מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

נציגת קורס מכי"ם בפסטיבל הזמר

סבתא יונה וטל
מזכרת שעוברת בין הדורות.

סבתא יונה גולומביק (65) ונכדה טל בירנבאום (15).  סבתא יונה היא אמה של שרון, אמו של טל.
 
הבית של סבתא: קיבוץ גַלְעֵד שבהרי מנשה, בקצה המערבי של הקיבוץ, דו משפחתי, צמוד קרקע, עם גינה ("ענקית") עתירת "חוטמית זיפנית" (שפורחת בסגול, ורוד ולבן), "אשולציה" (כתומה), אפונה ריחנית, עצי לימון, אבוקדו ופומלה. בבית פנימה, מספרת יונה, נמצא אוסף תכשיטים ועבודות ויטראז' שיצר סבא ג'קי (בעלה, סבא של טל).
 
הבית של טל: טבאש, כפר בדואי (מעל נחל ציפורי), צריף עץ עם מרתף. בחצר אוהל אירוח (לקבוצות ובודדים), חמור (דני), סוס (שמשון), כלב (דילן), חתול (גלידונית) ועשר תרנגולות "בלדי". "הורי חיפשו מקום שקט", מתאר טל את פשר בחירת מקום המגורים ("לאבא היו יחסים טובים עם מוסטפא, מוכתר הכפר, והוא מכר לו אדמה לבנייה"). את היחסים עם השכנים מגדיר כ"מצויינים". טל בכור לשניים (יסמין ואמיר), יש לו חדר משלו ("עם שרותים ומקלחת") ולפטופ. אביו, אסף, דייג ("דג בורים בשפכי נחלים") ומפעיל קומביין (כעובד חברה שנותנת שרותי קציר). אמו שרון, בעלת משפחתון ("אירית ושרון") בטבעון.
 
עיסוקי סבתא יונה: מנהלת חשבונות ב"תמה – תעשיות פלסטיק" (מפעל משותף לקיבוצים גלעד ומשמר העמק), לא מעוניינת לפרוש לגמלאות ("אני מפחדת שאבלה רק בקופת חולים"), אוהבת לגנן ולאפות (את עקיצת הדבורה שלה כולם מעריצים), היו ימים שבהם עשתה שמרטפות בטבאש, אבל הנכדים כבר גדלו.
 
עיסוקי טל: תלמיד כתה ט' בבית ספר "קישון" בקיבוץ רמת דוד, מגיע מהבית במונית (חצי שעה נסיעה, אוספים עוד מישהו") במימון המועצה האזורית יזרעאל, אחר הצהריים רוכב בשדות על שמשון ("עשיתי עוזר מדריך רכיבה לפני שנה בחוות הזורע"), רוכב על אופנוע מוטורקוס TM85 סמ"ק ("עשיתי רשיון מסלול מרוצים"), מדי פעם יוצא עם אביו לקציר בשדות ישובי הצפון, ובקיץ עם כל המשפחה, פותח זולה בחוף מעיין צבי, שם הוא גולש על גלשן רוח. מספר שיש לו חברים בדואים, איתם הוא רוכב ומשחק כדורגל ("הם מדברים עברית"), לדבריו נתקל עד כה, רק בחברות וידידות ("הם מבסוטים שיהודים גרים אצלם").
 
קורות יונה: ילידת גלעד, 7 באפריל 1948 ("אימא נסעה ללדת אותי בעפולה במשוריין בזמן קרבות משמר העמק מול צבא קאוקג'י"),  בת להורים שהגיעו לארץ אחרי השואה. אמה, ילידת אמסטרדם הולנד, שהוסתרה בזמן המלחמה בכפרים, לימים רפתנית, לולנית ומזכירת המשק. אביה, יוצא המבורג גרמניה, נשלח בילדותו להולנד ב"קינדר טרנספורט", הוברח לספרד על ידי המחתרת ההולנדית והיה לימים איש פרדס, גזבר הקיבוץ וסגן ראש המועצה.
 

שרשרת ותליון. מזכרת מאמא של יונה, סבתא אסתר, שקיבלה מאמה, סבתא תאה

שרשרת ותליון. מזכרת מאמא של יונה, סבתא אסתר, שקיבלה מאמה, סבתא תאה
 
יסודי בקיבוץ ותיכון בבית הספר האזורי ביפעת, את הלינה המשותפת זוכרת לטובה.
הלינה המשותפת: "הייתה לי ילדות מאושרת עם המון חום ואהבה מההורים. ממש לא סבלתי, אבל לא הייתי ממליצה לחזור על הניסיון". 
המשך החיים: שירתה בצה"ל (בהנדסה קרבית), צעדה במצעד צה"ל ("הקטן") בשנת 1967 ושמעה באותו ערב את שולי נתן מבצעת את "ירושלים של זהב" בבנייני האומה ("הייתי נציגת קורס מ"כיות מבה"ד 12 בפסטיבל הזמר"). בעת שרותה הצבאי התחתנה עם ג'קי, מאז הם נשואים, הורים לשרון, דורון, אלון ורינת ("ויש גם ארבעה נכדים ואחד בדרך"). בשנת 1978, מספרת, נהרג אחיה יהושע, קצין בנח"ל, במבצע ליטני, ואחרי 5 שנים התאבד אביה קורט על קברו.
 
איחולים למדינה: "שלא תזדקן מהר מדי", יונה. "דבר ראשון – שלום", טל, ושתתפתח בתחום הספורט המוטורי".
 
__
התיעוד נעשה כחלק ממיזם "דור 3 – שלושה דורות של ישראלים: לכבוד שנת העצמאות ה-65 למדינת ישראל", במסגרת תכנית הקשר הרב דורי–"מזקנים אתבונן". צלמת: רלי אברהמי. כתב: אבנר אברהמי

מילון

לינה משותפת
ילדי הקיבוץ היו לנים בלילות יחדיו במבנים ייעודיים, שנקראו בתי ילדים, במנותק מהוריהם. בתי הילדים היוו מעון קבע לילדים, בו גם אכלו, התרחצו ולמדו בשנות בית הספר היסודי. ברוב הקיבוצים המשיכו ללון במשותף עד ההתגייסות לצבא.

ציטוטים

”לא סבלתי, אבל לא ממליצה לחזור על ניסיון הלינה המשותפת“