מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבא אהרון מספר…

יובל וסבא אהרון
יובל וסבא אהרון
סיפור חייו של אהרון חיים

שמי אהרון חיים, נולדתי, בשנת 1933, בעיראק בעיר פלוג'ה, ליד נחל פרת.                                           לא הכל זכור לי מתקופת חיים זו אך ישנה חוויה אחת שזכורה לי במיוחד.                                               בהיותי בן 6 נשלחתי עם קבוצת ילדים בני גילי בערך ללמוד אצל הרבי בחדר, למדנו תורה נביאים כתובים.
 
לאחר מכן פרצה מלחמת העולם השנייה, ההורים אספו אותנו ונאלצנו לעזוב את הבתים.  
כשחזרנו, לאחר תקופה מסוימת, האכזבה הייתה גדולה. השכנים ,שהיו חברינו, לא הצליחו לשמור על הבתים שלנו ורכושנו, הכול נשדד ונלקח ורק קירות הבית נשארו.                                                                     עם כל הצער, הכאב והאובדן נאלצנו להשתקם מחדש לתקופה ממושכת.  
 
חוויה נוספת שאני זוכר היא מסיבת בר המצווה שלי שנערכה בחצר אצל סבא שלי.
נאומים לא היו כי באותו זמן היה פחד שהמודיעין הערבי לא יסותת לנאומינו וימצא לעצור את ההורים.
הנחתי תפילין והיה כבוד וזה כל מה שזכור לי עד לגיל בר המצווה שלי. 
 
בשנת 1951, בהיותי בן 17, עליתי עם משפחתי לארץ ישראל, נחתנו בשדה התעופה, ומשם לקחו אותנו לשער העלייה בחיפה, ולאחר-מכן, למעברה "גבעת ברנר" ליד קיבוץ בית ברנר.
הייתה זו תקופה קשה בה גרנו באוהלים גם כאשר היו סופות גשמים.
מהמעברה עברנו לקריית עקרון ומיד לאחר מכן, בשנת 1952, התגייסתי לצה"ל לשירות של כשנתיים וחצי.

מילון

מַעְבָּרָה
מחנה עולים או יישוב קליטה, היה יישוב זמני, במדינת ישראל בשנות ה-50.

בחדר
מקום ללימודי תורה

ציטוטים

”הכול נשדד ונלקח ורק קירות הבית נשארו“