחבלים זיהיתי אני ועד חייל בשם שאול את הפשיטה והזעקנו את כוחות של האזור ברשות סיירת גולני והצלחנו לחסל את חולית המחבלים שמנתה 3 מחבלים. כל הלילה ריתקנו את המחבלים במקומותיהם ולא אפשרנו להם להתקדם. בסביבות חמש בבוקר צוות סיירת גולני ואני ועוד חייל הצלחנו לחסלם. בתחילת הפשיטה החוליה הצליחה להרוג 2 חיילים שלנו גשש בשם רחאל וחייל צנחנים בשם בן דב, יהי זכרם ברוך.

להמשך סיפורו של סבא ראובן ניתן לקרוא בקישור לסיפורה של סבתא אדיט

הזוית האישית

שירי לוקיאץ השתתפה בתכנית הקשר הרב דורי ותיעדה את סיפוריהם של סבא ושל סבתא

מילון

זיקו גרציאני
יצחק (זיקוֹ) גְרַציָאני (4 באוגוסט 1924 – 7 ביולי 2003) היה מנצח ומעבד מוזיקלי ישראלי. מנצחן של תזמורת צה"ל ושל מקהלת צדיקוב.בשנת 1962 מונה למנצח תזמורת צה"ל, תפקיד שמילא עד יומו האחרון, וממנה פרש בדרגת אלוף משנה. במסגרת התזמורת הופיע בעצרות ממלכתיות רבות, וערך עם התזמורת מסע הופעות בכל רחבי העולם. ב-1969, עם עלייתה לארץ מרוסיה של הזמרת נחמה ליפשיץ, ערך איתה סיבוב הופעות בארץ ובעולם.

ציטוטים

”שכני היו זיקו גרציאני המנצח המפורסם של תזמורת צה"ל “