מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

נס ומזל – כך נמנע הפיגוע

אני וסבא שלי בחנוכה התשע"ז
סבא שלי ביום חתונתו באנגליה
להיות במקום הנכון בזמן הנכון

הרקע לסיפור הוא שעליתי ארצה עם סבתא. התגייסתי לצה"ל ועשיתי קורס חובשים. מאז אני תמיד נוסע באוטו עם תיק עזרה ראשונה, ולא פעם עצרתי לעזור בתאונות דרכים.

מחבל עטוף בחגורת נפץ

בוקר אחד, זה היה בתאריך ה-10 לאוקטובר 2002,  נסעתי לעבודה וראיתי אוטובוס באמצע הכביש עם התקהלות אנשים מסביב לאיש שוכב על הכביש. כשיצאתי מהאוטו מצאתי שחובשת שנייה כבר הגיעה ושנינו התחלנו לטפל בפצוע, שהיה לו פצע בראש לפי מה שהינו יכולים לראות, החובשת שקוראים לה ליאת, אמרה להפשיט את הפצוע כדי לראות אם יש פציעות אחרות, ברגע זה הפצוע לא זז. אמרו לי שכבר הזמינו אמבולנס. פתחתי את החולצה וראינו משהו מאוד מאוד מוזר שלא היה מובן בכלל. מסביב לגוף היו הרבה תחבושות כאילו מצמידים חפצים לגוף.

אנשים שהסתכלו מסביב התחילו לצעוק שזה מחבל ומה שצמוד לגוף זה חומר נפץ וכולם התרחקו חוץ ממני החובשת ונהג האוטובוס. האדם התחיל לזוז, להתעורר, לצאת מחוסר הכרה. לא ידענו מה לעשות התקשרתי למשטרה והנהג ואני התחלנו להחזיק את הידיים של הפצוע כדי שלא יוכל לזוז, בשלב זה המחבל התחיל להתחזק ממש ופחדנו להישאר קרוב אליו. אז  גם אנחנו החלטנו לרוץ ולעזוב אותו כי לא ידענו איך המטען יופעל : אולי לפי שעון, אולי לפי מישהו אחר מסתכל עלינו או עם כפתור הפעלה. המחבל קם, כל התנועה של מכוניות על הכביש נעצרה מזמן בגלל הבלגן. המחבל קם על הרגלים בקושי שכולם מסתכלים מרחוק ואחרי כמה דקות הוא שם את היד שלו בכיס המכנסיים ואז היה פיצוץ אז המחבל נהרג ובגלל סוג חומר הנפץ גם אישה נהרגה והיו כמה פצועים.

מה היה הנס? אם אני לא הייתי מגיע אולי היו הרבה הרבה הרוגים.

מה המזל? שהחובשת והנהג ואני עשינו את הדבר הכי נכון שאפשרי.

 תעודת ההוקרה

img-20170307-wa0016-576x1024

 

הזוית האישית

הרקע לסיפור הוא שעליתי ארצה עם סבתא. התגייסתי לצה"ל ועשיתי קורס חובשים. מאז אני תמיד נוסע באוטו עם תיק עזרה ראשונה, ולא פעם עצרתי לעזור בתאונות דרכים.

מילון

לא למדתי
-

ציטוטים

”להיות במקום הנכון בזמן הנכון“