מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

נחושת זה כל הסיפור

אמי מספרת על פמוטי הנחושת
כרם בן זמרה הוא "ראס אל אחמר"- ההר האדום
תחביבה של אמי

אמי נולדה במרוקו בעיר קזבלנקה שבמרוקו, בתאריך י'א חשוון, 4.11.1948  למשפחת נחמיאס ממגורשי ספרד מיקומה במשפחה של אמי היה הבת השניה מתוך שבעה ילדים, ארבע בנות ושלושה בנים: מרגלית, אמי, יפה, זהבה, יוסף, משה ואברהם. היא לא קיבלה יחס מועדף אבל מעידה על עצמה שהיתה די שתלטנית – תכונה שגרמה לה להתקדם בחיים.

הבית בקזבלנקה, זכור לאמי במיוחד זה היה בית גדול רחב ידיים שלימים הפך לבית אבות יהודי. רק שעלו לארץ נולד אחיה השביעי, אביה פתח חנות מכולת קטנה שקרו לה פאנק.

אמי דוברת שוטף צרפתית, ערבית ומרוקאית – אלו השפות שדוברו בקזבלנקה, שהייתה עיר מפותחת מאוד. תחביבה של אמי בילדותה היו לשחק בבובות, לשחק קלאס, חמש אבנים והיא שיחקה במחנה.

היא אהבה לשמוע שירים בצרפתית ועד היום היא מזמזמת אותם לנכדיה ואף שרה אותם גם היום לעצה. אמי מספרת עם עיניים בורקות על אוסף בקבוקי בושם ריקים ומחזיקי מפתחות… כי לא היה כל כך במה לשחק באותם ימים. זכורים לה החגים במושב ואת ליל ראשון של סוכות שבו אביה נהג להזמין את כל בית הכנסת לקידוש.

אמי לא הלכה לגן, היא למדה בבית ספר בניהו בכרם בן זימרה, אחרי כמה שנים היא למדה בתיכון וסמינר בחיפה חמש שנים. הלימודים השתלמו על פי דבריה והיא חינכה דורות רבים של תלמידים ולימים הפכה למנהלת בית ספר יהל"ם במעלות וממקימי רשת נעם בבית הספר.

כרם בן זמרה הוא "ראס אל אחמר"- ההר האדום

 

כאשר שאלנו את אמי על חפץ מיוחד שיש לה.. אורו עיניה, היא החלה לספר על זוג פמוטים מנחושת שהיא מצאה בטיול ברובע לאחר מלחמת ששת הימים – לאחר שארוסה נהרג במלחמה על שחרור ירושלים. רוכל ערבי ניגש אליה ואל חברתה וניסה לשדל אותן לקנות ממנו משהו, הוא לא הפסיק ולבסוף היא התרצתה.. כאשר הוא רוקן את סלו לפניה נגלה אוצר ממש. אמי הייתה בטוחה שאלו מוצרי יודיקה, שבזזו הערבים במהלך המלחמה והיא הרגישה תחושת שליחות להציל אותם, היא לקחה אליה את זוג הפמוטים ופרצה בבכי.

מאז לא מפסיקה אמי לאסוף חפצי אומנות מנחושת והיא תולה אותם בקיר מיוחד בביתה.

הזוית האישית

תגל שבתני, אביגיל בן אבו: החוויה האישית שלנו היא, שלמדנו מאמי הרבה דברים חדשים גם עליה וגם על התקופה. מאוד התענינו בסיפורים ובמיוחד על המשפחה שלה ועל הילדות שלה. היה לנו מאוד נחמד ומעניין וממש נהנינו.

מילון

נאחס
נחושת

כֶּרֶם בֶּן זִמְרָה
כֶּרֶם בֶּן זִמְרָה הוא מושב בגליל העליון ליד צפת השייך למועצה אזורית מרום הגליל. המושב הוקם בשנת 1949 על ידי קבוצת עולים מטורקיה. בראש הקבוצה עמד בנימין אשכנזי, שקיבץ מטעם הפועל המזרחי 7 משפחות נוספות (מש' רודיטי, מש' קזס, מש' רוזיו, מש' אשכנזי, מש' בן עזרא, מש' מילס ומש' בגא). בשנות החמישים הגיע למושב הרב מאיר יהודה גץ, אשר לימים היה הרב הראשי של הכותל. אל המשפחות המייסדות הצטרפו בשנת 1951 עולים מרומניה, ביניהם ניצולי שואה. בשנת 1952 הצטרפו למושב עולים ממרוקו. בתחילה נקרא המושב "הר אדום" על שם הכפר הערבי "ראס אל אחמר" שעל אדמותיו הוקם. המושב נקרא על שם התנא רבי יוסי בן זמרה הכהן, שקברו מצוי בתחום המושב. ויקיפדיה

ציטוטים

”גאה להיות ממקימי רשת נעם יהלם במעלות- בזכות נחישות מצליחים.“