מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבא בנימין – בביתו דיברו אנגלית ויידיש

בקשר הרב דורי
בקשר הרב דורי
בואו ותכירו את דמותו וסיפור חייו המיוחדים של סבנו בנימין

סבא שלי בנימין (בנג'י) נולד בבית חולים נוצרי בפילדלפיה שבארה"ב בשנת 1943 הוא גדל בבית גדול ונאה בין שתי משפחות, בביתו דיברו אנגלית ויידיש.
 
הבית היה בית חילוני.במהלך כל שנות תקופת בגרותו הלך כל קיץ למחנה 'רמה', מחנה ציוני שלמדו בו עברית, לימודי קודש, מנהגים יהודיים ושירי ארץ ישראל, חלומם של אנשי המחנה היה לראות את ארץ ישראל ואולי אף לעלות אליה. בגיל 14 הכיר את יהודית (ג'ודי) במחנה ובסביבות גיל 20 הם התארסו, אך לפני האירוסין בגיל 19 ביקר בנימין בישראל לשנה אחת ובה למד רבנות ולימודי קודש.
בגיל 21 התחתן עם יהודית וחלומם היה לעלות לארץ ישראל לאחר כמה שנים החליטו לממש את חלומם ולעלות לארץ ישראל, אך בנימין היה צריך לסיים את חובתו כרב בקהילה ולשרת עוד ארבע שנים.  לאחר כמה שנים הצליחו להשיג את הדברים הנחוצים בשביל מסע כזה, וכך עם שלושה ילדים ועם רכוש דל התחילו את מסעם לארץ ישראל.
 
העלייה לארץ ישראל
עליתם ארצה לא הייתה בתקופה טובה בעת עלייתם פרצה מלחמת יום הכיפור זאת הייתה תקופה מאוד קשה בשביל כולם "הורינו תמכו מאד למרות שידעו את הסכנה הרבה הכרוכה בעלייתנו הם לא אמרו מילה רק עשו  כל מה שיכלו כדי לעזור הם ידעו שרצינו לעלות לארץ ועזרו לנו וליוו אותנו לכול אורך המסע" בכל יום של המלחמה הגיעו סביב וסבתי אל שדה התעופה בניו יורק, ונשלחו הביתה מפני שהטיסות היו עמוסות בציוד למלחמה ובחיילים שחזור לשרת . ביום האחרון של המלחמה  – התפנה מקום בטיסה, והם בחרו לעלות.
 
כשהגיעו ארצה בדיוק נסתיימה המלחמה, שדה התעופה עדיין היה שרוי בעלטה.  כל המוניות וההסעות נשלחו לצבא או הושבתו אך למזלם הגיע איש שהיה פטור מלשרת בצבא כי היו לו הרבה ילדים, ורצה בכל זאת לתרום את חלקו בכך שיאסוף עולים חדשים, בשדה התעופה ויסיע אותם בחינם לכל מקום שירצו, ואכן אותו האיש, לקח אותם לביתם החדש בירושלים.  סבי וסבתי הגיעו למרכז קליטה בקטמון בירושלים שם הם למדו אותם עברית ותרבות ארצישראלית.סבי התחיל לעבוד בחינוך יהודי וסבתי נשארה עם התינוק בן השלושה חודשים בבית (דניאל).
במהלך השנים הראשונות, הם ניסו לעבוד בחופשים בקיבוץ סבתי כגננת וסבי כמורה ליהדות. לאחר כמה שנים עברו לדירה אחרת בירושלים ושם נולד אבינועם ילד הרביעי. סבתא שלי יהודית עבדה מספר שנים כגננת, בהמשך להכשרה שקיבלה בחו"ל , בגן פרטי שהיא הקימה בביתם. לאחר מספר שנים היא החלה לעבוד בחוות הנוער הציוני שבירושלים פנימיה של עליית הנוער, שכיום יש שם בית ספר תיכון מוצלח מאוד וכן פנימיה לנוער בסיכון ולחיילים בודדים. סבתא עבדה כמגייסת כספים,  ושם היא עובדת עד היום, ושמחה מאוד בעבודתה. לאחר הרבה שנים נולדה להם הבת החמישית טליה (טלי) וכל יתר הילדים המשיכו לגדול כיום המשפחה גדלה מאוד , ומלבד 5 ילדים יש גם הרבה נכדים.
סבינו בנימין בעצם עסק בחינוך יהודי כל ימיו, בלימודי רבנות, עם נוער יהודי אמריקאי, ובהמשך גם עם מבוגרים ישראלים. בשנים האחרונות יצא לפנסיה ומנצל את הזמן שלו לעסוק בדברים שחלם עליהם הרבה שנים שבהם הוא היה עובד. הוא כתב כמה ספרים על ספרים בתנ"ך. יש לו ספר פירוש על מגילת שיר השירים, וגם על ספר תהלים. סבי גם אוהב מאוד את ספר קוהלת, ועכשיו עסוק בכתיבת ספר נוסף סבא וסבתא גרים ברחוב מאיר נקר, רחוב שהיה שם ממש בראשית השכונה בשנים הראשונות הם היו 'חלוצים' , והיו שותפים להקמה של כל הדברים החשובים שקמו בשכונה. בית הכנסת, בית ספר יסודי דתי שלא היה, וכן סניף בני עקיבא. הם השקיעו הרבה שעות ומאמץ, שכל הדברים האלה יקומו ויהיו מוצלחים. השכונה הייתה שכונת עולים, מהרבה ארצות שונות, והם נהנו מאוד שהם והילדים שלהם  – מכירים דרך השכנים הרבה מנהגים שונים.
רחוב מאיר נקר הוא בקצה של השכונה ממש ליד הכפר הערבי שליד ארמון הנציב. במשך הרבה שנים ניסו סבא וסבתא, ליצור יחסים של שכנים טובים עם הערבים בכפר, ואפילו הצליחו לעשות ביקורים אצלם והם אצלהם ולקדם מאוד הרבה רעיונות טובים . עכשיו בתקופה הזאת זה לא פשוט שם כי היחסים פחות טובים.סבא וסבתא שלי אוהבים הרבה דברים, מוסיקה , טיולים את ארץ ישראל ובעיקר בילויים עם המשפחה. כשהורינו היו ילדים אז סבא וסבתא שלנו לקחו אותם להרבה טיולים וממש הכירו להם את הארץ הם גם לימדו אותם הרבה שירים, זמירות של שבת וגם שירים של ארץ ישראל ועד היום כשהמשפחה נפגשת, אז שרים הרבה ביחד. 
אנו לומדים מסבא וסבתא שלנו הרבה דברים חשובים. למשל לא להתייאש אף פעם. הם עלו לארץ בתנאים שהיו מאוד קשים ובכל זאת התעקשו והצליחו. סבא וסבתא גם מאוד בולטים בדבר אחד שאנו ממש לומדים ממנו וזה הכנסת אורחים. כל פעם שאנחנו מגיעים אליהם תמיד יש אורחים נוספים. השולחן של סבתא בשבת לא יכול להיות ריק מאוחרים, ותמיד היא מוצאת מישהו להזמין.דבר אחרון זה השמחה סבתא תמיד עם חיוך גדול, וכל הזמן אומרת דברים טובים, וחושבת מחשבות טובות, וסבא , אוהב מאוד אנשים ואותנו. ותמיד כיף להיות איתו. אנו מאוד שמחים על כל הלימוד והתהליך הזה עם סבא , ומקווים להמשיך ללמוד איתו, וגם ללמוד ממנו עוד ועוד דברים טובים וחשובים, למשל שהוא איש מאוד ישר וצודק, וגם דברים טובים רבים אחרים.
תשע"ו

מילון

ג'יפמה
הכינוי ללכת לישון בבית משפחת סגל

ציטוטים

”אני לא רוצה להחליט על הילדים שלי הם יבחרו ואנו נשמור עליהם מרחוק“