מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

נערות בצל מלחמה על קיום מדינה

עם טבעת של סבא רבא דוד שהיה אומן צורף.
היכל העצמאות, בתל אביב ערב הכרזת המדינה
זיכרונות מתקופת הנעורים בכרם התימנים תל אביב

סיפור מלחמת השחרור

סיפורינו מתחיל בתל אביב בשכונת כרם התימנים, שכונה שבה התגוררו באותה העת בעיקר עולים מתימן ועולים נוספים מקהילות ישראל השונות. באותה העת שכנה השכונה בגבולה של העיר יפו שהייתה אז מאוכלסת ברובה תושבים ערבים. תושבי השכונה סבלו רבות באותה העת מהתנכלויות של ערביי יפו במיוחד מהצלפים שהתמקמו על גג המסגד חסן בק.

תושבי הכרם נאלצו למצוא פתרונות למעבר בין הבתים.

משפחות רבות נאלצו לברוח מבתיהם והתמקמו בחדרי מדרגות ובמרתפים במרכז העיר, בתנאים קשים לעיתים ללא שרותים וללא מים. משפחתי למשל התמקמה ברחוב בלפור פינת מלצ"ט מתחת לעמודי הבניין כשבין העמודים ניתלו סדינים ושמיכות על מנת ליצור חלל של בית.

מצב בלתי נסבל זה נמשך עד כיבוש יפו. אחרי הכיבוש פלשו רבים לבתים שננטשו על ידי הערבים. קבוצת צעירים מכרם התימנים ומחנה יוסף בשבזי, תפסה מבנה בן שתי קומות שיפצה אותו והקימה בקומה הראשונה סניף של תנועת הצופים. תוך פרק זמן קצר התארגנו קבוצות של נערים ונערות בגלאים שונים. קן הצופים היה מרכז פעילות חברתי. תחליף למתנ"ס של היום. היו פעילויות תרבותיות, חוגי ריקודי עם ושירה ואני הפכתי למדריכה פעילה בצופים. במסגרת התנדבויות יצאנו לעזור לקיבוצים בעבודות חקלאות כי רוב הגברים היו מגויסים לצה"ל.

הקמת המדינה

ביום הכרזת המדינה יצאנו כולנו לרחובות  לכיכר מגן דוד ולקולנוע  מוגרבי ורקדנו עד אור הבוקר. השמחה הייתה גדולה מאוד, אך מהולה בחששות מכיוון שרוב הצעירים גוייסו לצבא והיינו מודאגים מאוד בנוגע לחיילינו שבחזית. גם מהאוויר הותקפנו על ידי המצרים.

פעמיים ניצלתי בנס מהפצצות בשוק הכרמל וברחוב שלמה המלך פינת קינג ג'ורג'.

הימים שלאחר קום המדינה

בימים שלאחר קום המדינה ולאחר מלחמת השחרור האווירה הייתה מאוד נעימה ועליזה. בלילות שבת היו צעירי השכונה יושבים בכניסה של החצרות ושרים שירי שבת ושירי ארץ ישראל.

בתוך קבוצת הפעילים בצופים היו גם רקדנים ורקדניות אותם אספה שרה לוי תנאי (שלימים הפכה לשכנתנו בדירתנו בשיכון בבלי), אשר הקימה את להקת ענבל ואת ראשית צעדיה עשתה בכרם התימנים. החזרות התקיימו בבניין נוסף שננטש, סמוך לבניין הצופים.

הלהקה התפתחה, התפרסמה וייצגה אותנו אחר כך גם בעולם. בין חברי הלהקה היה גם הזמר איתמר כהן, אשר היה חניך שלי בצופים.

חברי מהתנועה יצאו במסגרת הנח"ל לקיבוץ שדה בוקר. אני לא יכולתי לצאת כי היו לי שני אחים בצבא ומכיוון ששלושה אחים לא יכלו להתגייס יחד, המתנתי לגיוס מאוחר יותר.

זיכרון אחרון מאבא על צורפות התימנים בארץ

אבי היה צורף כסף וזהב, עבודתו בעיקר התמקדה בהכנת תכשיטים. בין לקוחותיו השונים הייתה קבוצת חיילים אוסטרליים אשר שהו בארץ לאחר מלחמת העולם השנייה.

בתקופה זו  נהגו  החיילים לפקוד את אבי ולרכוש ממנו פריטים שונים. לאחר ייצור התכשיט היינו אנחנו הילדים אמונים על ליטוש והברקת המילים ירושליים שהיו רקועות על גבי התכשיט מאחור. בטרם קום המדינה בפרוץ הפרעות בגבול יפו- ת"א נשדד הרכוש ונותרו מספר קטן  מהפריטים . הילה נכדתי המצולמת מטה עונדת אחת מהטבעות שנשארו מעבודות הצורפות של אבי. זיכרון אחרון  של היסטוריה ושושלת של אומני צורפות מתימן ועד היום.

 

הזוית האישית

הילה: היה לי מאוד נעים לשמוע את סיפורי סבתי מפעם, תקופת קום המדינה.

סבתא: נהניתי לקחת חלק בפעילות שהתקיימה בבית התפוצות בעיקר, ניהנתי לראותך לוקחת חלק בסיור בעניין רב תוך בגרות ואחריות.

מילון

עיוני / עומרי
עיינים שלי בתימנית / חיים שלי

ציטוטים

”"ואהבת לרעך כמוך"“