מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבא אורי מגלה מעברו

אני וסבא שלי אורי מצטלמים בביתו של סבא
סבא בצבא בן 50 עם אבא בצבא בן 20
כיצד שונה שם משפחתו של סבא, וזכרונות מתקופת הצנע

סבא שלי אורי אפשטיין נולד בישראל בינואר בשנת 1940 (הוא בן 79) בפתח תקווה. בנם של יהודית והלל. הוא נשא לאישה את סבתי אלה בגיל 19. מתוך שישה אחים, שניים מתוכם נהרגו במסגרת שירות בצנחנים, וכל שאר האחים חיים.

סבי נולד שמונה שנים לפני שישראל הוקמה. בגיל 13, בבר המצווה של סבי, הוא שאל את הוריו (סבא רבא שלי וסבתא רבתא שלי) האם הוא יוכל לשנות את שם המשפחה מאפשטיין לאבני. הוא בחר את השם הזה כי שטיין בגרמנית זה אבן, והוא לא אהב את הגרמנים בגלל השואה ורצה שם עברי. לאחר שהסכימו לו לשנות את שם המשפחה, סבי שינה למשפחת אבני.

בילדותו של סבי הוא למד בכפר בלום, בכיתה קטנה בה היו שמונה ילדים. בכיתה ט' עבר ללמוד באיילת השחר ומשם סיים את שנות לימודיו בבית הספר החקלאי בשם "כדורי". הוא אהב לשחק בעיקר משחקי כדור כגון מחניים, כדורגל, כדורעף, כיתה נגד כיתה שוטרים וגנבים. התחביב שהיה לסבי הוא לאסוף בדלי עפרונות. הוא אהב לאכול חביתה, דייסה, שלווה. האירוע הכי משמח שקרה לסבי בגיל ההתבגרות הוא מסיבת הבר מצווה, בתקופה זאת היה צנע בארץ והיה קשה להשיג שוקולד (שבינינו, זה מה שילדים אוהבים). כיום סבא גר בכפר בלום, יש לו 13 נכדים, הוא פנסיונר ומדי פעם גנן.

סבא אורי תרם סיפור נוסף לתכנית הקשר הרב דורי, לקריאתו לחצו כאן

הזוית האישית

סבא אורי: תכנית הקשר הרב דורי תרמה לי זמן איכות עם אחד הנכדים שלי, מאוד נהניתי ואני מאחל ליואב שידע להפיק את התועלת שבמפגשים האלה.

הנכד יואב: אהבתי לבוא למפגשים וללמוד על סבא דברים חדשים. אני מאחל לסבא הזדמנויות נוספות לבלות עם עוד נכדים.

מילון

תקופת הצנע
כינוי למדיניות קיצוב כלכלי שהייתה נהוגה בישראל בין השנים 1949-1959, במהלכה היה מחסור באוכל ומצרכים שונים אשר הוקצבו על ידי תלושים לכל אזרח. (ויקיפדיה)

שלווה
שלווה היא חטיף העשוי מחיטה תפוחה, שנמכר בישראל החל מסוף שנות השישים. חטיפי שלווה יוצרו בתנאים ביתיים או בסדנאות עוד לפני פתיחת המפעל הראשון. אחד המפעלים הראשונים שייצרו שלווה היה מפעל אשבול. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”בגלל תקופת הצנע סבא למד להעריך כל אוכל, כי הממתקים היו רק מותרות“