מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבא אריה – האוטוביוגרפיה

שלי וסבא (שלי בת כ- 2.4 שנים) בחגיגת בריתה של אחות של שלי
סבא אריה בצעירותו
שלי דוד וסבא אריה יוצרים ומתעדים את סיפור חייו של סבא אריה

"שמי אריה ונקראתי על שם סבי שלא הכרתי אותו כי נרצח בשואה. שם משפחתנו היה לאורך כל השנים בלומנפלד מעולם לא שינינו את שם משפחתנו לשם אחר. נולדתי בישראל בבית חולים רוטשילד אשר כיום נקרא בני ציון. נולדתי בתאריך 17.11.1954, אני חוגג כל שנה את יום הולדתי במסגרת משפחתית.

במסגרת משפחתי הגרעינית אני הילד האמצעי, יש לי אחות גדולה ממני בשם יונה ואח קטן ממני בשם אבי. בגלל שאני הייתי הילד האמצעי הייתי צריך לוותר לאחותי כי היא גדולה ממני ולוותר לאחי כי הוא קטן ממני ותמיד אמרתי והתלוננתי: "ומי יוותר לי?!" למרות זאת לא הרגשתי איזה שהוא יחס שונה מצד משפחתי אלי. יונה, אחותי, גדולה ממני בשנתיים וחצי, הלכנו יחד לאותו בית ספר יסודי הנקרא "ביאליק". אבי קטן ממני ב – תשע שנים ולכן לא חלקנו יחד דברים משותפים. אבי למד בבית ספר יסודי "ליאו בק".

את ילדותי העברתי בשכונת הדר הכרמל ברחוב גולומב בחיפה. הבית בו גדלנו היה בן שלושה חדרים ומרפסת. חדר אחד היה להורים, חדר אחד אורחים, כלומר סלון וחדר אחד לאחותי ולי. כאשר אבי נולד ההורים סגרו את המרפסת ועשו ממנו חדר ליונה ואבי ישן איתי באותו חדר.

באזור מגורינו הייתה סמטה הנקראת סמטת השחר שבה היו מתרכזים ילדי כל השכונה והסביבה. המקום היה מקום מפגש לגדולים ולקטנים משעות אחר הצהרים ועד לשעות הערב. התחביב העיקרי שלי  כנער היה לבלות בתנועת הנוער הצופים הנקראת "שבת ילל" אשר בה הייתי חניך ומדריך וראש בדוד. שם בתנועה בעצם ביליתי את רוב זמני, אם זה בלארגן פעילויות תרבות ואם בלארגן כנסים. השירים שאני זוכר מילדותי הם שירי תנועות הנוער וגם היום אני נוהג לשיר אותם.

בילדותי היינו משחקים בכל מיני משחקים כמו: ארבע אבנים, עמודו שמות, סוס ארוך, חמור חדש, גוגואים ,בלורות (גולות), מחבואים, דג מלוח ,פינוקיו ועוד ועוד. מקום המשחקים היה בסמטת השחר. חלק מהמשחקים משחקים גם היום. אחד האירועים הזכורים לי מילדותי היה טקס בר המצווה ועלייה לתורה, שאת הפרשה למדתי אצל רב שהוא היה הרב המשפחתי שכל בני דודיי למדו אצלו. הפרשה שלמדתי הייתה פרשת ויצא.

אחד המקרים המלווים אותי בחיי היה מקרה עם סבי ז"ל. סבי וסבתי היו גרים ברחוב הרצל בהדר, סבי היה מגדל על גג ביתו כבשה תרנגולות ויונים. עם הכבשה סבי היה יוצא בשעות הצהרים לוואדי ניסנאס וחוזר בשעות הערב. אני וחברי היינו יורדים כל יום שלישי לאחר פעולה בצופים לאכול פלפל. באחד הפעמים בימי השלישי סבי בא לקרתנו ואני התביישתי והתחבאתי אחרי עמוד עד שהוא עבר.

למחרת קבענו עם אמי להיפגש אצל סבא וסבתא. כאשר באתי לנשקו הוא הסתכל עליי ואמר מי שמתבייש בסבא שלו לא מגיעה לו לקבל ממנו נשיקה. הוא סיפר לי שהוא ראה אותי ואת חבריי אתמול ושאני התביישתי בו. ניגשתי אליו חיבקתי אותו וביקשתי סליחה. המסר שלו היה שבמשפחה לא מתביישים. זה מקרה שלעולם לא אשכח.

סבא אריה בצעירותו

למדתי בגן הילדים בן יהודה, על שם הרחוב שבו היה. זכור לי שיונה אחותי הייתה באה לקחת אותי מהגן ובאחד המקרים איבדתי את הסוודר שלי. את היסודי למדתי בבית הספר ביאליק. אחד הדברים הזכורים לי מבית הספר הוא הטקס שלפני תחילת הלימודים שבו היו מסתדרים כל התלמידים לפי כיתות והמורים לפניהם ושומעים את מה שהכיתה שאחראית על הטקס החליטה להשמיע. כל שבוע הייתה כיתה אחרת אחראית על הטקס.

לאחר השירות הצבאי שלי חייתי בקיבוץ בית העמק ומקום העבודה הראשון שלי היה במטע הבננות. היות ואהבתי חקלאות הלכתי לעבוד במטע הבננות ומאוד נהניתי מעבודתי. לאחר כשלוש שנים עזבתי את מטע הבננות ועברתי להדריך את חברת הנוער ולאחר שלוש שנים עברתי לעבוד ברפת לאחר שמונה שנים בקיבוץ עזבתי את הקיבוץ ועברתי לגור בחיפה. בחיפה עבדתי בעסק משפחתי, להורי היה מסעדה. לאחר שהורי מכרו את העסק עברתי לעבוד בחברת טמפו ולאחר ארבע עשרה שנים התחלתי לעבוד באיקאה בה אני עובד גם כיום.

נהוג אצלנו (גם הורי נהגו כך) שאת הנעל ההליכה הראשונה של כל נכד אנחנו, הסבים, קונים ואותו דבר לגבי הילקוט הראשון. אנו חוגגים את החגים במסגרת המשפחה. החגים האהובים עליי הם פורים ופסח פורים כי כול המשפחה גדולים וקטנים באים אלינו מחופשים. וכמובן גם פסח כי זה כיף לשבת כל המשפחה יחד לקרוא את ההגדה ולשיר שירי פסח יחד.

האירועים החשובים שהיו בחיי היה השירות הצבאי שבו שירתתי בצנחנים והשתתפתי במלחמת יום כיפור. אירוע נוסף זה הטיול לאחר הצבא בו טיילתי בדרום אמריקה והולדת בתי הראשונה. בתור ילד חוויתי את מלחמת ששת הימים בה הייתי בן 13 ובתור נער מילאנו שקים של חול אותם שמנו בכניסה לכרמלית ברחוב גולומב אשר שימשה כמקלט לתושבי האזור. בזמן מלחמת ששת הימים הרגשנו אחדות בעם כולם היו מוכנים לעזור אחד לשני. היינו הולכים בתור נערים לבתי מבוגרים ועוזרים להם להחשיך את חלונות כי אלו היו הוראות החירום באותו זמן.

במלחמת יום הכיפורים נלחמתי בחווה הסינית בה נהרגו לא מעט מחבריי, לצערי המלחמה השפיעה עליי מבחינה נפשית בצורה קצת קשה. היה לי קשה לקבל את מות חבריי. האווירה באותו הזמן במדינה הייתה קשה, ועם הרבה חוסר ודאות.

תחביביי היום הם: לטייל בארץ ואקסטרים. יצאתי לחו"ל מספר פעמים כאשר כל הפעמים היו למטרות נופש.

הכרתי את אשתי בקיבוץ והתחתנתי בהיותי בן 28 שזה היה בשנת 1982. כשטלי בתי הבכורה נולדה הייתי כבן 30 וכשגלי נולדה הייתי כבן 32. טלי וגלי התחתנו עם בני קריית אתא ושתיהן גרות בקריית אתא. לטלי יש שלוש בנות, שלי הבכורה רותם האמצעית ומאיה הקטנה. לגלי נולדו 2 בנים הבכור אביתר והקטן לביא. אנחנו נפגשים לפחות פעם בשבוע עם הנכדים והילדים.

אהבה

בראש וראשונה אני אוהב את אשתי ואת משפחתי. בנוסף אני מאוד אוהב את ארץ ישראל לטייל בה לאורכה ולרוחבה בשמורות הטבע בנחלים וואדיות אתרים ארכאולוגיים."

הזוית האישית

סבא אריה השתתף בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם נכדתו שלי בבית הספר גורדון קריית אתא, בהתרגשות רבה סיפר את סיפור חייו ויחדיו תיעדו אותו.

מילון

אקסטרים
ספורט אתגרי

ציטוטים

”היה לי קשה לקבל את מות חבריי“

”נהוג אצלנו שאת הנעל ההליכה הראשונה של כל נכד אנחנו, הסבים, קונים ואותו דבר לגבי הילקוט הראשון“