מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבא אוהב, קצין וג'נטלמן

תמונה משותפת
תמונה משפחתית
חוויות ילדות

קצת עליי
אני נולדתי בבית חולים "הדסה" בתל-אביב בשנת 1939.
                                                                 
שמי ישראל (מאיורצ'יק) מירון הורי הגיעו ארצה מפולין. סבא שלי (אביה של אמי) חי בפולין, בעיר פאביאניצ'ה. הוא היה מאוד חכם. כמה שנים לפני השואה הוא "הרגיש" שתתחיל מלחמה או שמשהו נורא מאוד עשוי לקרות, אז הוא החליט לעולת לארץ – יחד עם 7 בנותיו שאמי הייתה אחת מהן. כל שאר משפחתו, שנשארה בפולין, נספתה בשואה. אבי עלה ארצה בשנת 1936 מפולין (מהעיר ז'אבריצ'ה), הוא השתייך לתנועת נוער ציונית וכל חבריו בתנועה עלו ארצה. אחיותיו ואמו של אבי, אשר נותרו בפולין, נספו בשואה.לכן אני נולדתי בארץ.
 
תל-אביב רקע 
מיום הקמתה של העיר תל-אביב, בשנת 1909, עד ההכרזה על הקמתה של מדינת ישראל, בשנת 1948, התחוללו בה שינויים עצומים, והיא גדלה והתפשטה. מראשית ימיה, כשעוד הייתה שכונה קטנה, הייתה תל-אביב כעיר קטנה. היה לה ועד שכונה, שניהל את ענייניה באופן עצמאי. הוועד דאג לסלילת כבישים, ריצוף מדרכות, אספקת מים לבתים וגביית מסים. בתקופת השלטון הבריטי.

תל-אביב גדלה במהירות יוצאת דופן, כי עולים רבים שהגיעו לארץ דרך נמל יפו, ומאוחר יותר דרך נמל תל-אביב, נשארו לגור בעיר. בילדותי, גרתי בתל-אביב, בקרבת שכונת נווה צדק. הבית שלנו ניצב בסמוך למסילת הרכבת מיפו לירושלים, בקרבת המקום בו נמצא כיום מרכז סוזאן-דלאל. המרפסת של הורי הייתה בסמוך למסילת הברזל ואני זוכר היטב את הרכבות שעברה בסמוך לדירה שלנו ושערבים עם כאפיות הציצו מחלונות הרכבת.

 בסמוך לדירה שלנו ברחוב יהודה הלוי הייתה תחנת משטרה בריטית. הבריטים היו אחראים בתקופה הזאת על הביטחון בפלסטינה. נהניתי מאוד לדבר עם השוטרים האנגליים וברכתי אותם: good morning bobby והם פינקו אותי בממתקים. במשטרה שרתו גם צנחנים בריטים להם קראנו "כלניות" כי היו להם כובעים אדומים (כמו לצנחנים שלנו בצה"ל).כובעים אלו הזכירו לנו את פרחי הכלניות.
 
הכרזת המדינה
בכ"ט בנובמבר 1948 הוכרז על הקמת מדינת ישראל אני זוכר היטב את השמחה הגדולה והחגיגה שכולנו חגגנו. הלכתי עם הוריי לראות את החגיגות בתל אביב, הגענו לכיכר מוגרבי והחגיגות שם היו בעיצומם. כל הקהל פרץ בריקודים וקריאות שמחה לכבוד הקמת המדינה. כשהייתי בן 9, עברנו להתגורר ברמת-גן. בתקופה הזאת הלכתי לבית ספר דתי בעיר. את כיתות ז'-ח' למדתי בכפר בתיה ברעננה. בתיכון למדתי ברמת-גן בבית ספר חילוני ובתקופה זאת גם חזרתי בשאלה. בכיתה י"א-י"ג למדתי במכללת "שנקר" (מחזור ראשון) וקיבלתי תואר של הנדסאי טקסטיל. 
 
אני זוכר היטב את הפעילות שלנו בשכונה, בילינו הרבה עם החברים מהשכונה במשחקים כמו כדורגל, מטקות, דודס ובערבים נהגנו לעשות קומזיצים עם תפוחי אדמה ומשחקים. כל זאת בניגוד לפעילות של הנוער של היום (דור הוואטסאפ) שמבלה את רוב זמנו חופשי מול הטלוויזיה המחשב, הטאבלט והסמרטפון. במקום מפגשים חברתיים פנים אל פנים מעבירים הודעות בוואטסאפ לחברים.    
 
פעילות בתנועת הנוער הצופים
אני הצטרפתי לצופים כשהייתי בן 14 והייתי בצופים עד גיל 19. בתחילה שימשתי כמדריך רגיל, אחר כן הדרכתי בקורס מדריכים של צופי רמת-גן, לאחר מכן הייתי רשג"ד (ראש גדוד).בשנת 1957 הקמתי עם עוד שני חברים את שבט צופי "הירקון" (בשיכון הוותיקים ברמת-גן) ועד שהלכתי לצבא שימשתי בתפקיד של מרכז השבט.
 
המנון הצופים:
הֱיֵה נָכוֹן לְמַלֵּא חוֹבָתְךָ

נֶאֱמָן לְעַמְּךָ וּלְאַרְצְךָ.בְּכָל עֵת לְזוּלָתְךָ תַּעֲזֹרחֻקָּתְךָ, הַצּוֹפֶה,שָׁמוֹר תִּשְׁמֹר.הֱיֵה נָכוֹן, נָכוֹן תָּמִיד

הֱיֵה נָכוֹן חֻקָּתְךָ לִשְׁמֹר 
 
שרות חובה צבאי
בשנים 1959-1962 שירתי שרות חובה בצה"ל, בנח"ל המוצנח, סיימתי את השירות הצבאי בדרגת קצונה (סגן).התגייסותי לנח"ל הייתה במסגרת גרעין של הצופים שכלל את החברים לשכבה שלי מצופי רמת גן.  לאחר הטירונות שנמשכה 4 חודשים. נשלחתי מהגרעין שלנו לקורס מכי"ם (מפקדי כיתות) בנסגרת התחייבות הגרעין ל"אחוזים". את הקורס עברנו בדרום במחנה שיבטה, שכלל אז מבנה בנוי אחד ושאר המחנה היו רק אוהלים שבהם לנו. בסיום הקורס שנמשך 6 חודשים. קיבלתי דרגת רב"ט (רב טוראי).אני התנדבתי לשרת הנח"ל המוצנח כמ"כ (מפקד כיתה). להשתלב למסגרת זאת עברנו השתלמות של חודשיים שכללה אימונם מפרכים וקורס צניחה. במסגרת קורס הצניחה זכורה לי חוויה שהייתה לי עם חבר לקורס, יעקב, שהגיע מיחידה של המשטרה הצבעית במסגרת כוונת צה"ל להעלות את המורל של השוטרים הצבאיים שהיה אז בשפל.
 
יעקב פחד מאד מהצניחה וביקש ממני לדחוף אותו ממתקן האימונים שנקרא "סווינג", לצערי מדריך הצניחה ראה שדחפתי אותו ונתן לי עונש לקפוץ מהסווינג 20 פעם ולבצע גלגולי צניחה מסביב למתקן. הגעתי לגדוד 50 ושמשתי כמ"כ חצי שנה. משם נשלחתי לקורס קצינים ובסיומו עברתי השתלמות של קצין קשר. בסיום הקורס הציעו לי לשרת בבסיס ההדרכה של חיל הקשר להדריך בקורס קציני קשר. בתפקיד זה שרתתי עד השחרור שלי מהצבא שהיה 1962, אחרי שרות של שלוש שנים. לאחר השירות הצבאי נסעתי לאנגליה ללמוד הנדסת טקסטיל באוניברסיטה של ליידס בצפון אנגליה עבדתי לאחר מכן במפעלי טקסטיל שונים באנגליה ובישראל, והקמתי גם עסק פרטי של הדפסות על נייר ובדים.
 
עיסוק זה עבר מדור לדור – אבי עסק במקצוע דומה (עיבוד עורות). בשנת 1966 קבלתי הצעת עבודה בארץ ועבדתי במפעל אתא וכיתן. את אשתי אירין פגשתי באוניברסיטה באנגליה היא גם למדה בפקולטה לטקסטיל. בשנת 1968התחתנו. בשנת 1972 אחרי 5 שנים של עבודה באנגליה ועם שני ילדים אדם ודניאלה חזרנו (עלינו) ארצה. טליה ביתנו השנייה נולדה בארץ בשנת 1973.
 
שרות מילואים
תקופת שירותי במילואים נמשכה עד שהגעתי לגיל .52 (4 השנים האחרונות שלי בשירות המילואים היו בהתנדבות). במסגרת שירותי במילואים השתתפתי ב – 3 מלחמות. מלחמת ששת הימים כקצין קשר במפקדת חטיבת הצנחנים. בשנת 1972 לאחר שחזרנו ארצה הוצבתי בגדוד קשר במפקדת אוגדת שיריון שם שרתתי כקצין קשר. בסיום שרות המילואים תפקידי היה סמג"ד (סגן מפקד גדוד) של גדוד הקשר. השתחררתי בדרגת רב סרן.  
                                                                                   
המשפחה וגמלאות 
בשנת 2007 יצאתי לגמלאות בהיותי בן 68. מאז ועד היום העברתי את הזמן בפעילות ענפה בהרבה נושאים: ספורט רכיבה על אופנים, שחיה, פילטיס, צעידה, ריקודי עם. תרבות שמיעת הרצאות בנושאים שונים. בבן תחומי בהרצליה, באוניברסיטה הפתוחה ברעננה, בקתדרה בהרצליה. השתתפות בחוג שירה בציבור, וביקור קבוע בהצגות תיאטרון וצפייה בסרטים. התנדבות מלמד מחשבים במתנ"ס נווה ישראל וביד שרה לגיל השלישי. התנדבות ביד שרה ברעננה משמש כמנהל יחסי ציבור ואחראי על הדרכה בסניף. כללי משתתף קבוע בתחרויות ברידג' בארץ ובעולם. טיולים מארגן טיולים בארץ ובעולם (כולל שיט) למשפחה ולחברי ילדות מהצופים. בייביסיטר לנכדים כיף אמיתי. משפחה – מפנק, מבשל, מופיע כקוסם, וכשחקן בימי ההולדת של הנכדים.  
 
תשע"ה    
קישור למצגת באתר ביה"ס                                      

מילון

tour builder
תוכנה לתאר מסלולים במפה לאירועים שונים

ציטוטים

”כלניות“