מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

נערה בחברת נוער באיילת השחר

סבתא ומאיה במפגשם האחרון.
סבתא פנינה בצעירותה.
משפחתי המאמצת

מאיה ופנינה בהט

הגעתי לקיבוץ בהיותי בת 12 דרך עליית הנוער. בגלל בעיות כלכליות בבית וגם בעיות משפחתיות. באיילת השחר קיבלו אותנו מורים, מדריכים ומטפלות מסורים ללא קץ. הם ענו על כל צורכינו. לימודים, ערכים, חינוך לעבודה וחיי חברה. טיולים להכרת הארץ והסביבה. היינו נוסעים לחופש להורים 3 פעמים בשנה. ראש השנה, פסח והחופש הגדול. כעבור חצי שנה מהגעתי לקיבוץ, התארחתי אצל חברתי חסיה בת הקיבוץ ולימים המשכתי להיות בת משפחה לכל דבר. משפחת שגב היו לגבי יותר משמעותיים ממשפחתי הביולוגית. הם הקנו לי ערכים אידיאולוגיים שורשיים לארץ ולמדינה, לקיבוץ ולחברה על כל המשתמע מכך. יחד עם זאת דאגו לחזק את הקשר שלי עם משפחתי הגרעינית.

במשך השנים עברו את חברת הנוער כ – 40 ילדים. אחד הסעיפים המשמעותיים ביותר היו ערכי העבודה. בתחילת השבוע נתלתה רשימת תורנויות. היינו אחראים לניקיון המבנה בו גרנו ואז יצאנו לעבודה. עבדנו 4 שעות כל יום בבוקר ולמדנו אחה"צ. לעיתים היינו עייפים מדי וחלק נרדמו על השולחן בכיתה. הקשרים בין בני הקיבוץ לבינינו לא היו חמים בלשון המעטה. בני הקיבוץ היו מתנשאים ולא הבינו את הרגישות שלנו כילדי חוץ, לרוב עם סיפור חיים לא פשוט. ילד שעוזב את ביתו בגיל כה צעיר, מן הסתם יש מאחוריו עבר לא קל.

כנערה עבדתי בבתי ילדים, בחקלאות, בחדר האוכל, במטבח ובכל מיני עבודות עונתיות כמו: קטיף תפוחים, אשכוליות, איסוף תפוחי אדמה, דילול כותנה ועוד ועוד. הפעילות החברתית הייתה מאד מגוונת. היו חוגים, שהופעלו על ידי בוגרים מחברת הנוער הבוגרת שמעלינו. הם כללו: ריקודי עם, שירים עבריים, מקהלה, פעילות ספורטיבית. בסוף כל שנה עשינו הצגה, שהונחתה ע"י במאי מקצועי ואז הוזמנו גם ההורים הביולוגיים.

הצוות שלנו דאג לקיים איתנו קבלת שבת בכל יום שישי ולאחריה מסיבה, שאנחנו היינו היוזמים שלה, כולל תכנית וכיבוד. הצוות שטיפל בנו, דאג להקנות לנו הרבה תשומת לב, הם לא היו אמורים להחליף את הורינו. הם הבינו היטב את המשמעות של העדר קן משפחתי ביולוגי.

החלק החם והעוטף ניתן ע"י המשפחה המאמצת. למשל יום ההולדת הראשון, שממש חגגו לי, היה בבית משפחת שגב, דבר שמעולם לא קרה במשפחתי הביולוגית. הקשרים שלי נמשכים איתם עד עצם היום הזה. ההורים אמנם נפטרו אבל הקשרים שלי עם צביקה וחסיה האחים, הדוקים וטובים מאד. וכן עם המשפחה המורחבת, שהייתה מאד גדולה.

שושנה האמא של המשפחה הייתה כל כך משמעותית ונחשבת עבורי, שכשנולד בני עמרי, האבא של מאיה, הייתה התלבטות לגבי השם שנקרא לו. מיכה בעלי רצה לקרוא לו יותם, אך שושנה לא הסכימה משום, שבחילוף אותיות קטן, זה יכול להישמע יתום. ואז שאלה מה האלטרנטיבה הבאה. אמרתי, שאני גם לא שלמה עם יותם ואני רוצה לקרוא לו עמרי, גם כי זה שם מהתנ"ך וגם יש בשם את האות ר אות מתנגנת ומוזיקלית. שושנה אמרה זה שם הילד וכך זה נשאר.

לאור הסיפור המאוד לא פשוט שלי, שהובא כאן בצורה של קמצוץ ממה שהיה באמת, אני יודעת איך גדלו הבנים שלי, ועומדת מן הצד ומשקיפה על הצמיחה של הנכדים שלי. אני יודעת להעריך את המקום, שבו הייתי ואת המקום שבו אני נמצאת היום. סה"כ אני מברכת את המקום בו גדלתי, ויודעת להעריך ולהוקיר את שקיבלתי מאיילת השחר לכל אורך הדרך.

הזוית האישית

היה לי ולנכדתי מאוד כיף לעבוד ביחד והתקרבנו מאוד.

מילון

ילדי חוץ
ילדים שאינם ילידי הקיבוץ והגיעו כיחידים להתחנך בו.

חברת נוער
קבוצת ילדים, שהגיעו ללא משפחתם להתחנך בקיבוץ.

ציטוטים

”"משפחת שגב היתה משמעותית לגבי יותר ממשפחתי הביולוגית." “